שלוש חברות מכרו נכס שהיה בבעלותן וביקשו לפרוס את מס השבח שהוטל עליהן על פני 4 שנים.
מנהל מיסוי מקרקעין בחיפה דחה את בקשתן אך ביהמ"ש הפך את החלטתו.בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין בבית המשפט המחוזי בחיפה, נקבע כי גם חברות זכאיות ליהנות מתשלום מס שבח בפריסה ל-4 שנים שקדמו למכירת נכס מקרקעין. בכך, נדחתה עמדת מנהל מיסוי מקרקעין שלפיה אפשרות הפריסה שמורה רק ליחידים, והוא חויב בהוצאות של כ-10,000 שקל.
שלוש חברות מצפון הארץ (טוונטי האנדרד, ח.נחמן גרופ וגיניו ניהול) רכשו ב-2010 נכס מקרקעין בנהריה. כ-4 שנים לאחר מכן הן מכרו אותו תמורת כ-21 מיליון שקל וחויבו במס שבח גבוה (הסכום לא צוין בפסק דין), שכלל גם מיסוי חברות של 26.5%.
בעקבות הסכום הגבוה ביקשו החברות מרשות המסים להתחשב בהן ולפרוס את המס על פני 4 השנים שקדמו למכירה, בתקופה שבה מס החברות היה נמוך יותר (25%). כלומר, הן ביקשו למעשה ליהנות מהשיעור המופחת של מס החברות, שעלה ב-2014.
מנהל מיסוי מקרקעין בחיפה דחה את בקשתן, מכאן הערר שהגישו לוועדת הערר במאי 2016.
החברות טענו כי חוק מיסוי מקרקעין מתיר לנישומים לפרוס את מס השבח על פני 4 השנים שקדמו למכירה אך מנהל מיסוי מקרקעין טען כי זכות זו שמורה אך ורק למוכר יחיד ולא על חברות.
הוא הסביר כי המחוקק אפשר לפרוס את המס על הכנסותיו של נישום יחיד משום שהמס משתנה בהתאם להכנסותיו מדי שנה, לעומת חברות שהמס על הכנסותיהן הוא קבוע.
המנהל הוסיף כי למרות היעדרה של הוראה מפורשת המסייגת מחברות את הזכות לפרוס את המס – ברור שזוהי תכלית הוראות החוק.
עיוות "אפקט הדחיסה"
אולם בהכרעה בין שתי העמדות העדיף יו"ר הוועדה, השופט רון סוקול, את זו של החברות. השופט הבהיר כי הטלת חבות במס ללא פריסה עלולה לגרום לעיוותים שונים. אחד מהם מוכר כ"אפקט הדחיסה" –דחיסת מלוא המס על השנה בה נמכר הנכס על אף העובדה שלהשבחת המקרקעין לקח מספר שנים לצמוח.
השופט הדגיש כי אחת הדרכים בהן בחר המחוקק למתן את העיוות הזה היא האפשרות לחשב את המס על הרווח שהפיק בעל נכס ממכירתו באמצעות פריסתו על פני מספר שנים.
בהקשר זה, ובניגוד מוחלט לעמדת מנהל מיסוי מקרקעין, השופט הדגיש כי החוק עושה שימוש במילה "מוכר" ולא – "יחיד", ומכאן שאין זה משנה אם מדובר במוכר שהוא אדם פרטי או חברה. השופט הוסיף כי לו המחוקק היה מעוניין להחריג חברות מאפשרות זו – הוא היה כותב זאת במפורש.
בנוסף השופט ציין כי דווקא ישנן חברות שמחויבות בשיעורי מס של יחידים, דוגמת חברות משפחתיות או שקופות.
לאור כל האמור, השופט הגיע למסקנה כי החוק אינו מבקש לשלול מחברות את הזכות לפריסת מס על השבח, כטענת מנהל מיסוי המקרקעין, וקיבל את הערר.
הוא התיר לעוררות לחשב את מס השבח בפריסה לפי הוראות החוק למיסוי מקרקעין וכן חייב את המנהל בהוצאותיהן בסך של כ-10,000 שקל.
- ב"כ העוררות: עו"ד י' גבעון
- ב"כ המשיב: עו"ד ד' ונדרוב מפרקליטות מחוז חיפה
עו"ד יהודה שאוליאן עוסק/ת ב- מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

