בקרה הנה אחד מעקרונות הניהול החשובים ביותר בעולם שבן המציאות משתנה מהר, הלקוחות לומדים ומשתנים, המתחרים משתפרים, החוקים והכללים מצטברים אין תחליף לשליטה ובקרה.
לבקרה יצא לעיתים שם רע עקב התנהלות שגויה של הגורמים המבקרים אולם כל מנהל מבין שללא בקרה ראויה לשמה הארגון לא ישרוד לאורך זמן.
כדי שהבקרה תספק את הנדרש עליה להיות מהירה, עדכנית, דיגיטלית, מכאניסטית, יעילה ומדויקת.
מספר מילים חבויים בתוך הבקרה:
- ראשית בהיפוך אותיות בקרה היא קרבה – היא מקרבת את המנהל להבנת הסיטואציה, היא מקרבת את צילום תמונת המצב, היא מקרבת את השטח ואת המציאות האמיתית, ובביצוע נכון היא מקרבת בין המנהלים שמבצעים אותה לעובדים (משוב מדויק, אפשרות לתיקון ושיפור, מניעת טעויות וסטיות תקן )
- בתוך הבקרה טמונה המילה "בקר" –הבקרה אינה אירוע חד פעמי, היא אמורה להיות כל בוקר, ומכיוון שכך עליה להיות פשוטה, אוטומטית, מכאני סטית ויעילה (אסור שהבקרה תעכב את הארגון כי אחרת היא לא תעשה בוקר בוקר אלא תוזנח)
- בתוך בקרה טמון בהיפוך השורש ר.ק.ב – אם הבקרה לא נעשית הארגון צובר רקב ש ומן, טעויות ובסופו של דבר זה זרע פורענותו
- בתוך הבקרה טומנה הקרבה – על מנת לבצע בקרה יש להקריב את האגו, תחושת האומניפוטנטיות, הפוליטיקה הארגונית ולהיות מוכנים להתמודד עם המצב
אז מה כוללת הבקרה האפקטיבית?
- היא כוללת יכולת לבקר את המצב מול סטנדרטים ברורים כלכליים ומנותחים
- היא כוללת שותפות עם הגוף המבוקר –יחד נבקר את עצמנו
- היא כוללת מוכנות לשינוי –מצב מנטאלי
- היא כוללת שגרות ניהוליות
- היא כוללת שימוש בכלים מקצועיים -השוואות נתונים, תקני ביצוע, דו"חות
בעולם שאחרי ה"קורונה" מה נבקר?
- נבקר את המבנה הארגוני – תקנים כמו: עוזר של, מסייע ל, תומך ב, סגן של – מרמזים על חלוקה של אחריות שיש לבדוק – כינוס של האחריות למקומות ברורים, כינוס של תפקידים, בעידן הדיגיטלי ניתן לקבל הרבה תהליכים אוטומטיים במקום החלטות של אדם זה או אחר שמותנות, מעכבות ומערבות שיקולים זרים
- נבקר את התקן – האם באמת זו כמות הלקוחות שאיש המכירות יכול לטפל?
האם זו באמת כמות הפגישות שבעל התפקיד יכול לבצע?
האם באמת כל תחנות החלוקה יעילות ונדרשות?
מה התקן של פעולות הטכנאי בשטח?
האם הוא מותאם למציאות הנוכחית? - נבקר את התמריצים – האם התמריצים מותאמים למטרות הנוכחיות, האם התמריצים בונים את העתיד או מותאמים להסטוריה?
האם באמת זה בסיס השכר שצריך לשלם?
האם אחוזי העמלה נכונים? - נבקר את השכר – האם זה באמת השכר שאנו מעוניינים שבעל התפקיד ירויח?
האם סעיפי השכר נכונים?
האם אנו יודעים את עלותם למערכת ומשמעותם להוצאות?
כמה באמת עולה פגישה עם לקוח פוטנציאלי?
כמה באמת עולה פעולה שירותית? - נבקר את המנגנונים הניהוליים – האם יש לנו שגרות בקרה וניהול?
כל כמה זמן בוחנים את ההוצאות?
האם יש לנו תכנית התייעלות שנתית?
