ההחלטה לפרק חברה בע"מ מלווה בפרוצדורות מורכבות וארוכות יותר מאשר לייסד אותה. עו"ד אבי מורה מנסה לפשט את הליכי הפירוק ולתת כמה כללי אצבע לחיסול נבון של פעילות החברה.
חברה בע"מ היא צורת ההתאגדות הנפוצה בעולם העסקי. קיומה של חברה מתחיל ברגע רישומה אצל רשם החברות. בניגוד לקלות של הקמתה, הרי שפירוקה אורך זמן רב.
מהו פירוק חברה?
פירוק חברה הינו הליך המביא לחיסול חייה ואישיותה המשפטית הנפרדת. כעיקרון, יש שתי אפשרויות לפירוק: פירוק מרצון ופירוק ע"י בית משפט.
מתי תפורק החברה?
ישנן עילות מסוימות לפירוק חברה. עילה אחת היא רצון החברה להתפרק. פירוק מרצון יתבצע רק כאשר החברה החליטה על כך ברוב של 75% לפחות מבעלי מניותיה (אלא אם כן זו חברה בעלת בעל מניות אחד ודירקטור יחיד, כפי שנראה בהמשך), והיא מסוגלת לפרוע את התחייבויותיה תוך 12 חודשים מיום תחילת הפירוק.
כאשר מדובר בפירוק שמתבצע ע"י בית משפט- ישנן 4 עילות פירוק:
- חדלות פרעון – החברה מצויה בקשיים כלכליים ואינה יכולה להמשיך בפעילותה;
- החברה קיבלה החלטה מיוחדת שהפירוק יתבצע ע"י בית המשפט.
- החברה לא התחילה בעסקיה תוך שנה מיום שהתאגדה או שהפסיקה את עסקיה לשנה.
- פירוק מן הצדק והיושר – הצדק והיושר מצדיקים פירוק. למשל, כאשר בין בעלי המניות התגלע סכסוך שאינו מאפשר את המשך הפעילות של החברה.
מקרים מיוחדים
ישנם מקרים ספציפיים, אשר לא נרחיב לגביהם, המאפשרים לבעלי תפקידים, בהם היועמ"ש, הכונס הרשמי או רשם החברות, לבקש את פירוק החברה מבית המשפט.
סוגי הפירוק וביצועו
פירוק מרצון
פירוק זה נחלק לשלושה מסלולים: רגיל, מקוצר וע"י נושים.
פירוק מרצון במסלול המקוצר: חל רק על חברות שיש להן בעל מניות יחיד שהינו הדירקטור היחיד.
על בעל המניות לחתום על טופס הכולל תצהיר כושר פרעון, בו הוא מצהיר, כי הוא בעל מניות ודירקטור יחיד; כי החברה מסוגלת לפרוע חובותיה תוך שנה; שקיבל את ההחלטה על פירוק מרצון ושמינה מפרק.
תוך 7 ימים מיום ההחלטה, על בעל המניות לפרסם ברשומות הודעת פירוק, ולאחריה לשלוח לרשם החברות את הטופס עם התצהיר חתומים יחד עם עותק צילום הפרסום ברשומות. לאחר אישור רשם החברות על קבלת המסמכים, על המפרק לפעול לכינוס נכסי החברה, לסילוק החובות וכד'.
לאחר מכן, על בעל המניות לחתום על טופס פירוק מרצון הכולל פרטים אודות מועד כינוס אסיפה סופית, פירוט נכסי החברה וחובותיה, מימוש נכסים וסילוק חובות.
פירוק מרצון במסלול הרגיל: חל על חברות שמסוגלות לפרוע התחייבויותיהן תוך שנה. רוב הדירקטורים נדרשים לחתום על תצהיר כושר פרעון, לפיו הם מצהירים שבדקו את מצבה הכספי של החברה, והיא מסוגלת לשלם את חובותיה תוך שנה.
לאחר מכן, תזמן החברה אסיפה כללית של בעלי המניות לשם קבלת החלטת הפירוק וקביעת זהות המפרק.
יש להעביר לרשם החברות את פרוטוקול האסיפה בצירוף אישור המפרק על מינויו, ולפרסם זאת ברשומות תוך שבוע. על ההחלטה להתקבל ברוב של 75% לפחות.
