מתי מותר לממונה על שוק ההון לקנוס עסק בשל הצבת תנאים להעברת כספים לקופת גמל?
פסק דין ראשון בסוגיה ניתן לפני מספר ימים והבהיר לממונה: עלייך להיצמד ללשון החוק.בפברואר השנה החליטה הממונה להטיל על החברה עיצום כספי של 787,500 שקל בשל הפרת חוק הפיקוח על קופות גמל. ההחלטה התבססה על תלונה שהגיעה לממונה על-ידי עובד של חברת IT בשם NESS A.T, בה נטען כי החברה עיכבה את העברת כספי הגמל שלו לקופה שביקש.
יש לך חברה? כדאי שתהיה לך גם עזרה משפטית
הממונה, ששמעה את עמדת החברה, דחתה את טענותיה כי לא עברה על החוק משום שכלל לא התנתה את העברת הכספים לקופת הגמל שביקש העובד, אלא רק הודיעה לו שייקח לה קצת זמן כיוון שעליה להיערך לכך תפעולית, ועובדה שהכספים הועברו במלואם בחלוף מספר חודשים.
הממונה קבעה כי מעשי החברה שללו מהעובד את זכותו לבחור חיסכון פנסיוני והפכו אותו ללקוח שבוי, והתנהלות כזו עשויה לפגוע בתחרות בשוק החיסכון הפנסיוני.
אלא שהחברה סברה שלא עברה על החוק. לטענתה, היא לכל היותר עיכבה את הכספים – ועל כך לא רשאית הממונה להטיל עליה עיצום. משכך, היא הגישה ערעור לבית משפט השלום בירושלים וביקשה לבטל את החלטת הממונה.
החברה טענה כי כלל לא התנתה את העברת כספי העובד לקופת הגמל שביקש ומעולם לא הציבה בפניו תנאי שלפיו הכספים יופקדו רק אם יסכים להעבירם לקופה מסוימת. משכך, היא לא הפרה את הוראות חוק הפיקוח על קופות גמל כלל וכלל.
גם החלטת הממונה לא כוללת שום קביעה כי הציבה תנאי כזה, לעמדתה. למעשה, היא מלכתחילה הודיעה לעובד שהכספים יעברו לקופת הגמל שביקש אחרי שתשלים את ההיערכות הדרושה לשם כך. על כן, גם אם אפשר לומר שעיכבה את כספיו שלא בצדק, לא ניתן לקבוע כי התנתה את העברתם בתנאי כלשהו.
לסיכום טענה החברה כי החלטת הממונה שגויה ואינה מבוססת על העובדות בשטח. לעמדתה, הממונה ניסתה להשתמש במקרה שלה "למען יראו וייראו" ולכן ניתנה מטעמים זרים.
מנגד, הממונה ביקשה שלא להתערב בהחלטתה. לעמדתה, העובדה שהחברה לא העבירה את הכספים מיד לאחר שהעובד ביקש זאת, מעידה על כך שהתנתה את זכותו להחליט היכן יופקדו.
הממונה ביקשה לדחות את טענת החברה שהייתה זקוקה כיוון שלטענתה היה לה מספיק זמן להיערך לכך – החוק נחקק כבר ב-2005. היא גם הפנתה לכך שהמערערת לא הסבירה מה בדיוק כללה ההיערכות שלה. הממונה הכחישה כי הטילה את העיצום כדי להעביר מסר למעסיקים אחרים ואף טענה כי בית המשפט לא אמור להתערב בשיקול דעתה.
עברית פשוטה
השופטת תמר בר-אשר צבן חלקה על הממונה. השופטת בחנה לפני-ולפנים את הוראת החוק והגיעה למסקנה שיש לפרש אותה בצורה מאוד מצומצמת, במיוחד משום שיש לה השלכות פליליות. במצב כזה, יש להיצמד ללשון הוראת החוק ולא למתוח את הפרשנות שלה "אל מעבר לפירוש שלשון החוק יכולה לסבול", קבעה.
"החוק אומר בעברית פשוטה, כי אסור למעסיק להציב לעובד תנאי אשר על-פי זכותו של העובד על-פי החוק 'לבחור, בכל עת, קופת גמל' מוגבלת לקופה מסוימת". תנאי כזה, המערערת לא הציבה מעולם, הבהירה השופטת. כל חטאה היה בשיהוי, כאשר לאורך כל הדרך הודיעה לעובד כי תיענה לבקשתו בהקדם האפשרי.
משכך השופטת קיבלה את הערעור וביטלה את העיצום.
- ב"כ המערערת: עו"ד תומר רייף, עו"ד תום אפלשטיין (משרד זיסמן, אהרוני, גייר ושות')
- ב"כ המשיבה: עו"ד משה וילינגר (פרקליטות מחוז ירושלים – אזרחי)
* עו"ד חגי נתן ממשרד פרייז ברהב ושות' עוסק בליווי עסקי, מימון חברות וליווי מיזמי סטראטאפ
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

