לאחרונה פורסם שנאמן חברת אי.די.בי פיתוח (בפירוק) ביקש לזמן לחקירה בכירים בחברה. מהן העילות שבגינן ניתן לתבוע נושאי משרה ומתי תוטל עליהם אחריות?
לפני מספר ימים פורסם כי נאמן חברת אי.די.בי פיתוח (בפירוק) מבקש לזמן לחקירה ארבעה נושאי משרה לשעבר, במטרה לנסות ולגבש כתבי תביעה נגדם. יש לשער כי החקירה דרושה בין השאר כדי לברר בצורה מיטבית את הנסיבות שהביאו לקריסתה של החברה, האחראים לה והליך קבלת ההחלטות בנושאים שהיו על הפרק טרם פירוקה.
בעלי התפקידים הבכירים בחברה הם נושאי המשרה בה. הם מובילים אותה, מתווים את דרכה ומקבלים את ההחלטות בה. תפקיד זה מחייב אחריות רבה כלפי החברה, בעלי המניות וצדדים שלישיים. חוק החברות מגדיר נושא משרה כך: "מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן דירקטור, או מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי". ההגדרה זו אינה ממצה.
מודל האחריות האישית
המודל שהוחל בישראל בקשר לאחריות של נושאי משרה הוא מודל "האחריות האישית". לפי מודל זה פעולה מעוולת של נושא משרה תקים אחריות אישית, כי נושא המשרה אינו יכול להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות של החברה אם ביצע מעשה נזיקי כלפי אחר.
מקרים נפוצים בהם יהיה צורך לברר קיומה של חבות אישית הם כאשר נושא המשרה מעורב אישית במצג שהתברר כשגוי, נהג בחוסר תום לב, התחייב אישית כלפי צד שלישי בהתחייבות שהופרה, וגם כאשר החברה קיבלה החלטה עסקית שהתבררה לימים כעומדת בניגוד לאינטרס שלה ונושא המשרה נהנה ממנה אישית.
גורמים שונים עשויים לתקוף את נושאי המשרה בחברה: בעלי מניות מיעוט, נושים (כגון מחזיקי אג"ח) ואף צדדים שלישיים שהתקשרו חוזית עם החברה או שנגרם להם נזק מפעולותיה. ברם, לא כל התנהלות שגרמה נזק מהווה הפרה של חובה המוטלת על נושא המשרה ומבססת עילת תביעה נגדו.
חובת זהירות וחובת אמונים
האחריות של נושאי משרה בחברה קבועה כיום בחוק החברות ועיקרה חובת הזהירות וחובת האמונים. חובת הזהירות היא החובה להימנע מרשלנות כלפי החברה, צדדים שלישיים (ובכללם בעלי מניות ונושים). היא קובעת שנושא המשרה יפעל ברמת מיומנות של נושא משרה סביר באותה עמדה ובאותן נסיבות. הפרת החובה נבחנת לפי סטנדרט אובייקטיבי ותלויה בנסיבות כל מקרה.
יודגש, שעל אף שעיקר פסיקת בתי המשפט בקשר להפרת חובת הזהירות עוסקת בדירקטורים אין משמעות הדבר שנושאי משרה אחרים (כגון מנכ"ל, סמנכ"ל, משנה למנכ"ל או מנהל שכפוף למנכ"ל) לא יחויבו בדין בשל רשלנות, במקרים מתאימים.
נפסק כי הפרת חובת זהירות של נושא משרה כלפי נושים של החברה תוטל רק במקרים חריגים שבהם פעילות נושא המשרה חרגה מהפעילות הרגילה ובהינתן יחסים מיוחדים בין נושא המשרה לנושים. זאת ועוד, בתי המשפט נוקטים משנה זהירות בחיוב אישי של נושאי משרה מחמת הפרת חובת הזהירות, ורף ההוכחה גבוה. ככלל בית המשפט ימנע מהטיל חבות על נושא משרה במקרים שבהם היה מגיע לתוצאה אחרת בין השאר מכוח כלל "שיקול הדעת העסקי" (במסגרתו נבחן הליך קבלת ההחלטות בחברה, לרבות הכדאיות העסקית, הסיכונים, המידע שעמד בפני נושא המשרה, השימוש בו ועוד).
לאחרונה נדחתה בבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך 250 מיליון שקל כנגד נושאי משרה בחברת סאני תקשורת סלולרית. נפסק, בין השאר, כי לא בנקל תוטל אחריות ברשלנות על דירקטוריון החברה בגין קבלת החלטה עסקית שהתקבלה בהליך נאות ובתום-לב, אף אם היא הסבה נזק חברה או לנושים שלה, ולא די בכך שהדירקטוריון קיבל החלטה עסקית שהתבררה בדיעבד שגויה כדי לקבוע קיומה של רשלנות.
בנוסף ובמצטבר לחובת הזהירות חבים נושאי המשרה בחובת האמונים. חובה זו מחייבת אותם לנהוג בתום לב ולפעול לטובת החברה. חוק החברות מציין מספר מקרים שעשויים להוות הפרת אמונים כגון: ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו של נושא המשרה בחברה למילוי תפקיד אחר שלו או ענייניו האישיים; תחרות עם עסקי החברה; ניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר; ועוד. הפרת חובת האמונים אינה תלויה בגרימת נזק לחברה, והיא מחמירה לעומת חובת תום הלב האובייקטיבית.
