תזרים המזומנים של החברה משמש צינור החמצן בליבו של הארגון.
התזרים מהווה בסיס להישרדותו של הארגון גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.
היכולת לקבל החלטות בעלות משמעות אסטרטגית תלויה רבות בניהול התזרים.
בתקופה זו של פוסט קורונה יצליחו הארגונים שהמנהלים שלהם משכילים לנהל את התזרים בחכמה.
ניהול חכם של התזרים יאפשר למנהלים להשקיע משאבים בעתידו של הארגון, בצמיחתו, לסכם עסקאות בעלות רווחיות גבוהה ולסייע לארגון לעבור ממגננה והישרדות לעידן של צמיחה.
כיצד משפיע התזרים על ההחלטות שלנו?
- אם ניהלנו אותו נכון – נשמור על העובד האיכותי ולא בהכרח על הזול
- נקדם את עתידו של הארגון ולא נפעל מפאניקה
- נדע להבין ולזהות את ההזדמנויות שנוצרו כעת בשוק ולהיות אקטיביים במימושם
- נדע לבנות תעדוף ולזהות מה נחוץ והכרחי לארגון ומה לא חשוב
- נדע לחזק את מערך הגביה של הארגון
- נשמור משאבים שיאפשרו השקעה בשיווק ומכירות
- נבנה תהליכים לטווח רחוק שיגדילו את הבקרה השוטפת ואת מיצוי הפוטנציאל התמחירי של הארגון
אם כך באילו תחומים נפעל על מנת לשפר את מצב התזרים?
בתחום הניהולי
- נבנה דוח תזרים שיכלול את התקבולים הצפויים מול ההוצאות הצפויות – הדוח יכלול זיהוי התאריכים הצפויים לכל הוצאה והכנסה – ותזמון של התשלומים לאחר מועדים בהם צפויים תקבולים. כך נמנע מגישור ופערי זמן בהם אנו ביתרות שליליות גבוהות
- נבצע בקרה על כל ההוצאות –נסווג אותן בשלושה סיווגים – קבועות הכרחיות ,חשובות אך ניתנות לצמצום, לא הכרחיות
- נבצע בדיקה יומית של תנועות העו"ש ובקרה עליהן
- נבצע ישיבה שבועית בדרג ההנהלה על צמצום ההוצאות. כל משתתף יתבקש להגיע מוכן עם המלצות
- נגדיר קיצוץ רוחבי באחוז מוגדר מראש ונבקש מכל מחלקה להגיש תכנית לביצוע
בתחום הלקוחות
- נתמקד בגבייה של כל התקבולים שטרם שולמו
- נקבע פגישות ושיחות עם הלקוחות כולל במקום העסק שלהם
- נבקר את תהליך הגבייה – האם החשבוניות יוצאות בזמן ?
האם יש וידוא שהלקוח קיבל אותן?תאום ציפיות עם הלקוח על מועד התשלום?
קביעת זמן מוגדר שאם לא שולם ייצא מכתב גבייה - נציע הקדמת תשלומים תמורת הנחת מזומן
- נציע הסכמי מסגרת עם תשלום מראש
- נבקש מקדמות באחוז מוגדר
בתחום הספקים
- נבנה ימי ספקים ונזמין אותם למשא ומתן מחודש
- נעקוב אחר תאריכי סיום החוזים בתכנה או דוח מותאמים ונאתר ספקים חליפיים
- נבקש מהספקים דחיית תשלומים או פריסתם
- נבטל או נדחה פרויקטים לא הכרחיים לזמן זה
- נציע ברטרים במקום תשלום
- נבצע בקרת חשבוניות ונאתר פערים בין החשבונית למה שסוכם בחוזה כולל בקשת פיצוי רטרואקטיבי
בתחום המימוני
- נמנע משימוש במסגרת אשראי –זו ההלוואה היקרה ביותר בשוק, נעדיף הלוואות בתנאי מימון נוחים
- במידה ונדרשת הלוואה עדיף להקדים ולקחת אותה בתקופה זו כשתנאי המימון נוחים יותר
- נבדוק זכאויות להלוואות בערבות מדינה
- נבדוק שיתופי פעולה אסטרטגיים – מיזוג, שת"פ תפעולי
בתחום המיסוי
- נעקוב אחר פרסומי המדינה בדבר דחיית תשלומים ומיסים – מע"מ, ארנונה
- נבדוק צמצום המקדמות המשולמות לגופי המיסוי –יש לבקש זאת מרו"ח של החברה-לא תמיד הוא יציע זאת מיוזמתו
- נבדוק מיסוי עודף שאנו משלמים על הפרשות שונות
- נבצע בקרת שכר כוללת על ההפרשות והמיסים בעולם השכר
מנהלים רבים נוטים להשאיר את ניהול התזרים בידי איש הכספים. יש לזכור שהשפעה על התזרים דורשת מנהיגות וקבלת החלטות קשה ומורכבת.
