שלוש חברות מכרו נכס שהיה בבעלותן וביקשו לפרוס את מס השבח שהוטל עליהן על פני 4 שנים. מנהל מיסוי מקרקעין בחיפה דחה את בקשתן אך ביהמ"ש הפך את החלטתו.
בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין בבית המשפט המחוזי בחיפה, נקבע כי גם חברות זכאיות ליהנות מתשלום מס שבח בפריסה ל-4 שנים שקדמו למכירת נכס מקרקעין. בכך, נדחתה עמדת מנהל מיסוי מקרקעין שלפיה אפשרות הפריסה שמורה רק ליחידים, והוא חויב בהוצאות של כ-10,000 שקל.
שלוש חברות מצפון הארץ (טוונטי האנדרד, ח.נחמן גרופ וגיניו ניהול) רכשו ב-2010 נכס מקרקעין בנהריה. כ-4 שנים לאחר מכן הן מכרו אותו תמורת כ-21 מיליון שקל וחויבו במס שבח גבוה (הסכום לא צוין בפסק דין), שכלל גם מיסוי חברות של 26.5%.
בעקבות הסכום הגבוה ביקשו החברות מרשות המסים להתחשב בהן ולפרוס את המס על פני 4 השנים שקדמו למכירה, בתקופה שבה מס החברות היה נמוך יותר (25%). כלומר, הן ביקשו למעשה ליהנות מהשיעור המופחת של מס החברות, שעלה ב-2014.
מנהל מיסוי מקרקעין בחיפה דחה את בקשתן, מכאן הערר שהגישו לוועדת הערר במאי 2016.
החברות טענו כי חוק מיסוי מקרקעין מתיר לנישומים לפרוס את מס השבח על פני 4 השנים שקדמו למכירה אך מנהל מיסוי מקרקעין טען כי זכות זו שמורה אך ורק למוכר יחיד ולא על חברות.
הוא הסביר כי המחוקק אפשר לפרוס את המס על הכנסותיו של נישום יחיד משום שהמס משתנה בהתאם להכנסותיו מדי שנה, לעומת חברות שהמס על הכנסותיהן הוא קבוע.
המנהל הוסיף כי למרות היעדרה של הוראה מפורשת המסייגת מחברות את הזכות לפרוס את המס – ברור שזוהי תכלית הוראות החוק.
עיוות "אפקט הדחיסה"
אולם בהכרעה בין שתי העמדות העדיף יו"ר הוועדה, השופט רון סוקול, את זו של החברות. השופט הבהיר כי הטלת חבות במס ללא פריסה עלולה לגרום לעיוותים שונים. אחד מהם מוכר כ"אפקט הדחיסה" –דחיסת מלוא המס על השנה בה נמכר הנכס על אף העובדה שלהשבחת המקרקעין לקח מספר שנים לצמוח.
השופט הדגיש כי אחת הדרכים בהן בחר המחוקק למתן את העיוות הזה היא האפשרות לחשב את המס על הרווח שהפיק בעל נכס ממכירתו באמצעות פריסתו על פני מספר שנים.
בהקשר זה, ובניגוד מוחלט לעמדת מנהל מיסוי מקרקעין, השופט הדגיש כי החוק עושה שימוש במילה "מוכר" ולא – "יחיד", ומכאן שאין זה משנה אם מדובר במוכר שהוא אדם פרטי או חברה. השופט הוסיף כי לו המחוקק היה מעוניין להחריג חברות מאפשרות זו – הוא היה כותב זאת במפורש.
בנוסף השופט ציין כי דווקא ישנן חברות שמחויבות בשיעורי מס של יחידים, דוגמת חברות משפחתיות או שקופות.
לאור כל האמור, השופט הגיע למסקנה כי החוק אינו מבקש לשלול מחברות את הזכות לפריסת מס על השבח, כטענת מנהל מיסוי המקרקעין, וקיבל את הערר.
הוא התיר לעוררות לחשב את מס השבח בפריסה לפי הוראות החוק למיסוי מקרקעין וכן חייב את המנהל בהוצאותיהן בסך של כ-10,000 שקל.
- ב"כ העוררות: עו"ד י' גבעון
- ב"כ המשיב: עו"ד ד' ונדרוב מפרקליטות מחוז חיפה
עו"ד יהודה שאוליאן עוסק/ת ב- מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

