ההחלטה לפרק חברה בע"מ מלווה בפרוצדורות מורכבות וארוכות יותר מאשר לייסד אותה. עו"ד אבי מורה מנסה לפשט את הליכי הפירוק ולתת כמה כללי אצבע לחיסול נבון של פעילות החברה.
חברה בע"מ היא צורת ההתאגדות הנפוצה בעולם העסקי. קיומה של חברה מתחיל ברגע רישומה אצל רשם החברות. בניגוד לקלות של הקמתה, הרי שפירוקה אורך זמן רב.
מהו פירוק חברה?
פירוק חברה הינו הליך המביא לחיסול חייה ואישיותה המשפטית הנפרדת. כעיקרון, יש שתי אפשרויות לפירוק: פירוק מרצון ופירוק ע"י בית משפט.
מתי תפורק החברה?
ישנן עילות מסוימות לפירוק חברה. עילה אחת היא רצון החברה להתפרק. פירוק מרצון יתבצע רק כאשר החברה החליטה על כך ברוב של 75% לפחות מבעלי מניותיה (אלא אם כן זו חברה בעלת בעל מניות אחד ודירקטור יחיד, כפי שנראה בהמשך), והיא מסוגלת לפרוע את התחייבויותיה תוך 12 חודשים מיום תחילת הפירוק.
כאשר מדובר בפירוק שמתבצע ע"י בית משפט- ישנן 4 עילות פירוק:
- חדלות פרעון – החברה מצויה בקשיים כלכליים ואינה יכולה להמשיך בפעילותה;
- החברה קיבלה החלטה מיוחדת שהפירוק יתבצע ע"י בית המשפט.
- החברה לא התחילה בעסקיה תוך שנה מיום שהתאגדה או שהפסיקה את עסקיה לשנה.
- פירוק מן הצדק והיושר – הצדק והיושר מצדיקים פירוק. למשל, כאשר בין בעלי המניות התגלע סכסוך שאינו מאפשר את המשך הפעילות של החברה.
מקרים מיוחדים
ישנם מקרים ספציפיים, אשר לא נרחיב לגביהם, המאפשרים לבעלי תפקידים, בהם היועמ"ש, הכונס הרשמי או רשם החברות, לבקש את פירוק החברה מבית המשפט.
סוגי הפירוק וביצועו
פירוק מרצון
פירוק זה נחלק לשלושה מסלולים: רגיל, מקוצר וע"י נושים.
פירוק מרצון במסלול המקוצר: חל רק על חברות שיש להן בעל מניות יחיד שהינו הדירקטור היחיד.
על בעל המניות לחתום על טופס הכולל תצהיר כושר פרעון, בו הוא מצהיר, כי הוא בעל מניות ודירקטור יחיד; כי החברה מסוגלת לפרוע חובותיה תוך שנה; שקיבל את ההחלטה על פירוק מרצון ושמינה מפרק.
תוך 7 ימים מיום ההחלטה, על בעל המניות לפרסם ברשומות הודעת פירוק, ולאחריה לשלוח לרשם החברות את הטופס עם התצהיר חתומים יחד עם עותק צילום הפרסום ברשומות. לאחר אישור רשם החברות על קבלת המסמכים, על המפרק לפעול לכינוס נכסי החברה, לסילוק החובות וכד'.
לאחר מכן, על בעל המניות לחתום על טופס פירוק מרצון הכולל פרטים אודות מועד כינוס אסיפה סופית, פירוט נכסי החברה וחובותיה, מימוש נכסים וסילוק חובות.
פירוק מרצון במסלול הרגיל: חל על חברות שמסוגלות לפרוע התחייבויותיהן תוך שנה. רוב הדירקטורים נדרשים לחתום על תצהיר כושר פרעון, לפיו הם מצהירים שבדקו את מצבה הכספי של החברה, והיא מסוגלת לשלם את חובותיה תוך שנה.
לאחר מכן, תזמן החברה אסיפה כללית של בעלי המניות לשם קבלת החלטת הפירוק וקביעת זהות המפרק.
יש להעביר לרשם החברות את פרוטוקול האסיפה בצירוף אישור המפרק על מינויו, ולפרסם זאת ברשומות תוך שבוע. על ההחלטה להתקבל ברוב של 75% לפחות.