כך למשל, בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה נגד בעל שליטה ונושא משרה בחברה ציבורית שעוסקת בתחום הנדל"ן המניב בישראל, ארה"ב וקנדה. נקבע כי הוא הפר את חובת האמונים בין השאר על רקע ניהול משא ומתן עם משקיע פוטנציאלי ואי גילוי בפני הדירקטוריון את פרטי המו"מ ואי יידוע החברה על ניגוד עניינים בו היה מצוי.
לסיכום, קשת המקרים בהם עשויים בעלי התפקידים הבכירים בחברה להפר את החובות המוטלים עליהם היא רחבה ומגוונת. בין השאר קיים שוני בין התנהלות בחברה פרטית לחברה ציבורית, ובין תקיפת החלטה על ידי בעל מניות מיעוט לתקיפתה על ידי נושה חוזי או נושה נזיקי. בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ משפטי מתאים מעורך דין שעוסק בליטיגציה מסחרית ובדיני חברות שיבחן את נסיבות המקרה ויאפשר ללקוח לחסוך זמן יקר והוצאות.
* עו״ד עדי טל עוסק בדיני חברות. בין לקוחותיו נמנים אנשי עסקים מהשורה הראשונה וחברות גדולות מהמגזר הפרטי לצד לקוחות פרטיים.
עוד מאמרים בנושא...
מאמר מס' 1 – מיפוי תהליכים ארגוניים (Process Mapping)
מבוא מיפוי תהליכים ארגוניים (Process Mapping) הוא כלי מרכזי בניהול ושיפור תהליכי עבודה בארגונים. מדובר בשיטה המאפשרת לארגון להבין בצורה ויזואלית וברורה כיצד התהליכים מתבצעים, לזהות צווארי בקבוק, לזהות תהליכים לא יעילים, ולהוביל לשיפורים משמעותיים בתפעול. מיפוי תהליכים נותן תמונה מדויקת של מצב קיים, תומך
כלים ושיטות לשיפור תהליכי עבודה בארגון
הקדמה במציאות העסקית של היום, שיפור תהליכי עבודה בארגון הוא מפתח להצלחה ולתחרותיות. כלים ושיטות כמו מיפוי תהליכים, ניהול תהליכים עסקיים (BPM), אוטומציה (RPA), Lean Management, ו-KAIZEN מציעים דרכים ייחודיות לייעול תהליכים ולהגברת היעילות הארגונית. בלקט המאמרים שלפניכם, נסקר את הכלים והשיטות המובילים לשיפור תהליכים,
משאבי אנוש – קידום עובדים שחושבים אחרת: יתרונות ארגוניים ותרבותיים
מבוא קידום עובדים בארגון שמביאים דעות מנוגדות, או במונח הלועזי "איפכא מסתברא", נחשב לאסטרטגיה חשובה בניהול משאבי אנוש. עובדים אלו, שמאתגרים את החשיבה הקונבנציונלית ומציעים פרספקטיבות שונות, יכולים לשמש כמנוע לחדשנות ולשיפור מתמיד בארגון. קידומם מראה שהארגון מעריך את המגוון המחשבתי ואת הערך שיש ביכולת
משאבי אנוש – יישום כלים פסיכולוגיים בייעוץ ארגוני
מבוא יישום כלים פסיכולוגיים בייעוץ ארגוני מהווה גישה אפקטיבית לשיפור התפקוד הארגוני, להגברת שביעות רצון העובדים ולהשגת מטרות עסקיות. הייעוץ הארגוני משתמש בתובנות פסיכולוגיות להבנת התנהגות אנושית, תקשורת בין-אישית ודינמיקות צוותיות. השילוב של כלים פסיכולוגיים מסייע לארגונים לזהות בעיות מבניות ואישיות, לפתח פתרונות מותאמים ולשפר
פיתוח מנהיגות בארגון: הכשרת מנהלים ופיתוח כישורי מנהיגות לשיפור האפקטיביות הארגונית
מבוא פיתוח מנהיגות בארגון הוא תהליך חיוני המשפיע ישירות על האפקטיביות הארגונית והצלחת העסק. מנהלים ומנהיגים בארגון משפיעים לא רק על הביצועים של הצוותים שלהם, אלא גם על התרבות הארגונית, שביעות הרצון של העובדים והיכולת של הארגון להתמודד עם אתגרים משתנים. הכשרת מנהלים ופיתוח כישורי
קבלת החלטות בדירקטוריון: איך להגיע להסכמות ולמנוע קונפליקטים?
מבוא קבלת החלטות בדירקטוריון היא אחד מהתהליכים הקריטיים ביותר המשפיעים על הצלחתו של ארגון. הדירקטוריון נדרש לקבל החלטות אסטרטגיות בעלות השפעה רחבה על החברה ובעלי המניות שלה. עם זאת, כאשר חברי הדירקטוריון מגיעים מרקעים שונים ומחזיקים בדעות מגוונות, תהליך קבלת ההחלטות יכול להפוך לאתגר מורכב
מאמרים קשורים לנושא.