האם מיקור חוץ מתאים לכל סוג עסק?
הצצה מאחורי הקלעים מיקור חוץ הוא פתרון שמושך יותר ויותר עסקים בזכות ההבטחה לחיסכון, גמישות וגישה למומחים. אבל האם הוא מתאים לכל עסק? לא תמיד. התשובה תלויה בפרמטרים כמו אופי התחום, רמת הסודיות, משך הפעילות, הצרכים התפעוליים – ובעיקר בגישה של ההנהלה. בעוד שיש

טעויות נפוצות במיקור חוץ ואיך להימנע מהן
מגדירים ציפיות – חוסכים אכזבות אחת הטעויות הכי שכיחות בתחום מיקור החוץ היא חוסר בהירות בהסכמים, בהגדרת יעדים ובלוחות זמנים. עסקים רבים פונים לשירותי מיקור חוץ במטרה לחסוך בעלויות ולקבל שירות איכותי, אך לא מקדישים מספיק תשומת לב לניסוח מדויק של הדרישות והציפיות מהספק.

אומנות המיקור החוץ – למה לשכור שכירים אם אפשר לצמוח עם שותפים
מבוא: בעולם העסקי המודרני, ארגונים מחפשים דרכים יצירתיות לשמור על גמישות, לחסוך משאבים ולנצח בתחרות הקשה. אחת השיטות הבולטות להשגת מטרות אלה היא מיקור חוץ (Outsourcing). בעוד שבעבר מיקור חוץ נתפש כפתרון זמני לחברות גדולות בלבד, הרי שכיום יותר ויותר עסקים – קטנים, בינוניים וגדולים

שיטת 70/30 לניהול משאבים: כיצד לתעדף השקעות מול קיצוצים באופן אפקטיבי
מבוא בעשור האחרון מתמודדים מנכ״לים ומנהלי כספים עם לחץ כפול: מצד אחד הצורך להגדיל הכנסות באמצעות השקעות בחדשנות, ומצד אחר דרישה מתמדת לצמצום הוצאות תפעוליות לשם שמירה על רווחיות ותזרים חיובי. שיטת 70/30 מספקת מסגרת אסטרטגית גמישה לאיזון בין שני הכוחות הללו באמצעות כללי אצבע

חוק "הרווחים הכלואים והשוטפים" עבר: איך הוא ישפיע על החברה שלכם ב‑2025?
חוק "הרווחים הכלואים והשוטפים" (תיקון לפקודת מס הכנסה, תשפ"ה‑2024) נכנס לתוקף בראשית 2025 ומשנה את האופן שבו חברות פרטיות מתכננות חלוקת רווחים, מנהלות תזרים ומבצעות תכנון מס. החוק קובע מנגנון תמרוץ־אכיפה חדש: תשלום קנס שנתי על רווחים שלא חולקו או חלוקת דיבידנד בשיעור מופחת. מטרתו המרכזית היא

AI ו-HR – איך בינה מלאכותית משנה את חוקי המשחק בניהול עובדים – חלק שני
פרק 9: היבטים אתיים ורגולטוריים 9.1 שקיפות והגינות הטמעת בינה מלאכותית ו-AI בתהליכי HR מעלה סוגיות אתיות מורכבות. מערכות הלומדות באופן אוטונומי יכולות לייצר הטיות (Bias) ללא כוונה רעה, אך עם השלכות בעייתיות על גיוון, קידום ושוויון הזדמנויות. לכן, ארגונים מחויבים לייצר שקיפות בתהליכי העיבוד
מאמרים קשורים לנושא.