מתי מותר לממונה על שוק ההון לקנוס עסק בשל הצבת תנאים להעברת כספים לקופת גמל?
פסק דין ראשון בסוגיה ניתן לפני מספר ימים והבהיר לממונה: עלייך להיצמד ללשון החוק.בפברואר השנה החליטה הממונה להטיל על החברה עיצום כספי של 787,500 שקל בשל הפרת חוק הפיקוח על קופות גמל. ההחלטה התבססה על תלונה שהגיעה לממונה על-ידי עובד של חברת IT בשם NESS A.T, בה נטען כי החברה עיכבה את העברת כספי הגמל שלו לקופה שביקש.
יש לך חברה? כדאי שתהיה לך גם עזרה משפטית
הממונה, ששמעה את עמדת החברה, דחתה את טענותיה כי לא עברה על החוק משום שכלל לא התנתה את העברת הכספים לקופת הגמל שביקש העובד, אלא רק הודיעה לו שייקח לה קצת זמן כיוון שעליה להיערך לכך תפעולית, ועובדה שהכספים הועברו במלואם בחלוף מספר חודשים.
הממונה קבעה כי מעשי החברה שללו מהעובד את זכותו לבחור חיסכון פנסיוני והפכו אותו ללקוח שבוי, והתנהלות כזו עשויה לפגוע בתחרות בשוק החיסכון הפנסיוני.
אלא שהחברה סברה שלא עברה על החוק. לטענתה, היא לכל היותר עיכבה את הכספים – ועל כך לא רשאית הממונה להטיל עליה עיצום. משכך, היא הגישה ערעור לבית משפט השלום בירושלים וביקשה לבטל את החלטת הממונה.
החברה טענה כי כלל לא התנתה את העברת כספי העובד לקופת הגמל שביקש ומעולם לא הציבה בפניו תנאי שלפיו הכספים יופקדו רק אם יסכים להעבירם לקופה מסוימת. משכך, היא לא הפרה את הוראות חוק הפיקוח על קופות גמל כלל וכלל.
גם החלטת הממונה לא כוללת שום קביעה כי הציבה תנאי כזה, לעמדתה. למעשה, היא מלכתחילה הודיעה לעובד שהכספים יעברו לקופת הגמל שביקש אחרי שתשלים את ההיערכות הדרושה לשם כך. על כן, גם אם אפשר לומר שעיכבה את כספיו שלא בצדק, לא ניתן לקבוע כי התנתה את העברתם בתנאי כלשהו.
לסיכום טענה החברה כי החלטת הממונה שגויה ואינה מבוססת על העובדות בשטח. לעמדתה, הממונה ניסתה להשתמש במקרה שלה "למען יראו וייראו" ולכן ניתנה מטעמים זרים.
מנגד, הממונה ביקשה שלא להתערב בהחלטתה. לעמדתה, העובדה שהחברה לא העבירה את הכספים מיד לאחר שהעובד ביקש זאת, מעידה על כך שהתנתה את זכותו להחליט היכן יופקדו.
הממונה ביקשה לדחות את טענת החברה שהייתה זקוקה כיוון שלטענתה היה לה מספיק זמן להיערך לכך – החוק נחקק כבר ב-2005. היא גם הפנתה לכך שהמערערת לא הסבירה מה בדיוק כללה ההיערכות שלה. הממונה הכחישה כי הטילה את העיצום כדי להעביר מסר למעסיקים אחרים ואף טענה כי בית המשפט לא אמור להתערב בשיקול דעתה.
עברית פשוטה
השופטת תמר בר-אשר צבן חלקה על הממונה. השופטת בחנה לפני-ולפנים את הוראת החוק והגיעה למסקנה שיש לפרש אותה בצורה מאוד מצומצמת, במיוחד משום שיש לה השלכות פליליות. במצב כזה, יש להיצמד ללשון הוראת החוק ולא למתוח את הפרשנות שלה "אל מעבר לפירוש שלשון החוק יכולה לסבול", קבעה.
"החוק אומר בעברית פשוטה, כי אסור למעסיק להציב לעובד תנאי אשר על-פי זכותו של העובד על-פי החוק 'לבחור, בכל עת, קופת גמל' מוגבלת לקופה מסוימת". תנאי כזה, המערערת לא הציבה מעולם, הבהירה השופטת. כל חטאה היה בשיהוי, כאשר לאורך כל הדרך הודיעה לעובד כי תיענה לבקשתו בהקדם האפשרי.