העלות הכלכלית של גיוס כושל – ניתוח מחקרי ומודל חישובי
העלות הכלכלית של גיוס כושל ניתוח מחקרי, מודל חישובי ומסקנות יישומיות למנכ"ליםמסמך מחקר אקדמי-מקצועי | ינואר 2026 תקציר מנהלים: גיוס כושל אינו אירוע משאבי אנושיים בלבד – הוא אירוע פיננסי משמעותי. מחקר זה מציג ניתוח כמותי של העלות האמיתית של גיוס כושל בשוק הישראלי, תוך שילוב

מחקר: השפעת חוסר יציבות ארגונית על עובדים – נתונים, סיכונים ופתרונות
השפעת חוסר יציבות ארגונית על עובדים מחקר מקיף על שינויים תכופים, רה-ארגון, פיטורים והשלכותיהם תקציר: חוסר יציבות ארגונית, הכולל שינויים תכופים במבנה הארגון, רה-ארגונים, מיזוגים, רכישות ופיטורים, הפך לתופעה נפוצה בעידן הגלובלי. מחקר זה בוחן את ההשפעות הפסיכולוגיות, הבריאותיות והתעסוקתיות של חוסר ביטחון תעסוקתי (Job Insecurity)

פתרונות אפקטיביים – מרכז הידע 2025 – סקירה שנתית מקיפה
המאמר “מרכז הידע 2025 – סקירה שנתית מקיפה” מציע מבט רחב ותמציתי על מגמות, תובנות ותכנים שפורסמו במהלך שנת 2025 סביב נושאי ESG וקיימות עסקית. בסקירה זו תמצא נתונים מרכזיים, דוגמאות ליישום פרקטי, ודגשים אסטרטגיים שמעצבים את הדרך שבה ארגונים מתמודדים עם אתגרי הסביבה, החברה

בדיקת אפקטיביות ניהולית: מתי מנכ״ל צריך ליווי חיצוני
בדיקת אפקטיביות ניהולית: מתי מנכ״ל צריך ליווי חיצוני ניהול ארגון לאורך זמן יוצר עיוורון תפקודי טבעי. תהליכים שעבדו בעבר ממשיכים לפעול מכוח האינרציה, החלטות מתקבלות מתוך ניסיון מצטבר, והארגון משדר יציבות כלפי חוץ. עם זאת, יציבות אינה בהכרח אפקטיביות. בדיקת אפקטיביות ניהולית נועדה לבחון האם

ניהול ספקים כיתרון תחרותי: מדריך אסטרטגי מקיף לשנת 2026
ניהול ספקים כיתרון תחרותי – לא רק כמשא ומתן על מחיר גישה ניהולית, לא רכשית מבוא: שינוי פרדיגמה בתפיסת הספק במשך עשרות שנים, הגישה המסורתית לניהול ספקים התמקדה במיקוד כמעט בלעדי על משא ומתן קשוח, הורדת מחירים ומינוף כוח מיקוח. מנהלי רכש נמדדו לפי אחוזי

הוצאות סמויות שמנכ"לים לא רואים – ועולות לארגון מיליונים
הוצאות סמויות אינן בעיה נקודתית או תקלה תפעולית, אלא תוצאה של דפוסי ניהול מצטברים. הן אינן מופיעות בשורת תקציב אחת, אינן מזוהות כהחלטה שגויה ברורה, ולעיתים אף נתפסות כחלק טבעי מהעשייה היומיומית. דווקא משום כך הן מסוכנות כל כך לארגון. מנכ״לים רבים משקיעים מאמצים משמעותיים
מאמרים קשורים לנושא.