המפרק אמון על כינוס נכסי החברה וסילוק חובותיה. עם השלמת הליכי הפירוק, יעביר המפרק לרשם החברות דוח סופי. לאחר בדיקת רשם החברות ואישורו, החברה תפורק סופית.
התערבות בית המשפט בעת הליכי פירוק מרצון תידרש רק במקרה שהמפרק, הנושים או בעלי המניות פונים אליו בשאלה או תביעה.
פירוק חברה מרצון על ידי נושים: על החברה לזמן אסיפת בעלי מניות ואסיפת נושים (בעלי חוב) לאותו מועד או ליום למחרת. באשר לאסיפת הנושים- יש לשלוח את ההזמנה לאסיפה בדואר ולפרסמה ברשומות ובעיתון יומי לפחות 21 יום לפני מועד האסיפה.
על הדירקטורים להגיש לאסיפת הנושים דוח מצב עסקי ורשימת נושים. בכל אסיפה (אסיפת בעלי מניות ואסיפת נושים) יוצע מועמד למינוי כמפרק. במקרה של חילוקי דעות בין בעלי המניות לנושים בנוגע לזהות המפרק, ימונה המפרק שהציעו הנושים. עם המינוי, יתנהלו הליכי הפירוק כבמסלול הרגיל.
לאחר מינוי המפרק, יתקיימו הליכי הפריוק כמו בהליך פירוק מרצון. במידה ואין אפשרות להגיש תצהיר כושר פרעון, יש להגיש מסמכים בהתאם לדרישות רשם החברות הכוללות פרוקטוקול אסיפת בעלי המניות ואסיפת הנושים, אישרו פרסום ברשומות ובעיתוק, הודעה על מנוי מפרק וכד'.
פירוק ע"י בית משפט
הפירוק יכול להתבצע לבקשת החברה עצמה, עובדיה או נושיה. על מבקש הפירוק להגיש לבית המשפט בקשת פירוק. טרם פניה לבית המשפט, יש לפנות לכונס הרשמי ולהגיש לו עותק של הבקשה. הסמכות לדון בה נתונה לבית המשפט המחוזי.
בית המשפט יבחן אם התקיימה אחת מעילות הפירוק כאמור לעיל. הוא מוסמך למנות מפרק זמני אשר ישמור על נכסי החברה, עד להחלטתו למתן צו פירוק או מינוי מפרק קבוע.
בכל מקרה, פעולותיו של המפרק (הזמני והקבוע) כפופות לפיקוח בית המשפט. מרגע קבלת צו פירוק, יש עיכוב הליכים. גם בזמן זה כונס הנכסים הרשמי בוחן את בקשות הפירוק ומעביר את המלצתו בעניין. הכונס פועל לכינוס אסיפות נושים ובעלי מניות להצעת מועמד לתפקיד מפרק קבוע.
לאחר מכן, ממנה בית המשפט מפרק קבוע, אשר כל סמכויות המנכ"ל והדירקטוריון עוברות אליו. זאת, כדי שיוכל לממש את נכסי החברה ולשלם את חובותיה בהתאם לסדרי העדיפויות ותביעות החוב שהוגשו. הכל נעשה בפיקוח בית משפט ואישורו.
במשך זמן הפירוק, יכולים צדדים קשורים להגיש בקשות שונות לבית המשפט בקשר עם הפירוק, ועל בית המשפט לדון בבקשות אלה. לאחר שבית המשפט יווכח שהליך הפירוק הסתיים והמפרק מימש את נכסי החברה וסילק את החובות במידת האפשר, יסתיים הליך הפירוק ובית המשפט יתן צו לחיסול החברה.
חשוב: בכל מקרה של פירוק, יש להגיש לרשם החברות אישורי מס המעידים על סגירת תיק מע"מ, מס הכנסה, תצהיר היעדר פעילות וכיו"ב.
פטור מאגרות
כחלק מהליך פירוק, רשאית חברה לבקש פטור מאגרת רשם החברות בגין שנים קודמות בהן לא היתה פעילה.