המפרק אמון על כינוס נכסי החברה וסילוק חובותיה. עם השלמת הליכי הפירוק, יעביר המפרק לרשם החברות דוח סופי. לאחר בדיקת רשם החברות ואישורו, החברה תפורק סופית.
התערבות בית המשפט בעת הליכי פירוק מרצון תידרש רק במקרה שהמפרק, הנושים או בעלי המניות פונים אליו בשאלה או תביעה.
פירוק חברה מרצון על ידי נושים: על החברה לזמן אסיפת בעלי מניות ואסיפת נושים (בעלי חוב) לאותו מועד או ליום למחרת. באשר לאסיפת הנושים- יש לשלוח את ההזמנה לאסיפה בדואר ולפרסמה ברשומות ובעיתון יומי לפחות 21 יום לפני מועד האסיפה.
על הדירקטורים להגיש לאסיפת הנושים דוח מצב עסקי ורשימת נושים. בכל אסיפה (אסיפת בעלי מניות ואסיפת נושים) יוצע מועמד למינוי כמפרק. במקרה של חילוקי דעות בין בעלי המניות לנושים בנוגע לזהות המפרק, ימונה המפרק שהציעו הנושים. עם המינוי, יתנהלו הליכי הפירוק כבמסלול הרגיל.
לאחר מינוי המפרק, יתקיימו הליכי הפריוק כמו בהליך פירוק מרצון. במידה ואין אפשרות להגיש תצהיר כושר פרעון, יש להגיש מסמכים בהתאם לדרישות רשם החברות הכוללות פרוקטוקול אסיפת בעלי המניות ואסיפת הנושים, אישרו פרסום ברשומות ובעיתוק, הודעה על מנוי מפרק וכד'.
פירוק ע"י בית משפט
הפירוק יכול להתבצע לבקשת החברה עצמה, עובדיה או נושיה. על מבקש הפירוק להגיש לבית המשפט בקשת פירוק. טרם פניה לבית המשפט, יש לפנות לכונס הרשמי ולהגיש לו עותק של הבקשה. הסמכות לדון בה נתונה לבית המשפט המחוזי.
בית המשפט יבחן אם התקיימה אחת מעילות הפירוק כאמור לעיל. הוא מוסמך למנות מפרק זמני אשר ישמור על נכסי החברה, עד להחלטתו למתן צו פירוק או מינוי מפרק קבוע.
בכל מקרה, פעולותיו של המפרק (הזמני והקבוע) כפופות לפיקוח בית המשפט. מרגע קבלת צו פירוק, יש עיכוב הליכים. גם בזמן זה כונס הנכסים הרשמי בוחן את בקשות הפירוק ומעביר את המלצתו בעניין. הכונס פועל לכינוס אסיפות נושים ובעלי מניות להצעת מועמד לתפקיד מפרק קבוע.
לאחר מכן, ממנה בית המשפט מפרק קבוע, אשר כל סמכויות המנכ"ל והדירקטוריון עוברות אליו. זאת, כדי שיוכל לממש את נכסי החברה ולשלם את חובותיה בהתאם לסדרי העדיפויות ותביעות החוב שהוגשו. הכל נעשה בפיקוח בית משפט ואישורו.
במשך זמן הפירוק, יכולים צדדים קשורים להגיש בקשות שונות לבית המשפט בקשר עם הפירוק, ועל בית המשפט לדון בבקשות אלה. לאחר שבית המשפט יווכח שהליך הפירוק הסתיים והמפרק מימש את נכסי החברה וסילק את החובות במידת האפשר, יסתיים הליך הפירוק ובית המשפט יתן צו לחיסול החברה.
חשוב: בכל מקרה של פירוק, יש להגיש לרשם החברות אישורי מס המעידים על סגירת תיק מע"מ, מס הכנסה, תצהיר היעדר פעילות וכיו"ב.
פטור מאגרות
כחלק מהליך פירוק, רשאית חברה לבקש פטור מאגרת רשם החברות בגין שנים קודמות בהן לא היתה פעילה.
לבקשה יש לצרף אישורים מקוריים מרשויות המס או העתקים מדוחות מס הכנסה מאומתים, המעידים שהחברה לא הייתה פעילה בשנים לגביהם מבוקש הפטור. כמו כן, יש לצרף תצהיר של הדירקטורים, לפיו החברה הפסיקה את פעילותה ואינה מנהלת חשבונות בנק.
