להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.
פסיקה
- בשנים האחרונות בית הדין הנכבד עמד לא פעם על מהות חובת השימוע. ניתן לראות כי בשנים האחרונות בית הדין אף מרחיב את חובת השימוע וחובתו של המעסיק לנהוג בתום לב בהליך שימוע ובהליך הפיטורים בכלליות.
בתי המשפט חזרו והדגישו את החובות המוגברות החלות על מעסיקים, ובהן החובה לקבל החלטות הנוגעות לעובדים באופן הגון ותקין תוך הוכחת עילות ראויות העומדות בבסיס ההחלטה, מבלי לערב שיקולים זרים ומבלי לנהוג במשוא פנים.
פסק הדין דן בעובד אשר פוטר מעבדתו בשל שיקולים פוליטיים זרים, וללא עריכת שימוע כדין. בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע שמעסיק אשר שוקל שיקולים זרים, כמו שיקולים פוליטיים עובר על חובת תום הלב ואינו מקיים שימוע בנפש חפצה וללא בחינת טענות העובד.
פסק הדין מדגיש את חובת המעביד ליתן לעובד את הזכות לשימוע, המבוססת על כללי הצדק הטבעי והמחייבת את המעסיק למתן הזדמנות הוגנת וראויה לעובד להשמיע את טענותיו בטרם יוכרע גורלו התעסוקתי.
מעסיק אשר גמר בליבו לפטר עובד ומבצע את הליך השימוע מבלי להעלות הטענות המועלות נגד העובד ומבלי ושינתן לעובד הזדמנות לנסות לשכנע את המעסיק לשנות את דעתו, פוגע בזכויות העובד.
בנוסף, בית הדין עמד בפסק דינו על חובת המעסיק לנמק במכתב הפיטורים סיבת הפיטורים.
להלן פסק הדין: סעש (ב"ש) 1181-11-17 עומרי מסיקה נ' פרי גן-מושב עובדים.
- בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פסק פיצויים בגובה 20 אלף ₪ עקב פגיעה בפרטיות העובד.
מעסיק אשר נכנס לתיבת דוא"ל אשר משמשת את העובד הן לצרכיו הפרטים והן לצורכי עבודה אינו ראשי להיכנס ללא הסכמה העובד לדוא"ל.
לעניין זה יצוין כי לא הייתה בחברה מדיניות בנושא המיילים, והעובד לא הוחתם על כל מסמך בנושא, ומעולם לא נתן את הסכמתו למעסיק/עובד אחר לעיין בדוא"ל שלו.
סוגיה נוספת שעלתה בפסק הדין היא שעל אף שלא היה ברור באופן חד משמעי כי מתקיימים יחסי עבודה, היה על המעסיק לבצע שימוע.
בפסק הדין טען העובד כי פוטר באופן משפיל לאחר שהחברה שכרה לו מחליף, אשר פגע בהליך הפיטורים התקין כאשר המעסיק כבר החליט על סיום העסקתו של העובד לפני שנתן לעובד הזדמנות לטעון טענותיו בהליך שימוע.
להלן פסק הדין: סעש (חי') 6017-09-16 מיכאל זוחוביצקי נ' המחדש תעשיות (מנת"ש) בע"מ.
בהמשך לפסק הדין, להלן המלצות להתנהלות תקינה על פי הלכת איסקוב (עע (ארצי) 90/08 טלי איסקוב ענבר נ' מדינת ישראל – הממונה על חוק עבודת נשים ואח') לעניין מדיניות מחשוב והזכות לפרטיות.
בעלותו הקניינית של המעסיק על המחשב וטכנולוגיות המידע בהם במקום העבודה, אינה מקנה למעסיק את הזכות להיכנס לתיבת הדואר האלקטרונית ללא הסכמת העובד.
למעסיק הפררוגטיבה לקבוע את אופן השימוש באמצעים הטכנולוגיים, אך אין בכך ליתן זכות לפגוע בזכות העובד לפרטיות.
על המעסיק ליצור מדיניות מחשוב מפורטת ולהביאה לידיעת העובדים – רצוי בחוזה העבודה האישי ובנוהל פנימי.
| תיבה מקצועית | תיבה מעורבת | תיבה אישית פנימית | תיבה אישית חיצונית | |
| ניטור תכתובות מקצועיות | יידוע | הסכמה כללית | ||
| ניטור תכתובות אישיות | יידוע | הסכמה כללית | הסכמה כללית+ הסכמה ספציפית | אסור לבצע כל פעילות מעקב או חדירה לתוכן. על מעסיק לפנות לבית הדין האזור לעבודה בבקשה לסעד הולם, כדוגמת צו "אנטון פילר" לחיפוש ותפיסה של חומרים מהתיבה הפרטית. |
| חדירה תכתובות מקצועיות | הסכמה כללית | הסכמה כללית | ||
| חדירה תכתובות אישית | הסכמה כללית+ הסכמה ספציפית | הסכמה כללית+ הסכמה ספציפית |
יצוין כי מעסיק אשר נחשף באופן פאסיבי לתכתובת שיש בה להעיד על פגיעה בענייניו – לא רשאי להמשיך בחיפוש יזום.
