שלוש חברות מכרו נכס שהיה בבעלותן וביקשו לפרוס את מס השבח שהוטל עליהן על פני 4 שנים. מנהל מיסוי מקרקעין בחיפה דחה את בקשתן אך ביהמ"ש הפך את החלטתו.
בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין בבית המשפט המחוזי בחיפה, נקבע כי גם חברות זכאיות ליהנות מתשלום מס שבח בפריסה ל-4 שנים שקדמו למכירת נכס מקרקעין. בכך, נדחתה עמדת מנהל מיסוי מקרקעין שלפיה אפשרות הפריסה שמורה רק ליחידים, והוא חויב בהוצאות של כ-10,000 שקל.
שלוש חברות מצפון הארץ (טוונטי האנדרד, ח.נחמן גרופ וגיניו ניהול) רכשו ב-2010 נכס מקרקעין בנהריה. כ-4 שנים לאחר מכן הן מכרו אותו תמורת כ-21 מיליון שקל וחויבו במס שבח גבוה (הסכום לא צוין בפסק דין), שכלל גם מיסוי חברות של 26.5%.
בעקבות הסכום הגבוה ביקשו החברות מרשות המסים להתחשב בהן ולפרוס את המס על פני 4 השנים שקדמו למכירה, בתקופה שבה מס החברות היה נמוך יותר (25%). כלומר, הן ביקשו למעשה ליהנות מהשיעור המופחת של מס החברות, שעלה ב-2014.
מנהל מיסוי מקרקעין בחיפה דחה את בקשתן, מכאן הערר שהגישו לוועדת הערר במאי 2016.
החברות טענו כי חוק מיסוי מקרקעין מתיר לנישומים לפרוס את מס השבח על פני 4 השנים שקדמו למכירה אך מנהל מיסוי מקרקעין טען כי זכות זו שמורה אך ורק למוכר יחיד ולא על חברות.
הוא הסביר כי המחוקק אפשר לפרוס את המס על הכנסותיו של נישום יחיד משום שהמס משתנה בהתאם להכנסותיו מדי שנה, לעומת חברות שהמס על הכנסותיהן הוא קבוע.
המנהל הוסיף כי למרות היעדרה של הוראה מפורשת המסייגת מחברות את הזכות לפרוס את המס – ברור שזוהי תכלית הוראות החוק.
עיוות "אפקט הדחיסה"
אולם בהכרעה בין שתי העמדות העדיף יו"ר הוועדה, השופט רון סוקול, את זו של החברות. השופט הבהיר כי הטלת חבות במס ללא פריסה עלולה לגרום לעיוותים שונים. אחד מהם מוכר כ"אפקט הדחיסה" –דחיסת מלוא המס על השנה בה נמכר הנכס על אף העובדה שלהשבחת המקרקעין לקח מספר שנים לצמוח.
השופט הדגיש כי אחת הדרכים בהן בחר המחוקק למתן את העיוות הזה היא האפשרות לחשב את המס על הרווח שהפיק בעל נכס ממכירתו באמצעות פריסתו על פני מספר שנים.
בהקשר זה, ובניגוד מוחלט לעמדת מנהל מיסוי מקרקעין, השופט הדגיש כי החוק עושה שימוש במילה "מוכר" ולא – "יחיד", ומכאן שאין זה משנה אם מדובר במוכר שהוא אדם פרטי או חברה. השופט הוסיף כי לו המחוקק היה מעוניין להחריג חברות מאפשרות זו – הוא היה כותב זאת במפורש.
בנוסף השופט ציין כי דווקא ישנן חברות שמחויבות בשיעורי מס של יחידים, דוגמת חברות משפחתיות או שקופות.
לאור כל האמור, השופט הגיע למסקנה כי החוק אינו מבקש לשלול מחברות את הזכות לפריסת מס על השבח, כטענת מנהל מיסוי המקרקעין, וקיבל את הערר.
הוא התיר לעוררות לחשב את מס השבח בפריסה לפי הוראות החוק למיסוי מקרקעין וכן חייב את המנהל בהוצאותיהן בסך של כ-10,000 שקל.
- ב"כ העוררות: עו"ד י' גבעון
- ב"כ המשיב: עו"ד ד' ונדרוב מפרקליטות מחוז חיפה
עו"ד יהודה שאוליאן עוסק/ת ב- מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