טוב יעשה המנהל אם יבנה צוות ספציפי בראשותו לנושא התזרים וינהיג תהליך מובנה לבקרה ושיפור של התזרים ככלי משמעותי בקבלת ההחלטות שלו.
עוד מאמרים בנושא…
ניהול ספקים חכם ורכש דיגיטלי: כלים ושיטות לשיפור תהליכים
מבוא ניהול ספקים ורכש דיגיטלי הם תחומים קריטיים בניהול עסקי, במיוחד לאור הצורך בשקיפות, מעקב אחרי הוצאות, והתייעלות כלכלית. ניהול נכון של ספקים ושל תהליכי הרכש מאפשר לארגונים להפיק ערך מירבי מכל רכישה, להוזיל עלויות ולשמור על תנאי רכש מועדפים. בעידן הדיגיטלי, כלים מתקדמים מאפשרים
הפחתת עלויות שכר ומשאבי אנוש: גישה חסכונית לשימור פרודוקטיביות
מבוא בעידן הנוכחי, ניהול עלויות משאבי אנוש ושכר מהווה אתגר עבור ארגונים רבים, בייחוד בתקופות של אי-וודאות כלכלית. השאיפה היא לשמור על רמת פרודוקטיביות גבוהה תוך הפחתת עלויות, מה שמחייב חשיבה יצירתית וגמישות ארגונית. בעזרת מודלים חדשניים כמו עבודה היברידית, אאוטסורסינג ושימוש בפרילנסרים, ניתן להפחית
שיטות לאיחוד עלויות פרסום ושיווק בדיגיטל
מבוא הפרסום הדיגיטלי הוא כלי מרכזי לשיווק מוצרים ושירותים בעידן הדיגיטלי. עם ריבוי ערוצי הפרסום, ההשקעה יכולה להיות גבוהה, במיוחד עבור עסקים קטנים ובינוניים. אחת הדרכים לצמצם עלויות היא איחוד עלויות פרסום ושיווק בדיגיטל. איחוד זה מאפשר למקסם את החזר ההשקעה (ROI) באמצעות מינוף הכלים
משאבי אנוש – הערכה רציפה (Continuous Feedback)
מבוא הערכה רציפה, או Continuous Feedback, היא אחת המגמות המרכזיות והחשובות ביותר בתחום ניהול הביצועים בעידן הנוכחי. בניגוד לשיטות ההערכה המסורתיות שבהן מתקיימת הערכת ביצועים שנתית או חצי-שנתית, הערכה רציפה מתמקדת במתן משוב מיידי ושוטף לעובדים לאורך כל השנה. המטרה של שיטה זו היא להעניק
ניהול יעדים דינמי – OKRs (Objectives and Key Results): המדריך המלא
מבוא בעידן המודרני, ארגונים נדרשים להתאים את עצמם לשינויים מהירים בשוק, לדרישות הלקוחות, ולהתפתחות הטכנולוגיה. שיטות ניהול יעדים מסורתיות, שבהן מנהלים מגדירים מטרות שנתיות, הופכות לפחות רלוונטיות בארגונים שמתמודדים עם קצב השינויים הגובר. על רקע זה התפתחה שיטת OKRs (Objectives and Key Results), המתמקדת בניהול
משאבי אנוש – שיטות הערכה וביצועים בעידן החדש
הערכת ביצועי עובדים תמיד הייתה חלק קריטי בניהול משאבי אנוש, אך בעידן הנוכחי של דינמיות ושינויים מהירים, נדרשת גישה מתקדמת ומתמשכת יותר. המודלים המסורתיים להערכת ביצועים, שהתבססו על מפגשי משוב שנתיים, כבר אינם מספקים את המענה הנדרש לארגונים שמתמודדים עם צרכים משתנים של עובדים, לקוחות
מאמרים קשורים לנושא.