האם מיקור חוץ מתאים לכל סוג עסק?
הצצה מאחורי הקלעים מיקור חוץ הוא פתרון שמושך יותר ויותר עסקים בזכות ההבטחה לחיסכון, גמישות וגישה למומחים. אבל האם הוא מתאים לכל עסק? לא תמיד. התשובה תלויה בפרמטרים כמו אופי התחום, רמת הסודיות, משך הפעילות, הצרכים התפעוליים – ובעיקר בגישה של ההנהלה. בעוד שיש

טעויות נפוצות במיקור חוץ ואיך להימנע מהן
מגדירים ציפיות – חוסכים אכזבות אחת הטעויות הכי שכיחות בתחום מיקור החוץ היא חוסר בהירות בהסכמים, בהגדרת יעדים ובלוחות זמנים. עסקים רבים פונים לשירותי מיקור חוץ במטרה לחסוך בעלויות ולקבל שירות איכותי, אך לא מקדישים מספיק תשומת לב לניסוח מדויק של הדרישות והציפיות מהספק.

אומנות המיקור החוץ – למה לשכור שכירים אם אפשר לצמוח עם שותפים
מבוא: בעולם העסקי המודרני, ארגונים מחפשים דרכים יצירתיות לשמור על גמישות, לחסוך משאבים ולנצח בתחרות הקשה. אחת השיטות הבולטות להשגת מטרות אלה היא מיקור חוץ (Outsourcing). בעוד שבעבר מיקור חוץ נתפש כפתרון זמני לחברות גדולות בלבד, הרי שכיום יותר ויותר עסקים – קטנים, בינוניים וגדולים

שיטת 70/30 לניהול משאבים: כיצד לתעדף השקעות מול קיצוצים באופן אפקטיבי
מבוא בעשור האחרון מתמודדים מנכ״לים ומנהלי כספים עם לחץ כפול: מצד אחד הצורך להגדיל הכנסות באמצעות השקעות בחדשנות, ומצד אחר דרישה מתמדת לצמצום הוצאות תפעוליות לשם שמירה על רווחיות ותזרים חיובי. שיטת 70/30 מספקת מסגרת אסטרטגית גמישה לאיזון בין שני הכוחות הללו באמצעות כללי אצבע

חוק "הרווחים הכלואים והשוטפים" עבר: איך הוא ישפיע על החברה שלכם ב‑2025?
חוק "הרווחים הכלואים והשוטפים" (תיקון לפקודת מס הכנסה, תשפ"ה‑2024) נכנס לתוקף בראשית 2025 ומשנה את האופן שבו חברות פרטיות מתכננות חלוקת רווחים, מנהלות תזרים ומבצעות תכנון מס. החוק קובע מנגנון תמרוץ־אכיפה חדש: תשלום קנס שנתי על רווחים שלא חולקו או חלוקת דיבידנד בשיעור מופחת. מטרתו המרכזית היא

AI ו-HR – איך בינה מלאכותית משנה את חוקי המשחק בניהול עובדים – חלק שני
פרק 9: היבטים אתיים ורגולטוריים 9.1 שקיפות והגינות הטמעת בינה מלאכותית ו-AI בתהליכי HR מעלה סוגיות אתיות מורכבות. מערכות הלומדות באופן אוטונומי יכולות לייצר הטיות (Bias) ללא כוונה רעה, אך עם השלכות בעייתיות על גיוון, קידום ושוויון הזדמנויות. לכן, ארגונים מחויבים לייצר שקיפות בתהליכי העיבוד
מאמרים קשורים לנושא.