בין חוסן לחוקיות: ניהול אסטרטגי של משאבי אנוש לשימור כוח אדם בעת מלחמה
מבוא: אתגר קיומי בזמן חירום מלחמה אינה מותירה את המערכת הכלכלית מחוץ למשוואה. בישראל, שנמצאת מאז אוקטובר 2023 במצב לחימה מתמשך, הפכו ארגונים ועוסקים לזירה נוספת של התמודדות לאומית. משאבי האנוש (משא"ן), המופקדים על נכסי הידע, התרבות והכוח האנושי של הארגון, נקראים לדגל בזמנים אלו

ניהול עסק בזמן מלחמה – המדריך למנכ״ל
מבוא: ניהול כאילוץ קיומי בעיתות מלחמה ומשבר תקופות מלחמה ומשבר חריף אינן עוד "תקלה" בניהול השוטף; הן הופכות לאילוץ הקיומי המרכזי. בעוד שעסקים גדולים נוטים להשעות פעילות או לעבור מיידית לאזורים בטוחים יותר, עסקים קטנים ובינוניים נותרים בשטח וממשיכים לספק שירותים חיוניים, תעסוקה ויציבות כלכלית גם

מבצע "שאגת הארי" – עדכונים למעסיקים, עובדים ועסקים בזמן חירום
עדכוני מבצע "שאגת הארי" מבצע "שאגת הארי" והמלחמה מול איראן בשנת 2026 יצרו מציאות כלכלית מורכבת עבור עסקים רבים בישראל. ירידה בפעילות הכלכלית, גיוס עובדים למילואים, הגבלות ביטחוניות והפרעות בשרשרת האספקה השפיעו על יכולת הפעילות של עסקים בתחומים רבים – החל ממסחר ושירותים ועד תעשייה ותיירות. במצבים

שרשרת האספקה כזירת חיסכון – תובנות מתוכנית המחקר של אוניברסיטת בר-אילן
שרשרת האספקה כזירת חיסכון – תובנות מאוניברסיטת בר-אילן 5 – אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים | מאמר שני שרשרת האספקה כזירת חיסכון – תובנות מתוכנית המחקר של אוניברסיטת בר-אילן המאמר הראשון בסדרת "5 – אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים" עסק בקשר שבין תמריצי

אפקט הדירקטוריון בישראל: כיצד הרכב הדירקטוריון (גיוון, עצמאות, מומחיות) משפיע על קבלת החלטות אסטרטגיות ועל תוצאות פיננסיות?
תקציר מנהלים הקשר בין הרכב הדירקטוריון לביצועים הפיננסיים של חברות ציבוריות בישראל הוא נושא מחקרי מרכזי, במיוחד לאור המאפיינים הייחודיים של שוק ההון הישראלי: ריכוזיות בעלות גבוהה, קיומם של בעלי שליטה המחזיקים בממוצע מעל 70% ממניות החברה, והשפעת רגולציות כמו חוק סרבנס-אוקסלי (SOX) וקוד הממשל

סדרת מאמרים למנכ"לים – מאמר ראשון: תמריצי מנכ"לים והשפעתם על גמישות פיננסית
תמריצי מנכ"לים והשפעתם על גמישות פיננסית – מה מלמד מחקר בנק ישראל בעידן של תנודתיות כלכלית גוברת, מבנה התגמול של הנהלה בכירה אינו רק סוגיה של ממשל תאגידי – אלא מנוף אסטרטגי המשפיע ישירות על התנהגות פיננסית, רמת הסיכון והיכולת הארגונית להגיב לשינויים. מאמר זה
מאמרים קשורים לנושא.