לבקשה יש לצרף אישורים מקוריים מרשויות המס או העתקים מדוחות מס הכנסה מאומתים, המעידים שהחברה לא הייתה פעילה בשנים לגביהם מבוקש הפטור. כמו כן, יש לצרף תצהיר של הדירקטורים, לפיו החברה הפסיקה את פעילותה ואינה מנהלת חשבונות בנק.
את הבקשה יש להגיש רק עם הדוח הסופי של המפרק. במקרה שאין אפשרות להמציא אישורי מס הכנסה ומע"מ, ניתן להמציא את התצהיר עם אישור מקורי מרו"ח המבקר של החברה.
סיכום
פרקי הזמן בהם מתבצע הפירוק נעים בין כחצי שנה מיום הגשת תצהיר כושר פירעון, ועד לכמה שנים טובות במקרים של פירוק מורכב.
למדור: דיני תאגידים
* עו"ד אבי מורה, שותף במשרד עורכי דין מורה-טובים, העוסק בתחום המסחרי-אזרחי.
** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
ממשל תאגידי מודרני – תפקיד הדירקטור אינו רק פיקוח
בעולם העסקי החדש, תפקידי הדירקטור אינם מסתכמים באישור דוחות או השתתפות בישיבות. ממשל תאגידי מודרני דורש מהדירקטור להיות שותף פעיל, מבקר מושכל, ויוזם אסטרטגי – כחלק ממערך ניהול הסיכונים, הקיימות והבקרה על ביצועי ההנהלה. לא עוד "חותמת גומי" אלא שחקן מפתח בצמיחת הארגון. מהו ממשל
השאלות שדירקטור חייב לשאול בישיבת תקציב
מבוא הכנת התקציב השנתי היא לא רק תהליך פיננסי – אלא רגע שיא אסטרטגי עבור הדירקטוריון. דווקא כאן נמדדת תרומתו של דירקטור מעורב, כזה שאינו מסתפק בחתימה אלא שואל, מאתגר, ובונה מצפן כלכלי לארגון. השאלות הנכונות יכולות להבחין בין שנה של הישרדות – לשנה של
עובד מתפטר? כך בונים תהליך יציאה שמחזק את הארגון
מבוא עזיבת עובדים היא תופעה בלתי נמנעת בכל ארגון. אך כאשר עובד מתפטר, זו לא חייבת להיות נקודת משבר – אלא דווקא הזדמנות לשיפור ארגוני. תהליך יציאה נכון יכול להפוך את הפרידה מהעובד לרגע של למידה, שיפור תהליכים, שמירה על מוניטין, ולעיתים גם חיזוק הקשר
שיטת "Zero-Based Procurement" – כך חוסכים מיליונים בלי לפגוע באיכות
מבוא בעולם שבו חיסכון בעלויות הפך להכרח אסטרטגי ולא רק מטרה תפעולית, יותר ויותר ארגונים מאמצים את הגישה החדשנית של Zero-Based Procurement – רכש מבוסס אפס. בשונה מהנחות רכש מסורתיות, כאן אין "תקציב אוטומטי" משנה שעברה. כל הוצאה צריכה לעבור הצדקה מהתחלה, ללא קשר למה
חיבור בין כספים למשאבי אנוש בארגון יכול לשדרג את הביצועים – פורסם בכלכליסט
בימים אלו, בהם האופק אינו ברור, והארגונים מתמודדים עם שינויים מהירים בשוק, השליטה במידע על מנת לקבל החלטות משמעותיות היא הכרח על מנת לייצר בהירות ככל שניתן. בתקופות כאלה החברות נשענות על הניסיון, המומחיות והכישורים שקיימים בפונקציות השונות ואף מבקשות למתוח את היכולות של כל
שוק העבודה בישראל – תמונת מצב עדכנית לפברואר 2025
מה באמת קורה בשטח – מגמות, נתונים והשלכות אסטרטגיות למנהלים מבוא 2025 נפתחה בצל ההשלכות המתמשכות של מלחמת חרבות ברזל והמתח הביטחוני בצפון. שוק העבודה לא חזר למצבו הקודם – אך הוא גם לא קרס. עם נתונים חלקיים, תנודתיות גבוהה ואי ודאות עמוקה, נדרש ממנהלים
