בתקופה כזו שבה מתקיימת אי וודאות גבוהה ועמימות במציאות העסקית והארגונית ניצב כל מנהל בפני צומת דרכים.
האפשרות האחת היא להמתין .אם אתה ממתין ולא נוקט שום פעולה ייתכן ודברים יסתדרו מאליהם .ייתכן ונחזור לפעילות מהר .ייתכן וחלק מהבעיות יפתרו מאליהם.
בתהליך קבלת החלטות ,שיקול דעת וזהירות מתבקשת בחלוקת המשאבים וניהולם היא גורם חשוב .יחד עם זאת הסתמכות על תקווה בלבד ומשנה זהירות לא יביאו בשורה חדשה ,לא לארגון ולא להתמודדות עם הסיטואציה.
כל תהליך של שינוי בסביבה יכולה להוות איום או הזדמנות .די ברור שאם ממתינים ולא יוזמים ההזדמנות אובדת והאיום לא נעלם.
זמן התגובה במצב של המתנה מצטמצם וכמות המשאבים אוזלת.
כך היה בכניסה לתהליך הקורונה .מי שפעל מהר ויזם החלטות חשובות הציל חלק מהמשאבים (הוצאה לחלת צמצמה את הוצאות הארגון על שכר, הפסקת פעילות תפעולית שאינה נדרשת חסכה משאבים מיותרים)
על כן האפשרות האחרת היא ליזום ולפעול!!
לכאורה זו מסקנה מתבקשת.
אז מה מונע מאיתנו לנקוט באסטרטגיה פעלתנית מול המצב?
- החשש הטבעי שנכשל –גם מהותית, וגם איום על האגו
- החשש משיפוטיות של הסביבה –"אם היית ממתין כמוני היית נמנע מטעויות"
- אי הוודאות והעמימות שמקשה על הערכת המצב ובניית דרכי הפעולה
- משתנים רגשיים –לא נעים לי מאדם כזה או אחר ,זה שונה מהתפיסה הניהולית שהכרזתי עליה
- קושי בשבירת התבניות המחשבתית וזיהוי רעיונות חדשים לפעולה
- שמרנות וזהירות מוגזמת
מה יקל עלינו לנקוט באסטרטגיה יזמית פעלתנית במצב זה?
- הערכת מצב שמסתמכת על תחשיבים (כלכלנות מקצועית)
- סיוע בבניית תמונת מצב ברורה
- אבחנה ברורה בין עיקר ותפל וזיהוי הגורמים המאיימים וההזדמנויות(למשל ביצוע פארטו על הוצאותינו והבנה היכן טמון המנוף להצלחה
- זיהוי שמדובר במצב שונה מהרגיל והקריטריונים לקבלת החלטות צריכים להשתנות
- ניהול נכון של המרכיבים הרגשיים בקבלת ההחלטות
כיצד הצוות של פתרונות אפקטיביים כגוף מקצועי מסייעים לתהליך?
- מהווים כלי עזר למנהל להגדרת מדיניותו ומשמעויותיה והטמעתה
- עוזרים לזהות את המרכיבים המשמעותיים בתקופה זו –מבנה ארגוני יעיל ,הפעלת עובדים, שכר, תמריצים.
- מבצעים תחשיב וכלכלנות מקצועית לכל אלטרנטיבה ומציגים את המשמעויות הארגוניות והתחשיביות
- מציגים דרכי פעולה מהירות ומידיות לחיסכון במשאבים והוספת ערך בהפעלתם
- מלוים ותומכים בתהליך קבלת ההחלטות באופן שטתי ומובנה
- מאתגרים את החשיבה השמרנית בהצעות יצירתיות
- מציעים כלים לרתימת העובדים ובעלי העניין לתהליכים
אופטימיזציה ותחזוקת הסכמים: דרכים לחיסכון בעלויות באמצעות תהליכים מובנים וכלים מתקדמים
מבוא בעידן שבו ארגונים מתמודדים עם תחרות גוברת ולחצים כלכליים רבים, חיסכון בעלויות וניהול אפקטיבי של הסכמים ותהליכי רכש הופכים להיות קריטיים. תחום האופטימיזציה ותחזוקת ההסכמים מציע לארגונים דרכים מתוחכמות להפיק את המרב מהמשאבים הקיימים, לייעל את התקשרויותיהם עם ספקים ולהתאים את ההוצאות לצרכים הדינמיים
ניהול ספקים חכם ורכש דיגיטלי: כלים ושיטות לשיפור תהליכים
מבוא ניהול ספקים ורכש דיגיטלי הם תחומים קריטיים בניהול עסקי, במיוחד לאור הצורך בשקיפות, מעקב אחרי הוצאות, והתייעלות כלכלית. ניהול נכון של ספקים ושל תהליכי הרכש מאפשר לארגונים להפיק ערך מירבי מכל רכישה, להוזיל עלויות ולשמור על תנאי רכש מועדפים. בעידן הדיגיטלי, כלים מתקדמים מאפשרים
הפחתת עלויות שכר ומשאבי אנוש: גישה חסכונית לשימור פרודוקטיביות
מבוא בעידן הנוכחי, ניהול עלויות משאבי אנוש ושכר מהווה אתגר עבור ארגונים רבים, בייחוד בתקופות של אי-וודאות כלכלית. השאיפה היא לשמור על רמת פרודוקטיביות גבוהה תוך הפחתת עלויות, מה שמחייב חשיבה יצירתית וגמישות ארגונית. בעזרת מודלים חדשניים כמו עבודה היברידית, אאוטסורסינג ושימוש בפרילנסרים, ניתן להפחית
שיטות לאיחוד עלויות פרסום ושיווק בדיגיטל
מבוא הפרסום הדיגיטלי הוא כלי מרכזי לשיווק מוצרים ושירותים בעידן הדיגיטלי. עם ריבוי ערוצי הפרסום, ההשקעה יכולה להיות גבוהה, במיוחד עבור עסקים קטנים ובינוניים. אחת הדרכים לצמצם עלויות היא איחוד עלויות פרסום ושיווק בדיגיטל. איחוד זה מאפשר למקסם את החזר ההשקעה (ROI) באמצעות מינוף הכלים
משאבי אנוש – הערכה רציפה (Continuous Feedback)
מבוא הערכה רציפה, או Continuous Feedback, היא אחת המגמות המרכזיות והחשובות ביותר בתחום ניהול הביצועים בעידן הנוכחי. בניגוד לשיטות ההערכה המסורתיות שבהן מתקיימת הערכת ביצועים שנתית או חצי-שנתית, הערכה רציפה מתמקדת במתן משוב מיידי ושוטף לעובדים לאורך כל השנה. המטרה של שיטה זו היא להעניק
ניהול יעדים דינמי – OKRs (Objectives and Key Results): המדריך המלא
מבוא בעידן המודרני, ארגונים נדרשים להתאים את עצמם לשינויים מהירים בשוק, לדרישות הלקוחות, ולהתפתחות הטכנולוגיה. שיטות ניהול יעדים מסורתיות, שבהן מנהלים מגדירים מטרות שנתיות, הופכות לפחות רלוונטיות בארגונים שמתמודדים עם קצב השינויים הגובר. על רקע זה התפתחה שיטת OKRs (Objectives and Key Results), המתמקדת בניהול
מאמרים קשורים לנושא.