בקרה הנה אחד מעקרונות הניהול החשובים ביותר בעולם שבן המציאות משתנה מהר, הלקוחות לומדים ומשתנים, המתחרים משתפרים, החוקים והכללים מצטברים אין תחליף לשליטה ובקרה.

לבקרה יצא לעיתים שם רע עקב התנהלות שגויה של הגורמים המבקרים אולם כל מנהל מבין שללא בקרה ראויה לשמה הארגון לא ישרוד לאורך זמן.

כדי שהבקרה תספק את הנדרש עליה להיות מהירה, עדכנית, דיגיטלית, מכאניסטית, יעילה ומדויקת.

מספר מילים חבויים בתוך הבקרה:

• ראשית בהיפוך אותיות בקרה היא קרבה – היא מקרבת את המנהל להבנת הסיטואציה, היא מקרבת את צילום תמונת המצב, היא מקרבת את השטח ואת המציאות האמיתית, ובביצוע נכון היא מקרבת בין המנהלים שמבצעים אותה לעובדים (משוב מדויק, אפשרות לתיקון ושיפור, מניעת טעויות וסטיות תקן )
• בתוך הבקרה טמונה המילה "בקר" –הבקרה אינה אירוע חד פעמי, היא אמורה להיות כל בוקר, ומכיוון שכך עליה להיות פשוטה, אוטומטית, מכאני סטית ויעילה (אסור שהבקרה תעכב את הארגון כי אחרת היא לא תעשה בוקר בוקר אלא תוזנח)
• בתוך בקרה טמון בהיפוך השורש ר.ק.ב – אם הבקרה לא נעשית הארגון צובר רקב ש ומן, טעויות ובסופו של דבר זה זרע פורענותו
• בתוך הבקרה טומנה הקרבה – על מנת לבצע בקרה יש להקריב את האגו, תחושת האומניפוטנטיות, הפוליטיקה הארגונית ולהיות מוכנים להתמודד עם המצב

אז מה כוללת הבקרה האפקטיבית?

1. היא כוללת יכולת לבקר את המצב מול סטנדרטים ברורים כלכליים ומנותחים
2. היא כוללת שותפות עם הגוף המבוקר –יחד נבקר את עצמנו
3. היא כוללת מוכנות לשינוי –מצב מנטאלי
4. היא כוללת שגרות ניהוליות
5. היא כוללת שימוש בכלים מקצועיים -השוואות נתונים, תקני ביצוע, דו"חות

בעולם שאחרי ה"קורונה" מה נבקר?

• נבקר את המבנה הארגוני – תקנים כמו: עוזר של, מסייע ל, תומך ב, סגן של – מרמזים על חלוקה של אחריות שיש לבדוק – כינוס של האחריות למקומות ברורים, כינוס של תפקידים, בעידן הדיגיטלי ניתן לקבל הרבה תהליכים אוטומטיים במקום החלטות של אדם זה או אחר שמותנות, מעכבות ומערבות שיקולים זרים
• נבקר את התקן – האם באמת זו כמות הלקוחות שאיש המכירות יכול לטפל?
  האם זו באמת כמות הפגישות שבעל התפקיד יכול לבצע?
  האם באמת כל תחנות החלוקה יעילות ונדרשות?
  מה התקן של פעולות הטכנאי בשטח?
  האם הוא מותאם למציאות הנוכחית?
• נבקר את התמריצים – האם התמריצים מותאמים למטרות הנוכחיות, האם התמריצים בונים את העתיד או מותאמים להסטוריה?
  האם באמת זה בסיס השכר שצריך לשלם?
  האם אחוזי העמלה נכונים?
• נבקר את השכר – האם זה באמת השכר שאנו מעוניינים שבעל התפקיד ירויח?
  האם סעיפי השכר נכונים?
  האם אנו יודעים את עלותם למערכת ומשמעותם להוצאות?
  כמה באמת עולה פגישה עם לקוח פוטנציאלי?
  כמה באמת עולה פעולה שירותית?
• נבקר את המנגנונים הניהוליים – האם יש לנו שגרות בקרה וניהול?
  כל כמה זמן בוחנים את ההוצאות?
  האם יש לנו תכנית התייעלות שנתית?
  האם אנו מבקרים את השגתה?
• נבקר את מנגנוני הקניינות והרכש –האם אנו מנהלים או מתנהלים מול הספקים?
• נבקר את החשיפה המשפטית – האם אנו מכירים את המקומות בארגון בהם אנו כהנהלה מועדים לחשיפה משפטית?
  האם אנו מבינים את ההשלכות הפרסונאליות עלינו ועל העובדים?
  האם אנו מסכניפ את עתידנו באמצעות החלטות שלא עומדות בקנה מידה משפטי?

באמצעות בניית תהליכי בקרה לאורכו ולרוחבו של הארגון יחד עם הנהלת הארגון ובשותפות עמה אנו בפתרונות אפקטיביים מספקים רשת בקרה מדויקת, כמותית, מבוססת ניתוח נתונים שמאפשרת להנהלת הארגון להשיג את יעדיה.