האם מותר למעסיק לדרוש ממכם לעבוד תקופה מסוימת כדי להחזיר את ההשקעה שלו בהכשרתכם? מה חייבים העובדים למעסיק שלימד אותם את רזי המקצוע? מדריך
עשרות אלפי עובדים עוברים מדי שנה הכשרות מקצועיות במימון המעסיק ומתחייבים להתמיד בעבודתם למשך תקופה מסוימת. מבחינת שני הצדדים מדובר על עסקה משתלמת: העובד רוכש ידע במימון המעסיק ואילו זה מצפה כי תוחזר לו ההשקעה באמצעות התמדה בעבודה.
אולם, במקרים רבים מערכת היחסים בין הצדדים מסתיימת מוקדם מהצפוי ואז עולה השאלה: באילו מקרים רשאי המעסיק לקזז משכרו של עובד את עלויות ההכשרה? ומה גובה הסכום שיופחת מתלוש השכר האחרון? בכלל, האם מותר לדרוש בטוחה כספית מהעובד כתנאי להתמדה?
האם החוק מתיר למעסיק לנקוב בתקופת העסקה מינמלית בגין מימון הכשרה מקצועית לעובד?
כן. מעסיק שנושא בעלויות הכשרה מקצועית רשאי להכניס לחוזה העבודה סעיף שקובע כי על העובד להתחייב לתקופת העסקה מינמלית וכי היה וזה לא עמד בהתחייבותו, ניתן יהיה לקזז ממשכורתו סכום מוסכם מראש.
כלומר, אין פרק זמן מירבי שניתן לחייב עובד להתמיד בעבודתו כנגד מימון הכשרתו?
החוק אומנם לא קובע מה הוא פרק זמן סביר, אולם לבית הדין יש סמכות לבטל את החוזה אם יתברר כי ההגבלה על חופש העיסוק של העובד חורגת ממתחם הסבירות. במסגרת בדיקתו, ייקח בית הדין בחשבון את אופי ואיכות ההכשרה, הסכום הכספי שהשקיע המעסיק ומשך הזמן שנדרש לכך. בית הדין יבחן האם ההכשרה הקנתה לעובד מיומנויות מיוחדות בהן הוא יכול לעשות שימוש בעתיד. בנוסף, צריך להתקיים יחס סביר בין הסכום שדורש המעסיק מהעובד בגין הפרת התחייבותו לעבודה לתקופה מסוימת לבין עלויות ההכשרה בהן נשא המעסיק.
כיצד יבוצע הקיזוז משכרו של העובד במקרה של הפרת החוזה?
סעיף 25 (ב) לחוק הגנת השכר קובע כי: "…חדל עובד לעבוד אצל המעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות". שכר הלימוד הופך למעשה לחוב של העובד, והמעסיק רשאי לנכות את הסכום מתלוש השכר האחרון. חישוב סכום הקיזוז יעשה באופן יחסי: ככל שהעובד עבד יותר זמן – יש לדרוש מהעובד להשיב סכום קטן יותר בגין ההכשרה שקיבל.
ומה הדין במקרה של פיטורים?
במקרה כזה, לרוב לא יהיה המעביד רשאי לקזז את הסכום בגין הלימודים, שכן עזיבת מקום העבודה לא היתה ביוזמתו. שונה המקרה אם הפיטורים נובעים מעבירת משמעת חמורה כגון מעילה בכספים וכו', כי אז יתכן בהחלט שבית הדין יראה בכך כעילה לדרישת השבת הסכום שהושקע בעובד.
האם ניתן לגבות תשלום מעובדי קבלן?
קיים איסור לגבות תשלום מעובדי קבלן בגין הכשרתם המקצועית, אלא אם מדובר על העסקה במגזר הציבורי. במקרה זה ניתן לעשות זאת, אך בכפוף למספר תנאים שנקבעו בתקנות. לצד זאת, כאשר מדובר על מגזר פרטי, רשאית חברת כוח האדם לדרוש מהעובד לעבוד במשך תקופה סבירה.
גם במקרה של התפטרות בשל הרעת תנאים מוחשית רשאי המעסיק לחייב את העובד בהחזר עלות ההכשרה?
על פניו, לא ניתן במקרה כזה לדרוש מהעובד כי ישא בעלות ההכשרה, אולם אין כלל אצבע מנחה לעניין והדבר יוכרע ע"י בית הדין לעבודה שיבחן את הנסיבות המסוימות של המקרה ויקבל את החלטה לגופו של עניין.
האם המעסיק רשאי לדרוש מהעובד הפקדת בטוחה כספית על מנת להבטיח כי זה יתמיד בעבודתו?
ביום 27.2.2012 פורסם חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב – 2012, שקובע כי חל איסור על מעסיק לקבל מעובד או ממועמד לעבודה בטוחות או לממשן. ומה היא בטוחה? החוק קבע כי מדובר על "מיטלטלין, לרבות כסף או שטר, הנמסרים מעובד למעביד לשם הבטחת הישארותו בעבודה או כתנאי לקבלתו לעבודה וכן נכס משועבד למטרות כאמור".