האם אנו מבקרים את השגתה? - נבקר את מנגנוני הקניינות והרכש –האם אנו מנהלים או מתנהלים מול הספקים?
- נבקר את החשיפה המשפטית – האם אנו מכירים את המקומות בארגון בהם אנו כהנהלה מועדים לחשיפה משפטית?
האם אנו מבינים את ההשלכות הפרסונאליות עלינו ועל העובדים?
האם אנו מסכניפ את עתידנו באמצעות החלטות שלא עומדות בקנה מידה משפטי?
באמצעות בניית תהליכי בקרה לאורכו ולרוחבו של הארגון יחד עם הנהלת הארגון ובשותפות עמה אנו בפתרונות אפקטיביים מספקים רשת בקרה מדויקת, כמותית, מבוססת ניתוח נתונים שמאפשרת להנהלת הארגון להשיג את יעדיה.
עוד מאמרים...
מאמר מס' 8 – מעקב והערכה שוטפת של ביצועים (KPI – Key Performance Indicators)
בכל ארגון, עסק או פרויקט, המטרה היא להשיג יעדים מסוימים, לשפר תהליכים ולהגיע לתוצאות אופטימליות. כדי לוודא שהארגון פועל במסלול הנכון וששום דבר לא מתפספס בדרך, יש צורך בכלים שיאפשרו מעקב והערכה שוטפת של ביצועים. אחד הכלים המרכזיים לכך הוא מדדי הביצוע המרכזיים, הידועים גם
מאמר מס' 7 – שימוש בטכנולוגיות מתקדמות
מבוא בעידן הדיגיטלי המתקדם של ימינו, שילוב טכנולוגיות מתקדמות הפך לחלק בלתי נפרד מהתנהלותם של ארגונים. טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית (AI), מערכות ניהול משאבים ארגוניים (ERP) ומערכות ניהול פרויקטים (Project Management Systems) מאפשרות אופטימיזציה של תהליכים, ניהול נכון של זמן ומשאבים, וייעול הפעילות היומיומית. השימוש
מאמר מס' 6 – KAIZEN – שיפור מתמיד
מבוא הגישה היפנית של "קייזן" (Kaizen), שמשמעותה המילולית היא "שיפור מתמיד" (קאי = שינוי, זן = טוב), מתייחסת לתפיסת עולם עסקית שממוקדת בשיפור מתמשך בכל תחומי החיים, בין אם מדובר בתהליכים עסקיים, בפעילות הייצור או באיכות חיי העובדים. המושג התפתח בתעשייה היפנית לאחר מלחמת העולם
מאמר מס' 5 – Six Sigma: השיטה לשיפור תהליכים והפחתת שגיאות בארגונים
מבוא Six Sigma היא מתודולוגיה ניהולית ושיטת שיפור תהליכים שנועדה להפחית פגמים, לשפר את האיכות ולייעל את התהליכים בארגונים. השיטה פותחה בשנות ה-80 על ידי חברת מוטורולה, ולאחר מכן אומצה והורחבה על ידי חברות גדולות כמו ג'נרל אלקטריק. מאז, הפכה Six Sigma לאחת השיטות המובילות
מאמר מס' 4 – שיטת Lean Management
בעולם שבו הסתגלות היא המפתח להישרדות, עסקים חייבים להתפתח כדי לשגשג בתוך הנוף המשתנה ללא הרף של התקדמות טכנולוגית, גלובליזציה והעדפות צרכנים דינמיות. כאשר גאות השינוי שוטפת את התעשיות, אימוץ מתודולוגיות חדשניות הופך לא רק לאופציה אלא הכרח עבור אלה השואפים להישאר בקדמת העקומה. גישה
מאמר מס' 3 – אוטומציה של תהליכים (RPA – Robotic Process Automation)
מבוא אוטומציה של תהליכים באמצעות רובוטים (RPA – Robotic Process Automation) היא טכנולוגיה שמאפשרת לארגונים לשפר את היעילות של תהליכי עבודה על ידי אוטומציה של משימות שחוזרות על עצמן. RPA משתמשת ברובוטים תוכנתיים המבצעים פעולות שמבוצעות בדרך כלל על ידי בני אדם, כמו עיבוד נתונים,
מאמרים קשורים לנושא.