למלחמת “חרבות ברזל” צפויה השפעה שלילית משמעותית על כלכלת ישראל. מוערך כי העלויות הישירות של הלחימה (חימושים וגיוס מילואים) ובנוסף העלויות העקיפות של המלחמה (פינוי תושבים, שיקום הנגב המערבי, פגיעות בייצור ובביקוש המצרפים) יסתכמו בכ-200 מיליארד שקל. מדובר אם כן בהתכווצות של כ-10 אחוזים בתוצר ברבעון האחרון של 2023 וצמיחה שנתית לנפש אפסית לשנה זו.

על מנת למזער נזקים עתידיים על הכלכלה, על הממשלה לגלות אחריות – לקצץ בתקציבים סקטוריאליים ולהסיט כספים אלו למען המאמץ המלחמתי. אל לה למדינת ישראל לחזור לטעויות שנרשמו בניהול הכלכלה מיד אחרי מלחמת יום הכיפורים, שהובילו לעשור כלכלי אבוד.

אחת המטרות המרכזיות של הטרור ברחבי העולם הינה לפגוע בשגרת החיים של האזרחים ובכלכלת המדינה המותקפת. אולם, למרות סבבי הלחימה הרבים מול חמאס ברצועת עזה, מאז ימי האינתיפאדה השנייה אירועים ביטחוניים בולטים לא גרמו פגיעה משמעותית בכלכלת ישראל.

מצב זה משתנה בימים אלו, במלחמת "חרבות ברזל", עקב עצימות המלחמה, ההיקף הנרחב של גיוס חיילי המילואים, ומשך המלחמה. במקביל לחזיתות הפעילות בעצימות משתנה, החזית הכלכלית פעילה מאוד בשני מישורים: המישור הראשון הינו מימון הלחימה עצמה.

היבט זה מתייחס בעיקר למימון חימושים וגיוס חיילי מילואים. המישור השני הוא העלות העקיפה של המלחמה, הכוללת את זו הצפויה עקב הצורך בשיקום הנגב המערבי ופינוי תושבים מבתיהם באזור וגם מהישובים הסמוכים לגבול עם לבנון, כן את הירידה הכללית בצריכה כתוצאה משינוי בהתנהגות הצרכנים בעת הלחימה, הפוגעת במיוחד בסקטור העסקי.

כדי לבחון את החזית הכלכלית יש להציג תמונת מצב ערב המלחמה. למרות הטלטלה שספגה כלכלת ישראל מאז הכרזת "הרפורמה המשפטית" בינואר 2023, ערב המלחמה הייתה כלכלת ישראל במצב טוב מאוד לפי המדדים המקובלים לבחינת המצב המאקרו-כלכלי של מדינות.

יחס חוב-תוצר צנח בשנת 2022 ב-7.1 אחוזים והגיע כמעט ל-61 אחוזים – רמתו מלפני מגפת הקורונה; אחוז האבטלה עמד על 3.5 אחוזים בלבד; האינפלציה ירדה ל-3.8 אחוזים; יתרות המט״ח של בנק ישראל הסתכמו במעל 200 מיליארדי דולרים.

הירידה המשמעותית בהשקעות הזרות בהייטק בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה תרמה לפיחות בשקל ושער הדולר עמד על 3.85 שקלים. למרות זאת, תחזית הצמיחה לשנת 2023 הייתה טובה יחסית למדינות המפותחות ועמדה על שלושה אחוזים, השווה לכ-אחוז אחד בצמיחה לנפש.

על אף נקודת פתיחה טובה זו, מלחמת "חרבות ברזל" היא זעזוע מאקרו-כלכלי, בעל השפעה לשנים קדימה. השפעה זו צפויה גם ימשיך המצב הקיים של לחימה בחזית אחת בלבד בעצימות גבוהה, וזאת ממספר סיבות וביניהן:

1. שימוש בתחמושת – כדי להשיג את מטרות המלחמה, צה״ל עושה שימוש באש כבדה יותר מאי פעם בעבר, מה שמצריך כמות חימושים גדולה. עצימות המלחמה גם מחייבת שימוש רב יותר מאשר אי פעם במיירטי "כיפת ברזל" בעיקר, אך גם ב"חץ 3" נכון לתחילת חודש דצמבר היו כאחד עשר אלפים שיגורים לישראל מכל החזיתות.
2. גיוסם של קרוב ל- 350 אלף חיילי מילואים גורע כשבעה אחוזים מכוח העבודה במשק. האפקט הוא למעשה כפול: גם כוח אדם שקשה להחליף במקומות העבודה וגם תשלומים שהמדינה צריכה להעביר לחיילי המילואים.
3. פינויים של 125 אלף תושבים מחייב סבסוד לדיור ומחייה של המפונים.
4. פיצויים לתושבים שרכושם נפגע בירי הרקטי על ישראל.
5. סיוע פיננסי לעובדים ועסקים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, מדמי אבטלה ועד פיצויים בגין אובדן הכנסה כתוצאה מהלחימה.
6. ירידה בהכנסות המדינה הן בשל הכנסות נמוכות יותר ממס הכנסה והן עקב עצירה בהשקעות החוץ הישירות.