דיני עבודה הינו תחום משפטי המקיף בתחומו את כל החוקים אשר חוקקו בישראל במטרה להסדיר את יחסי העבודה וביניהם.
חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק פיצוי פיטורין, חוק הסכמים קיבוציים, חוק עבודת נשים, חוק חופשה שנתית, חוק העסקת בני נוער, חוק שכר מינימום ורשימה נוספת של חוקים הקובעים את חובותיהם וזכויותיהם של ציבור העובדים והמעסיקים.
תחום משפטי זה, נידון במסגרת ערכאות נפרדות באמצעות מערכת ייחודית של בתי דין (בתי דין לעבודה) אשר הוקמה בישראל בשנת 1969 מכוח חוק בית הדין לעבודה. מערכת זו, עוסקת בענייני שפיטה בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי, לרבות, סכסוכי עבודה, עבירות פליליות בתחום דיני העבודה, יחסי עבודה בין ארגוני עובדים למעסיקים ונושאים נוספים המצויים בסמכות בתי הדין לעבודה.
חוקי מגן בתחום דיני העבודה
חוקי המגן בתחום דיני העבודה הינם חוקים אשר נועדו להגן על הזכויות הקוגנטיות של העובדים שהם למעשה זכויות עליהן העובדים אינם יכולים לוותר גם לא במסגרת הסכמים קיבוציים ו/או קיומם של חוזה עבודה אישיים.
חוקים אלו מחייבים למעשה את המעביד להעמיד לרשות עובדיו את תנאי העבודה המינימאליים המופיעים בחוק, כאשר בין יתר הנושאים המוסדרים באמצעות חוקי המגן ניתן למצוא נושאים כגון: אורך יום ושבוע העבודה, הזכות לחופשה, שכר מינימום, הזכות לקבלת דמי מחלה ונושאים נוספים שנועדו לשמור על בריאות העובד וביטחונו האישי במהלך יום העבודה ושהותו במקום העבודה.
חוק הגנת שכר
חוק הגנת שכר (תשי"ח 1958) הינו אחד מהחוקים המרכזיים ביותר בתחום דיני העבודה ומטרתו להסדיר את הכללים לגבי מועד תשלום השכר, לרבות, דרך התשלום לעובד, המועד האחרון לתשלום שכר, ניכויי שכר, הלנת שכר ועוד.
חוק זה קובע כי כל עיכוב בשכר העובד מהווה עבירה פלילית ומאפשר הטלת קנסות כספיים על המעביד. חשוב לציין ששכר העבודה מורכב בעיקרו מהתגמול שהוסכם בין העובד למעסיק וזאת לצד מרכיבי שכר קבועים בחוק כגון: דמי הבראה. כמו כן, שכר העבודה מורכב מתוקף צווי הרחבה והסכמים קיבוציים ומתוספות שונות להן זכאים העובדים על פי חוק בהתאם להיקף המשרה, וותק העובד ומצבו האישי של העובד.
אופטימיזציה ותחזוקת הסכמים: דרכים לחיסכון בעלויות באמצעות תהליכים מובנים וכלים מתקדמים
מבוא בעידן שבו ארגונים מתמודדים עם תחרות גוברת ולחצים כלכליים רבים, חיסכון בעלויות וניהול אפקטיבי של הסכמים ותהליכי רכש הופכים להיות קריטיים. תחום האופטימיזציה ותחזוקת ההסכמים מציע לארגונים דרכים מתוחכמות להפיק את המרב מהמשאבים הקיימים, לייעל את התקשרויותיהם עם ספקים ולהתאים את ההוצאות לצרכים הדינמיים
ניהול ספקים חכם ורכש דיגיטלי: כלים ושיטות לשיפור תהליכים
מבוא ניהול ספקים ורכש דיגיטלי הם תחומים קריטיים בניהול עסקי, במיוחד לאור הצורך בשקיפות, מעקב אחרי הוצאות, והתייעלות כלכלית. ניהול נכון של ספקים ושל תהליכי הרכש מאפשר לארגונים להפיק ערך מירבי מכל רכישה, להוזיל עלויות ולשמור על תנאי רכש מועדפים. בעידן הדיגיטלי, כלים מתקדמים מאפשרים
הפחתת עלויות שכר ומשאבי אנוש: גישה חסכונית לשימור פרודוקטיביות
מבוא בעידן הנוכחי, ניהול עלויות משאבי אנוש ושכר מהווה אתגר עבור ארגונים רבים, בייחוד בתקופות של אי-וודאות כלכלית. השאיפה היא לשמור על רמת פרודוקטיביות גבוהה תוך הפחתת עלויות, מה שמחייב חשיבה יצירתית וגמישות ארגונית. בעזרת מודלים חדשניים כמו עבודה היברידית, אאוטסורסינג ושימוש בפרילנסרים, ניתן להפחית
שיטות לאיחוד עלויות פרסום ושיווק בדיגיטל
מבוא הפרסום הדיגיטלי הוא כלי מרכזי לשיווק מוצרים ושירותים בעידן הדיגיטלי. עם ריבוי ערוצי הפרסום, ההשקעה יכולה להיות גבוהה, במיוחד עבור עסקים קטנים ובינוניים. אחת הדרכים לצמצם עלויות היא איחוד עלויות פרסום ושיווק בדיגיטל. איחוד זה מאפשר למקסם את החזר ההשקעה (ROI) באמצעות מינוף הכלים
משאבי אנוש – הערכה רציפה (Continuous Feedback)
מבוא הערכה רציפה, או Continuous Feedback, היא אחת המגמות המרכזיות והחשובות ביותר בתחום ניהול הביצועים בעידן הנוכחי. בניגוד לשיטות ההערכה המסורתיות שבהן מתקיימת הערכת ביצועים שנתית או חצי-שנתית, הערכה רציפה מתמקדת במתן משוב מיידי ושוטף לעובדים לאורך כל השנה. המטרה של שיטה זו היא להעניק
ניהול יעדים דינמי – OKRs (Objectives and Key Results): המדריך המלא
מבוא בעידן המודרני, ארגונים נדרשים להתאים את עצמם לשינויים מהירים בשוק, לדרישות הלקוחות, ולהתפתחות הטכנולוגיה. שיטות ניהול יעדים מסורתיות, שבהן מנהלים מגדירים מטרות שנתיות, הופכות לפחות רלוונטיות בארגונים שמתמודדים עם קצב השינויים הגובר. על רקע זה התפתחה שיטת OKRs (Objectives and Key Results), המתמקדת בניהול