משכך השופטת קיבלה את הערעור וביטלה את העיצום.
- ב"כ המערערת: עו"ד תומר רייף, עו"ד תום אפלשטיין (משרד זיסמן, אהרוני, גייר ושות')
- ב"כ המשיבה: עו"ד משה וילינגר (פרקליטות מחוז ירושלים – אזרחי)
* עו"ד חגי נתן ממשרד פרייז ברהב ושות' עוסק בליווי עסקי, מימון חברות וליווי מיזמי סטראטאפ
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
התייעלות תפעולית במפעלים ובחברות שירות – המדריך האסטרטגי להגדלת רווחיות, פרודוקטיביות ויתרון תחרותי
התייעלות תפעולית אינה עוד פרויקט נקודתי של קיצוץ עלויות, אלא תפיסת ניהול רחבה שמטרתה לייצר מקסימום תפוקה ממינימום משאבים — לאורך זמן. בעולם עסקי המאופיין בתחרות גוברת, שחיקת מחירים, מחסור בכוח אדם ועלייה מתמדת בעלויות חומרי גלם ושירותים, ארגונים שאינם מתייעלים תפעולית מוצאים עצמם נשחקים
ניהול תיק לקוחות אסטרטגי: כיצד הופכים לקוחות קיימים למנוע צמיחה ורווחיות
בעולם העסקי המודרני, שבו התחרות עזה והשוק רווי, ארגונים רבים מפנים את עיקר מרצם ומשאביהם לרכישת לקוחות חדשים. זוהי מלכודת אסטרטגית. המחקר הכלכלי מלמד אותנו שוב ושוב כי עלות גיוס לקוח חדש גבוהה פי 5 עד 7 מעלות שימור לקוח קיים. לא רק זאת, אלא
סיכום מגמות עדכניות במשאבי אנוש – ניתוח ופרספקטיבה
מגמות ליבה משנות פרדיגמה 1. הבינה המלאכותית הגיעה ל-HR – מעבר מכלי נישה לטכנולוגיה מרכזית מצב נוכחי: AI חדרה לכל שלבי ניהול העובדים – מגיוס אוטומטי באמצעות ChatGPT ו-Gemini, דרך ניתוח תפוקה מתקדם ועד לחיזוי נטישה מבוסס למידת מכונה שינוי דרמטי: המעבר מתיעוד אנושי לניהול
בינה מלאכותית בניהול עובדים – הזדמנות או סיכון? מחקר עומק על טרנספורמציה ניהולית בעידן הדיגיטלי
מבוא: עידן הטרנספורמציה הניהולית העמוקה העשור האחרון אינו רק עידן של טרנספורמציה דיגיטלית – אלא עידן של טרנספורמציה ניהולית עמוקה. אם בעבר מערכות מידע ארגוניות עסקו בעיקר בכספים, מלאי ולוגיסטיקה, הרי שכיום הליבה הניהולית עצמה – ניהול ההון האנושי – עוברת דיגיטציה מתקדמת המבוססת על
הקשר בין בדידות ניהולית לטעויות אסטרטגיות
בדידות ניהולית איננה תופעה רגשית שולית, אלא גורם ניהולי בעל השפעה ישירה על איכות קבלת ההחלטות בארגון. מנכ״לים ומנהלים בכירים פועלים לעיתים קרובות בפסגה בודדת: האחריות כבדה, הלחצים גבוהים, ומעגל ההתייעצות מצטמצם. במציאות זו, טעויות אסטרטגיות אינן נולדות רק מחוסר ידע או מנתונים שגויים –
הגדלת רווחיות בארגונים גדולים – מדריך למנכ״לים
הגדלת רווחיות בארגונים גדולים מדריך מקיף למנכ״לים ומנהלים בכירים מבוא בעידן של תחרות גלובלית מתגברת, טכנולוגיות משתנות ודרישות לקוחות מתפתחות, ארגונים גדולים מתמודדים עם אתגרים מורכבים בשמירה על רווחיות והגדלתה. מחקרים מראים כי רק 25% מהארגונים מצליחים לשמור על רווחיות גבוהה לאורך זמן, בעוד האחרים