מה יהיה דינו של מעסיק שדרש מעובד להפקיד כסף כבטוחה?
המחוקק מתייחס לעבירה זו בכובד ראש ובחומרה רבה. בחוק נקבע כי מעסיק שקיבל בטוחות מעובדו או שמימש אותן בניגוד לאמור לעיל – יכול להישלח למאסר לפרק זמן של שישה חודשים או כפל הקנס הקבוע בחוק.
ואם העובד מסכים להפקדת הכסף כבטוחה, האם עדיין מדובר על עבירה?
כן. הזכות של העובד על פי החוק הזה, אינה נתנת לויתור והדבר אסור באופן מוחלט. חשוב לציין כי נושא משרה בארגון שיעבור עבירה זו, מסתכן בהטלת קנסות. החוק מטיל אחריות על נושא המשרה למנוע ביצוע עבירה זו בארגון. החוק חל הן על מעסיקים בפועל, אולם גם על קבלני כוח אדם כמו גם על מזמיני שירות.
משאבי אנוש – קידום עובדים שחושבים אחרת: יתרונות ארגוניים ותרבותיים
מבוא קידום עובדים בארגון שמביאים דעות מנוגדות, או במונח הלועזי "איפכא מסתברא", נחשב לאסטרטגיה חשובה בניהול משאבי אנוש. עובדים אלו, שמאתגרים את החשיבה הקונבנציונלית ומציעים פרספקטיבות שונות, יכולים לשמש כמנוע לחדשנות ולשיפור מתמיד בארגון. קידומם מראה שהארגון מעריך את המגוון המחשבתי ואת הערך שיש ביכולת
משאבי אנוש – יישום כלים פסיכולוגיים בייעוץ ארגוני
מבוא יישום כלים פסיכולוגיים בייעוץ ארגוני מהווה גישה אפקטיבית לשיפור התפקוד הארגוני, להגברת שביעות רצון העובדים ולהשגת מטרות עסקיות. הייעוץ הארגוני משתמש בתובנות פסיכולוגיות להבנת התנהגות אנושית, תקשורת בין-אישית ודינמיקות צוותיות. השילוב של כלים פסיכולוגיים מסייע לארגונים לזהות בעיות מבניות ואישיות, לפתח פתרונות מותאמים ולשפר
פיתוח מנהיגות בארגון: הכשרת מנהלים ופיתוח כישורי מנהיגות לשיפור האפקטיביות הארגונית
מבוא פיתוח מנהיגות בארגון הוא תהליך חיוני המשפיע ישירות על האפקטיביות הארגונית והצלחת העסק. מנהלים ומנהיגים בארגון משפיעים לא רק על הביצועים של הצוותים שלהם, אלא גם על התרבות הארגונית, שביעות הרצון של העובדים והיכולת של הארגון להתמודד עם אתגרים משתנים. הכשרת מנהלים ופיתוח כישורי
קבלת החלטות בדירקטוריון: איך להגיע להסכמות ולמנוע קונפליקטים?
מבוא קבלת החלטות בדירקטוריון היא אחד מהתהליכים הקריטיים ביותר המשפיעים על הצלחתו של ארגון. הדירקטוריון נדרש לקבל החלטות אסטרטגיות בעלות השפעה רחבה על החברה ובעלי המניות שלה. עם זאת, כאשר חברי הדירקטוריון מגיעים מרקעים שונים ומחזיקים בדעות מגוונות, תהליך קבלת ההחלטות יכול להפוך לאתגר מורכב
הכנה לקראת ישיבת דירקטוריון: איך למקסם את התועלת מכל ישיבה?
מבוא ישיבות דירקטוריון הן מרכיב מרכזי בתפקודו של כל ארגון, ומהוות את הבמה המרכזית שבה מתקבלות ההחלטות האסטרטגיות החשובות ביותר. כדי שדירקטוריון יפעל ביעילות ויקבל החלטות מושכלות, ישיבות הדירקטוריון צריכות להיות מתוכננות ומנוהלות בצורה מיטבית. הכנה נכונה לקראת הישיבות יכולה למקסם את התועלת מהן, לשפר
התפתחות תפקיד הדירקטוריון במאה ה-21: בין מסורת לחדשנות
מבוא תפקיד הדירקטוריון במאה ה-21 עובר תמורות משמעותיות הנובעות מהתפתחויות טכנולוגיות, כלכליות וחברתיות גלובליות. בעבר, הדירקטוריון היה נתפס בעיקר כגוף פיקוח ובקרה, שתפקידו לפקח על ההנהלה ולוודא שהיא פועלת לטובת החברה ובעלי המניות. עם זאת, בעולם שבו השינויים הטכנולוגיים מתרחשים במהירות מסחררת והדרישות החברתיות והרגולטוריות
