עובד הסבור שזכויותיו בתחום יחסי העבודה נפגעו, יכול לפנות למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים על מנת לברר את זכויותיו.
לקבלת ייעוץ משפטי, ובמקרים מסוימים, גם ייצוג בהליכים משפטיים, ניתן לפנות גם לארגונים אלה:
ארגונים המקבלים תמיכה ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, המעניקים לעובדים ייעוץ בתחום יחסי העבודה, ובמקרים מסוימים גם מייצגים את העובד בהליכים משפטיים.
לארגון העובדים היציג במקום העבודה ובאין ארגון יציג, לארגון העובדים שהעובד חבר בו. ארגוני העובדים מעניקים לעובדים ייעוץ בתחום יחסי העבודה, ובמקרים מסוימים גם מייצגים את העובד בהליכים משפטיים.
עובד הסבור שזכויותיו בעבודה נפגעו יכול לפנות לעורך דין, לקבלת ייעוץ משפטי וכן ייצוג בהליכים משפטיים.
הגשת תלונה ומיצוי זכויות
עובד שזכויותיו בעבודה נפגעו יכול לפעול בדרכים אלו:
1. להגיש תלונה למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים על הפרת חובה המוטלת על מעסיקו לפי חוקי העבודה –
המשרד מוסמך לקיים חקירה בדבר הפרת חלק מההוראות שבדיני העבודה ואף לנקוט בהליכי אכיפה פליליים והליכי אכיפה מינהליים כנגד המעסיק.
הממונים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים על שני תחומים, מוסמכים לנקוט, במקרים המתאימים, בהליכים לאכיפה אזרחית: נציבות שיוויון הזדמנויות בעבודה מוסמכת לנקוט בהליכים לאכיפה אזרחית, כאשר מדובר בתלונה בקשר להפרת חקיקת השיוויון במקום העבודה, והממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה, מוסמכת לנקוט בהליכים לאכיפה אזרחית, כאשר מדובר בפגיעה בזכויות עובדים זרים.
חשוב לציין:
ככלל, ההליכים שמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מוסמך לנקוט בהם, בעקבות הגשת תלונה, נועדו להביא את המעסיק לידי קיום חוקי עבודה ושמירתם וכן למניעת עבירות חוזרות ואין בהם, באופן ישיר, כדי להביא לפיצוי העובד שהתלונן או לזכותו בסעד כספי או הצהרתי. יחד עם זאת, המתלונן עשוי לזכות בסעד, בעקבות הגשת תלונה, במקרים אלה:
מתלונן עשוי לזכות בסעד כספי או הצהרתי כאשר מדובר בתלונה בקשר להפליה במקום העבודה, ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, מגישה תביעה כנגד המעסיק בשמה, או בשם העובד שנפגע וכן כאשר מדובר בפגיעה בזכויות עובד זר והממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה, מגישה תביעה כנגד המעסיק בשמה, או בשם העובד שנפגע.
בתנאים מסוימים, ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי שהוטל על מעסיק שהפר הוראה שבחוקי העבודה, אם המעסיק תיקן את ההפרה ופעל למניעת הישנותה.
בית המשפט המרשיע מעסיק שהפר הוראה, שנקבעה לגביה ענישה פלילית בחוקי העבודה, מוסמך, במקרים המתאימים, לחייב את המעסיק בתשלום פיצוי לעובד שנגרם לו נזק כתוצאה מהפרת החוק. סכום הפיצוי נקבע לפי ערך הנזק או הסבל שנגרמו כתוצאה מהפרת החוק, בכפוף לסכום המירבי הקבוע בחוק העונשין.
2. להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, כנגד המעסיק, כגון: תביעה לתשלום סכום המגיע לעובד לפי חוק, הסכם קיבוצי, צו הרחבה, או הסכם העבודה שבינו לבין המעסיק.
עובד המועסק על ידי קבלן כח אדם או ספק שירות, יכול לתבוע את זכויותיו, במקרים מסויימים, גם מהמעסיק בפועל או ממזמין השירות, גם אם המעסיק בפועל או מזמין השירות אינם נחשבים למעסיקם הישיר של העובד.
עובד יכול להגיש הן תביעה למימוש זכויותיו לבית הדין לעבודה והן תלונה למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. כלומר, אין בהגשת תלונה כדי למנוע הגשת תביעה על ידי העובד ואין בהגשת תביעה, כדי למנוע הגשת תלונה.
העובד יכול להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בעצמו, באמצעות ארגון עובדים, או לפנות לעורך דין על מנת שייצג אותו. לצורך הגשת תביעה ניתן להסתייע במזכירות בית הדין ובמקרים מסוימים, אף לקבל טופס תביעה מובנה, כגון: טופס תביעה לתשלום שכר מינימום. מידע נוסף, באתר בתי המשפט.
במקרים מסוימים, עובד ודורש עבודה, יכולים להיות מיוצגים, בתביעה בקשר להפליה, על ידי נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה ועובד זר יכול להיות מיוצג על ידי הממונה על זכויות עובדים זרים.
