בתקופה כזו שבה מתקיימת אי וודאות גבוהה ועמימות במציאות העסקית והארגונית ניצב כל מנהל בפני צומת דרכים.
האפשרות האחת היא להמתין .אם אתה ממתין ולא נוקט שום פעולה ייתכן ודברים יסתדרו מאליהם .ייתכן ונחזור לפעילות מהר .ייתכן וחלק מהבעיות יפתרו מאליהם.
בתהליך קבלת החלטות ,שיקול דעת וזהירות מתבקשת בחלוקת המשאבים וניהולם היא גורם חשוב .יחד עם זאת הסתמכות על תקווה בלבד ומשנה זהירות לא יביאו בשורה חדשה ,לא לארגון ולא להתמודדות עם הסיטואציה.
כל תהליך של שינוי בסביבה יכולה להוות איום או הזדמנות .די ברור שאם ממתינים ולא יוזמים ההזדמנות אובדת והאיום לא נעלם.
זמן התגובה במצב של המתנה מצטמצם וכמות המשאבים אוזלת.
כך היה בכניסה לתהליך הקורונה .מי שפעל מהר ויזם החלטות חשובות הציל חלק מהמשאבים (הוצאה לחלת צמצמה את הוצאות הארגון על שכר, הפסקת פעילות תפעולית שאינה נדרשת חסכה משאבים מיותרים)
על כן האפשרות האחרת היא ליזום ולפעול!!
לכאורה זו מסקנה מתבקשת.
אז מה מונע מאיתנו לנקוט באסטרטגיה פעלתנית מול המצב?
- החשש הטבעי שנכשל –גם מהותית, וגם איום על האגו
- החשש משיפוטיות של הסביבה –"אם היית ממתין כמוני היית נמנע מטעויות"
- אי הוודאות והעמימות שמקשה על הערכת המצב ובניית דרכי הפעולה
- משתנים רגשיים –לא נעים לי מאדם כזה או אחר ,זה שונה מהתפיסה הניהולית שהכרזתי עליה
- קושי בשבירת התבניות המחשבתית וזיהוי רעיונות חדשים לפעולה
- שמרנות וזהירות מוגזמת
מה יקל עלינו לנקוט באסטרטגיה יזמית פעלתנית במצב זה?
- הערכת מצב שמסתמכת על תחשיבים (כלכלנות מקצועית)
- סיוע בבניית תמונת מצב ברורה
- אבחנה ברורה בין עיקר ותפל וזיהוי הגורמים המאיימים וההזדמנויות(למשל ביצוע פארטו על הוצאותינו והבנה היכן טמון המנוף להצלחה
- זיהוי שמדובר במצב שונה מהרגיל והקריטריונים לקבלת החלטות צריכים להשתנות
- ניהול נכון של המרכיבים הרגשיים בקבלת ההחלטות
כיצד הצוות של פתרונות אפקטיביים כגוף מקצועי מסייעים לתהליך?
- מהווים כלי עזר למנהל להגדרת מדיניותו ומשמעויותיה והטמעתה
- עוזרים לזהות את המרכיבים המשמעותיים בתקופה זו –מבנה ארגוני יעיל ,הפעלת עובדים, שכר, תמריצים.
- מבצעים תחשיב וכלכלנות מקצועית לכל אלטרנטיבה ומציגים את המשמעויות הארגוניות והתחשיביות
- מציגים דרכי פעולה מהירות ומידיות לחיסכון במשאבים והוספת ערך בהפעלתם
- מלוים ותומכים בתהליך קבלת ההחלטות באופן שטתי ומובנה
- מאתגרים את החשיבה השמרנית בהצעות יצירתיות
- מציעים כלים לרתימת העובדים ובעלי העניין לתהליכים
איך למדוד חיסכון — KPI פיננסיים ותפעוליים שכל מנהל חייב לעקוב אחריהם
בעולם שבו עלויות תפעול מטפסות, שווקים מתכווצים וחוסר הוודאות הפיננסית נמצא בשיאו, חיסכון הוא כבר לא פרויקט זמני אלא תשתית אסטרטגית להישרדות וצמיחה. ארגונים שאינם מודדים את עצמם באופן קבוע, מסתמכים על תחושות בטן במקום על נתונים, ומקבלים החלטות על בסיס אינטואיציה במקום מדדים אמפיריים.
מה מנכ"לים בעולם עושים כדי להקטין הוצאות תפעול ב־15% בשנה?
טכניקות יישומיות לישראל לפי סקטור: תעשייה, שירותים, טכנולוגיה הקטנת הוצאות תפעול בשיעור דו־ספרתי היא יעד שאפתני, אך מנכ"לים רבים ברחבי העולם מצליחים לעמוד בו באופן עקבי. ההצלחה אינה נובעת מקיצוצים רוחביים, אלא ממהלכים שמבוססים על ניתוח נתונים, איחוד תהליכים, הפחתת מורכבות ואימוץ אוטומציה במקומות הנכונים.
מהלכי התייעלות גלובליים (Cost Optimization) שעבדו לחברות מעל 1,000 עובדים
מקרי בוחן מארה"ב, קנדה, גרמניה וסינגפור התייעלות תפעולית הפכה בשנים האחרונות לאחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר של ארגונים גדולים. בחברות מעל 1,000 עובדים, שבהן נפחי העבודה גבוהים, הוצאות תפעוליות מורכבות ומבני הניהול רחבים, כל מהלך התייעלות יכול להשפיע באופן דרמטי על הרווחיות, על היציבות ועל
איפה ישראל עומדת מול מדינות OECD במדדי יעילות תפעולית: השוואות נתונים ו-Action Items למנכ"לים
יעילות תפעולית הפכה לאבן יסוד בניהול ארגונים מודרניים. בעידן של תחרות גלובלית, מחסור בכוח אדם מיומן ושיבושי שרשרת אספקה, המבחן האמיתי למנכ״לים הוא היכולת להפיק יותר ממשאבים קיימים. ישראל מציגה נתוני חדשנות מרשימים, אך בהשוואה למדינות OECD נחשפים פערים משמעותיים במדדי תפעול, פריון ואוטומציה. המאמר
שאלון האבחון הפיננסי למנכ״לים – בדיקת מיצוי זכויות, מס והטבות מנהלים
מנכ״לים ובעלי חברות רגילים לנהל תקציבים גדולים, קבלת החלטות אסטרטגיות ומו״מ בסטנדרטים גבוהים. אבל דווקא בתחום הכי אישי ורגיש – המצב הפיננסי של עצמם – רבים מקבלים החלטות “על אוטומט”, או מתעלמים מבדיקות פשוטות שחוסכות סכומים משמעותיים בכל שנה. השילוב בין עומס ניהולי, חוסר מודעות
גישות להפחתת עלויות בעסקי שירות — מה באמת עובד? סקירה מקיפה על בסיס מחקר עולמי
גישות אפקטיביות להפחתת עלויות בעסקי שירות – מחקר עומק למנכ"לים מנכ"לים מבינים היום שחיסכון אמיתי אינו נובע מקיצוץ, אלא מהתאמה אסטרטגית של שיטת העבודה לסוג השירות. המחקר שנבחן כאן מציג שלוש גישות מרכזיות שמאפשרות הפחתת עלויות מבלי לפגוע באיכות השירות – ולעיתים אף לשפר אותה.
