מאמר זה עוסק בתופעה נפוצה בעולם העסקים: החברה או הגישה שהובילה ארגון להצלחה בשלב מסוים אינה בהכרח המתאימה לשלב הצמיחה הבא. הכותבים מציגים את הסיבות המבניות והתפיסתיות שבגינן ארגונים נתקעים, גם לאחר שהשיגו תוצאות מרשימות. המאמר מציע מסגרת חשיבה לאבחון הפער בין היכולות הקיימות לבין הדרישות של השלב הבא. במקביל, מוצגים פתרונות אפקטיביים ומעשיים שמאפשרים לארגונים לבצע את המעבר הנדרש בצורה מושכלת ומבוקרת. המסקנה המרכזית היא שהכרה בצורך בשינוי, גם מתוך עמדת הצלחה, היא תנאי הכרחי לצמיחה ברת-קיימא.

רוב תוכניות הצמיחה מתמקדות בהוספות – מוצרים, לקוחות, יעדים, מערכות ופרויקטים – אך החברות אינן נתקעות רק מחוסר רעיונות, אלא לעיתים דווקא מעומס פעילויות שכל אחת מהן צורכת זמן, תקציב ותשומת לב ניהולית. המאמר מציג את אסטרטגיית הוויתור – תהליך שיטתי לבחינת כלל הפעילויות והעברת משאבים מאלו בעלות תרומה נמוכה אל מנועי הערך המרכזיים. מדובר בהחלטה מודעת להפסיק, לצמצם, לאחד, להפוך לאוטומטי או לתמחר מחדש פעילויות שאינן תורמות לעתיד, מתוך הבנה שצמיחה אמיתית מתחילה לא במה שמוסיפים, אלא במה שבוחרים לוותר עליו כדי שהדבר החשוב ביותר יקבל סיכוי אמיתי להצליח.

למדו כיצד להפוך תרבות מצגות לתרבות ביצוע בעזרת שגרות ניהול, דקלרציות, יעדים אישיים ובקרה עקבית שמחברת בין החלטות הנהלה לתוצאות עסקיות מדידות לאורך זמן בכל חברה.