בעקבות חקירה ממושכת של מנהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה והרווחה שהובילה להגשת כתב אישום, הרשיע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב חברת קייטרינג בעבירה על חוק הגנת השכר. זאת לאחר הודאת החברה במסגרת הסדר טיעון כי בשני מקרים בהם ניכתה כספים משכרה של עובדת לא העבירה אותם לקופת הפנסיה שלה.
הלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה, באמצעות עו"ד ישראל שניידרמן, גרסה כי ניתן להשוות את עבירת אי-העברת ניכויים לפנסיה להכנסת יד לכיסו של העובד, ובטיעונים לעונש אף פירטה את המדיניות הברורה והחד משמעית בנוגע למיגור הפגיעה בעובדים והשמירה על זכויותיהם. מדיניות זו מיושמת גם באמצעות מינהל הסדרה ואכיפה שבמשרד העבודה והרווחה, המוביל מבצעים רחבי היקף במסגרתם נבדקים תנאי העסקתם של עובדים, ושבעקבותיהם ננקטים הליכים כנגד מעסיקים המפרים אותם.
בהמשך לכך, כבוד השופט אורן שגב קבע בגזר הדין כי החברה תיקנס בסכום של 500 אלף ש"ח עבור שתי העבירות וכן, שתתחייב שלא לעבור על חוק הגנת השכר למשך שלוש השנים שאם לא כן – תחויב בקנס המקסימלי הקבוע בחוק על סך 1,300,000 ₪. השופט ציין כי לא ניתן להפריז בחשיבותו של חוק הגנת השכר, אשר כשמו כן הוא – חוק מגן. לדבריו, חשיבותו של החוק באה לידי ביטוי, בין היתר, בקנסות הגבוהים שקבע המחוקק כנגד מי שהפר אותו. עם זאת, בקביעת העונש ציין כבוד השופט כי קיימות נסיבות מקלות לטובת החברה: החברה הודתה במיוחס לה, לא ידוע על עבירות נוספות מסוג זה בחברה, ותיקונה המידי של העבירה ברגע שהדבר נודע למנהלי החברה מעיד על הפנמת חומרת העבירה.
מתחילת השנה (2017) ניתנו על ידי מינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה והרווחה 1,281 התראות מינהליות ו-247 עיצומים כספיים על סך כ-21 מיליון ₪ בגין הפרות חוק הגנת השכר, מתוכם 340 התראות ו-226 עיצומים כספיים על סך למעלה מ-19 מיליון ₪, בגין אי העברה של כספים שנוכו משכר אולם לא הועברו ליעדם (או הועברו ליעד באיחור); כמו כן, הוגשו על ידי הלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה 10 כתבי אישום לפי חוק הגנת השכר וניתנו במהלך תקופה זו 13 גזרי דין.
מנהלת מינהל הסדרה ואכיפה יפה סולימני: "על מעסיקים לנהוג זהירות יתירה בשכרם של עובדיהם. הקנסות והעיצומים הכספיים שהמדינה מטילה על מעסיקים המפרים את חוקי העבודה לא נועדו להעשיר את קופת המדינה ואף לא למוטט עסקים, כי אם להדגיש את החשיבות הרבה המיוחסת להקפדה על קיום ושמירה של זכויות עובדים".
התובעת הראשית עו"ד גלי לוי: "עבירה של אי העברת ניכויי שכר ליעדם היא מהעבירות החמורות בדיני העבודה. במקרה הנוכחי, מדובר בעובדת בתחום הקייטרינג שהינו תחום המאופיין בעובדים ברמות שכר נמוכות. במסגרת גזר הדין ציין בית הדין כי מתחם ענישה שנע בין 80% ל- 100% מהקנס המקסימלי הולם את חומרת העבירה במקרים כגון המקרה הנוכחי. עם זאת, לאור התחשבות בנסיבות המקלות הספציפיות, הוריד השופט את רף הענישה בתיק הנוכחי לרף נמוך יותר שבין 20% ל- 80%. בהיעדר נסיבות מקלות הסכום שבית הדין היה מטיל על החברה היה אף גבוה מחצי מיליון ₪. מעסיקים צריכים להקפיד לקיים את החובות שהטיל עליהם המחוקק ולהיות מודעים לכך שסנקציות חמורות צפויות להם באם יבצעו עבירות מסוג זה".