את הבקשה יש להגיש רק עם הדוח הסופי של המפרק. במקרה שאין אפשרות להמציא אישורי מס הכנסה ומע"מ, ניתן להמציא את התצהיר עם אישור מקורי מרו"ח המבקר של החברה.
סיכום
פרקי הזמן בהם מתבצע הפירוק נעים בין כחצי שנה מיום הגשת תצהיר כושר פירעון, ועד לכמה שנים טובות במקרים של פירוק מורכב.
למדור: דיני תאגידים
* עו"ד אבי מורה, שותף במשרד עורכי דין מורה-טובים, העוסק בתחום המסחרי-אזרחי.
** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בקרת התקשרויות – כלי הכרחי לניהול יעיל של חוזים ופרויקטים
מבוא בקרת התקשרויות היא נדבך מרכזי במימוש פרויקטים מורכבים. באמצעות תהליכים מבוקרים ומוגדרים היטב, ניתן לקבוע עמידה בתנאי החוזה, למנוע חריגות ולשמור על יציבות כלכלית ותפעולית. חשיבות הבקרה מתבטאת בכל שלב, החל משלב תכנון הפרויקט ועד לסגירת החשבון הסופי, תוך שמירה על עקרונות של שקיפות,
ניהול סיכונים עבור רואי חשבון: איך לשמור על מקצועיות והגנה משפטית
מבוא רואי חשבון מתמודדים עם מגוון אתגרים לעבודה. במתן שירותים פיננסיים, כל טעות קטנה עלולה לגרור השלכות משמעותיות – הן מבחינת האחריות המשפטית והן מבחינת המוניטין מקצועי. לכן, ניהול סיכונים הוא נדבך קריטי שמסייע לפעילות מקצועית, תקינה ובטוחה. ניהול סיכונים אפקטיבי כולל שלושה מרכיבים עיקריים:
שיתוף פעולה עם יועצים חיצוניים: איך למנף מומחיות חיצונית להצלחה ארגונית
מבוא בעולם העסקים המודרני, הארגונים יכולים להתמודד עם מגוון רחב של משימות מורכבות שדורשות מומחיות גבוהה וידע מעמיק בתחומים שונים. אחד הפתרונות האפקטיביים הוא שיתוף פעולה עם יועצים חיצוניים, הספקים ערך מוסף ומביאים עימם ידע ויחודיים ייחודיים. יועצים חיצוניים, שונים יועצי מס, מומחים פיננסיים או
חדשנות טכנולוגית במשרד רואי החשבון: כלים שחייבים להכיר
רואי החשבון ויועצי מס נמצאים בלב העולם פיננסי, וכיום, יותר מתמיד, משחקת תפקיד מרכזי בייעול עבודתם. הפתרונות הטכנולוגיים המתקדמים מאפשרים אוטומציה של תהליכים, ניתוח נתונים מורכב ובקרה מדויקת על מערכות מס, זאת תוך צמצום טעויות אנוש ושיפור המהירות והבקשה של שירותים המוצעים. מאמר זה מעורר
יישום חיסכון בעלויות בארגון: השיטות המתקדמות לבקרה חשבונאית והפחתת הוצאות
מבוא חיסכון בעלויות בארגונים הפך לאסטרטגיה מרכזית בתהליכי ניהול תפעוליים וחשבונאיים בעידן של תחרות גוברת ודרישות שוק מחמירות. אחת הדרכים המשמעותיות שבהן ארגונים יכולים להשיג חיסכון זה היא באמצעות בקרה חשבונאית ובחינה שיטתית של עלויות בתחומי התפעול והמנהלה – תחומים שאינם מהווים את ליבת העסק
בקרה חשבונאית לחיסכון בעלויות: אסטרטגיות לניהול חכם של התקשרויות וספקים
מבוא בניהול הארגון המודרני, בקרה חשבונאית וניהול חכם של התקשרויות מסחריות מהווים מפתח לחיסכון כספי ולייעול כלל המשאבים. כל התקשרות עם ספק או שותף מסחרי מכילה אתגרי ניהול מורכבים, הדורשים הקפדה על בדיקת החיובים בפועל, התאמה בין הציוד המחויב לזה שבפועל, וכן מעקב ותיעוד של
