דיני עבודה הינו תחום משפטי המקיף בתחומו את כל החוקים אשר חוקקו בישראל במטרה להסדיר את יחסי העבודה וביניהם.
חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק פיצוי פיטורין, חוק הסכמים קיבוציים, חוק עבודת נשים, חוק חופשה שנתית, חוק העסקת בני נוער, חוק שכר מינימום ורשימה נוספת של חוקים הקובעים את חובותיהם וזכויותיהם של ציבור העובדים והמעסיקים.
תחום משפטי זה, נידון במסגרת ערכאות נפרדות באמצעות מערכת ייחודית של בתי דין (בתי דין לעבודה) אשר הוקמה בישראל בשנת 1969 מכוח חוק בית הדין לעבודה. מערכת זו, עוסקת בענייני שפיטה בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי, לרבות, סכסוכי עבודה, עבירות פליליות בתחום דיני העבודה, יחסי עבודה בין ארגוני עובדים למעסיקים ונושאים נוספים המצויים בסמכות בתי הדין לעבודה.
חוקי מגן בתחום דיני העבודה
חוקי המגן בתחום דיני העבודה הינם חוקים אשר נועדו להגן על הזכויות הקוגנטיות של העובדים שהם למעשה זכויות עליהן העובדים אינם יכולים לוותר גם לא במסגרת הסכמים קיבוציים ו/או קיומם של חוזה עבודה אישיים.
חוקים אלו מחייבים למעשה את המעביד להעמיד לרשות עובדיו את תנאי העבודה המינימאליים המופיעים בחוק, כאשר בין יתר הנושאים המוסדרים באמצעות חוקי המגן ניתן למצוא נושאים כגון: אורך יום ושבוע העבודה, הזכות לחופשה, שכר מינימום, הזכות לקבלת דמי מחלה ונושאים נוספים שנועדו לשמור על בריאות העובד וביטחונו האישי במהלך יום העבודה ושהותו במקום העבודה.
חוק הגנת שכר
חוק הגנת שכר (תשי"ח 1958) הינו אחד מהחוקים המרכזיים ביותר בתחום דיני העבודה ומטרתו להסדיר את הכללים לגבי מועד תשלום השכר, לרבות, דרך התשלום לעובד, המועד האחרון לתשלום שכר, ניכויי שכר, הלנת שכר ועוד.
חוק זה קובע כי כל עיכוב בשכר העובד מהווה עבירה פלילית ומאפשר הטלת קנסות כספיים על המעביד. חשוב לציין ששכר העבודה מורכב בעיקרו מהתגמול שהוסכם בין העובד למעסיק וזאת לצד מרכיבי שכר קבועים בחוק כגון: דמי הבראה. כמו כן, שכר העבודה מורכב מתוקף צווי הרחבה והסכמים קיבוציים ומתוספות שונות להן זכאים העובדים על פי חוק בהתאם להיקף המשרה, וותק העובד ומצבו האישי של העובד.
ממשל תאגידי מודרני – תפקיד הדירקטור אינו רק פיקוח
בעולם העסקי החדש, תפקידי הדירקטור אינם מסתכמים באישור דוחות או השתתפות בישיבות. ממשל תאגידי מודרני דורש מהדירקטור להיות שותף פעיל, מבקר מושכל, ויוזם אסטרטגי – כחלק ממערך ניהול הסיכונים, הקיימות והבקרה על ביצועי ההנהלה. לא עוד "חותמת גומי" אלא שחקן מפתח בצמיחת הארגון. מהו ממשל
השאלות שדירקטור חייב לשאול בישיבת תקציב
מבוא הכנת התקציב השנתי היא לא רק תהליך פיננסי – אלא רגע שיא אסטרטגי עבור הדירקטוריון. דווקא כאן נמדדת תרומתו של דירקטור מעורב, כזה שאינו מסתפק בחתימה אלא שואל, מאתגר, ובונה מצפן כלכלי לארגון. השאלות הנכונות יכולות להבחין בין שנה של הישרדות – לשנה של
עובד מתפטר? כך בונים תהליך יציאה שמחזק את הארגון
מבוא עזיבת עובדים היא תופעה בלתי נמנעת בכל ארגון. אך כאשר עובד מתפטר, זו לא חייבת להיות נקודת משבר – אלא דווקא הזדמנות לשיפור ארגוני. תהליך יציאה נכון יכול להפוך את הפרידה מהעובד לרגע של למידה, שיפור תהליכים, שמירה על מוניטין, ולעיתים גם חיזוק הקשר
שיטת "Zero-Based Procurement" – כך חוסכים מיליונים בלי לפגוע באיכות
מבוא בעולם שבו חיסכון בעלויות הפך להכרח אסטרטגי ולא רק מטרה תפעולית, יותר ויותר ארגונים מאמצים את הגישה החדשנית של Zero-Based Procurement – רכש מבוסס אפס. בשונה מהנחות רכש מסורתיות, כאן אין "תקציב אוטומטי" משנה שעברה. כל הוצאה צריכה לעבור הצדקה מהתחלה, ללא קשר למה
חיבור בין כספים למשאבי אנוש בארגון יכול לשדרג את הביצועים – פורסם בכלכליסט
בימים אלו, בהם האופק אינו ברור, והארגונים מתמודדים עם שינויים מהירים בשוק, השליטה במידע על מנת לקבל החלטות משמעותיות היא הכרח על מנת לייצר בהירות ככל שניתן. בתקופות כאלה החברות נשענות על הניסיון, המומחיות והכישורים שקיימים בפונקציות השונות ואף מבקשות למתוח את היכולות של כל
שוק העבודה בישראל – תמונת מצב עדכנית לפברואר 2025
מה באמת קורה בשטח – מגמות, נתונים והשלכות אסטרטגיות למנהלים מבוא 2025 נפתחה בצל ההשלכות המתמשכות של מלחמת חרבות ברזל והמתח הביטחוני בצפון. שוק העבודה לא חזר למצבו הקודם – אך הוא גם לא קרס. עם נתונים חלקיים, תנודתיות גבוהה ואי ודאות עמוקה, נדרש ממנהלים