חקיקה
להלן עדכון חקיקה.
תיקון 61 לחוק עבודת נשים.
ביום 6.2.2019 יכנס לתוקפו תיקון מס' 61 (התשע"ט 2019) לחוק עבודת נשים.
התיקון קובע כי על פי סעיף 7 לחוק עבודת נשים התשי"ד- 1954, אישה אשר נעדרת מעבודתה לצורך טיפולי פוריות (לרבות הפריה חוץ גופית), יראו בהיעדרותה כדין היעדרות בגין מחלה (ככל שיש לעובדת ימי מחלה צבורים).
עוד נקבע, כי עובדת אשר נעדרת מעבודתה לצורך טיפולי פוריות תהיה זכאית להיעדר מעבודתה על חשבון ימי המחלה הצוברים גם אם ההיעדרות הינה בחלקי ימים, ועד 40 שעות היעדרות בשנה לעובדת המועסקת במשרה מלאה (כנהוג במקום העבודה).
במידה והעובדת אינה עובדת במשרה מלאה, יראו בחלק היחסי מ- 40 שעות בהתאם לחלקיות משרתה.
בעדכון חוק זה, השוו את תנאיהן של עובדות שעוברות טיפולי פוריות לתנאיהן של עובדות בהיריון ואפשרו להן היעדרות של עד ארבעים שעות בשנה קלנדרית לשם טיפולי פוריות ללא ניכוי משכרן.
על אף הקבוע בחוק דמי מחלה, עובדת הנעדרת לצורך טיפולי פוריות תהייה זכאית לתשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון להיעדרותה.
תיקון 61, יחול גם על היעדרות של עובדת בהריון.
פורסם על ידי עו"ד מליסה כלף
אסטרטגיה תפעולית מול אסטרטגיה עסקית – מתי הדירקטוריון צריך להתערב?
מבוא דירקטוריונים נדרשים יותר מתמיד להיות מעורבים בגיבוש ובבקרה של האסטרטגיה הארגונית, אך גבולות המעורבות אינם תמיד ברורים. מחד, דירקטוריון שנכנס לפרטים תפעוליים מדי עלול לפגוע בסמכויות ההנהלה ולגרום לשיתוק ניהולי. מאידך, התעלמות מאסטרטגיה ברמה מעשית עלולה להביא לפספוס איומים והזדמנויות. במאמר זה נבחן את
דירקטוריון בחברות משפחתיות – בין נאמנות משפחתית לאחריות כלכלית
מבוא חברות משפחתיות מהוות מנוע צמיחה חשוב בכלכלה הישראלית. לעיתים קרובות הן בנויות על מסורת, ערכים ויחסים של אמון עמוק. עם זאת, דווקא הקשר הרגשי שבבסיסן עלול להקשות על קבלת החלטות רציונלית ולפגוע באפקטיביות הניהולית. כאן נכנס לתמונה הדירקטוריון – גוף שאמור לנווט בין נאמנות
הכשרת דירקטורים: מה כל חבר דירקטוריון חייב לדעת על תכנון עסקי
מבוא בעידן של שינויים מואצים, דירקטוריון אינו יכול להרשות לעצמו להישאר גוף פסיבי. לא די בכך שחברי הדירקטוריון יכירו את דיני החברות או יבקרו את התקציב השנתי – עליהם להבין לעומק את עקרונות התכנון העסקי, להשתלב בגיבוש האסטרטגיה ולהפעיל שיקול דעת כלכלי וניהולי מהותי. מטרת
ממשל תאגידי מודרני – תפקיד הדירקטור אינו רק פיקוח
בעולם העסקי החדש, תפקידי הדירקטור אינם מסתכמים באישור דוחות או השתתפות בישיבות. ממשל תאגידי מודרני דורש מהדירקטור להיות שותף פעיל, מבקר מושכל, ויוזם אסטרטגי – כחלק ממערך ניהול הסיכונים, הקיימות והבקרה על ביצועי ההנהלה. לא עוד "חותמת גומי" אלא שחקן מפתח בצמיחת הארגון. מהו ממשל
השאלות שדירקטור חייב לשאול בישיבת תקציב
מבוא הכנת התקציב השנתי היא לא רק תהליך פיננסי – אלא רגע שיא אסטרטגי עבור הדירקטוריון. דווקא כאן נמדדת תרומתו של דירקטור מעורב, כזה שאינו מסתפק בחתימה אלא שואל, מאתגר, ובונה מצפן כלכלי לארגון. השאלות הנכונות יכולות להבחין בין שנה של הישרדות – לשנה של
עובד מתפטר? כך בונים תהליך יציאה שמחזק את הארגון
מבוא עזיבת עובדים היא תופעה בלתי נמנעת בכל ארגון. אך כאשר עובד מתפטר, זו לא חייבת להיות נקודת משבר – אלא דווקא הזדמנות לשיפור ארגוני. תהליך יציאה נכון יכול להפוך את הפרידה מהעובד לרגע של למידה, שיפור תהליכים, שמירה על מוניטין, ולעיתים גם חיזוק הקשר
