תזרים המזומנים של החברה משמש צינור החמצן בליבו של הארגון.
התזרים מהווה בסיס להישרדותו של הארגון גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.
היכולת לקבל החלטות בעלות משמעות אסטרטגית תלויה רבות בניהול התזרים.
בתקופה זו של פוסט קורונה יצליחו הארגונים שהמנהלים שלהם משכילים לנהל את התזרים בחכמה.
ניהול חכם של התזרים יאפשר למנהלים להשקיע משאבים בעתידו של הארגון, בצמיחתו, לסכם עסקאות בעלות רווחיות גבוהה ולסייע לארגון לעבור ממגננה והישרדות לעידן של צמיחה.
כיצד משפיע התזרים על ההחלטות שלנו?
- אם ניהלנו אותו נכון – נשמור על העובד האיכותי ולא בהכרח על הזול
- נקדם את עתידו של הארגון ולא נפעל מפאניקה
- נדע להבין ולזהות את ההזדמנויות שנוצרו כעת בשוק ולהיות אקטיביים במימושם
- נדע לבנות תעדוף ולזהות מה נחוץ והכרחי לארגון ומה לא חשוב
- נדע לחזק את מערך הגביה של הארגון
- נשמור משאבים שיאפשרו השקעה בשיווק ומכירות
- נבנה תהליכים לטווח רחוק שיגדילו את הבקרה השוטפת ואת מיצוי הפוטנציאל התמחירי של הארגון
אם כך באילו תחומים נפעל על מנת לשפר את מצב התזרים?
בתחום הניהולי
- נבנה דוח תזרים שיכלול את התקבולים הצפויים מול ההוצאות הצפויות – הדוח יכלול זיהוי התאריכים הצפויים לכל הוצאה והכנסה – ותזמון של התשלומים לאחר מועדים בהם צפויים תקבולים. כך נמנע מגישור ופערי זמן בהם אנו ביתרות שליליות גבוהות
- נבצע בקרה על כל ההוצאות –נסווג אותן בשלושה סיווגים – קבועות הכרחיות ,חשובות אך ניתנות לצמצום, לא הכרחיות
- נבצע בדיקה יומית של תנועות העו"ש ובקרה עליהן
- נבצע ישיבה שבועית בדרג ההנהלה על צמצום ההוצאות. כל משתתף יתבקש להגיע מוכן עם המלצות
- נגדיר קיצוץ רוחבי באחוז מוגדר מראש ונבקש מכל מחלקה להגיש תכנית לביצוע
בתחום הלקוחות
- נתמקד בגבייה של כל התקבולים שטרם שולמו
- נקבע פגישות ושיחות עם הלקוחות כולל במקום העסק שלהם
- נבקר את תהליך הגבייה – האם החשבוניות יוצאות בזמן ?
האם יש וידוא שהלקוח קיבל אותן?תאום ציפיות עם הלקוח על מועד התשלום?
קביעת זמן מוגדר שאם לא שולם ייצא מכתב גבייה - נציע הקדמת תשלומים תמורת הנחת מזומן
- נציע הסכמי מסגרת עם תשלום מראש
- נבקש מקדמות באחוז מוגדר
בתחום הספקים
- נבנה ימי ספקים ונזמין אותם למשא ומתן מחודש
- נעקוב אחר תאריכי סיום החוזים בתכנה או דוח מותאמים ונאתר ספקים חליפיים
- נבקש מהספקים דחיית תשלומים או פריסתם
- נבטל או נדחה פרויקטים לא הכרחיים לזמן זה
- נציע ברטרים במקום תשלום
- נבצע בקרת חשבוניות ונאתר פערים בין החשבונית למה שסוכם בחוזה כולל בקשת פיצוי רטרואקטיבי
בתחום המימוני
- נמנע משימוש במסגרת אשראי –זו ההלוואה היקרה ביותר בשוק, נעדיף הלוואות בתנאי מימון נוחים
- במידה ונדרשת הלוואה עדיף להקדים ולקחת אותה בתקופה זו כשתנאי המימון נוחים יותר
- נבדוק זכאויות להלוואות בערבות מדינה
- נבדוק שיתופי פעולה אסטרטגיים – מיזוג, שת"פ תפעולי
בתחום המיסוי
- נעקוב אחר פרסומי המדינה בדבר דחיית תשלומים ומיסים – מע"מ, ארנונה
- נבדוק צמצום המקדמות המשולמות לגופי המיסוי –יש לבקש זאת מרו"ח של החברה-לא תמיד הוא יציע זאת מיוזמתו
- נבדוק מיסוי עודף שאנו משלמים על הפרשות שונות
- נבצע בקרת שכר כוללת על ההפרשות והמיסים בעולם השכר
מנהלים רבים נוטים להשאיר את ניהול התזרים בידי איש הכספים. יש לזכור שהשפעה על התזרים דורשת מנהיגות וקבלת החלטות קשה ומורכבת.
טוב יעשה המנהל אם יבנה צוות ספציפי בראשותו לנושא התזרים וינהיג תהליך מובנה לבקרה ושיפור של התזרים ככלי משמעותי בקבלת ההחלטות שלו.
עוד מאמרים בנושא…

ממשל תאגידי מודרני – תפקיד הדירקטור אינו רק פיקוח
בעולם העסקי החדש, תפקידי הדירקטור אינם מסתכמים באישור דוחות או השתתפות בישיבות. ממשל תאגידי מודרני דורש מהדירקטור להיות שותף פעיל, מבקר מושכל, ויוזם אסטרטגי – כחלק ממערך ניהול הסיכונים, הקיימות והבקרה על ביצועי ההנהלה. לא עוד "חותמת גומי" אלא שחקן מפתח בצמיחת הארגון. מהו ממשל

השאלות שדירקטור חייב לשאול בישיבת תקציב
מבוא הכנת התקציב השנתי היא לא רק תהליך פיננסי – אלא רגע שיא אסטרטגי עבור הדירקטוריון. דווקא כאן נמדדת תרומתו של דירקטור מעורב, כזה שאינו מסתפק בחתימה אלא שואל, מאתגר, ובונה מצפן כלכלי לארגון. השאלות הנכונות יכולות להבחין בין שנה של הישרדות – לשנה של

עובד מתפטר? כך בונים תהליך יציאה שמחזק את הארגון
מבוא עזיבת עובדים היא תופעה בלתי נמנעת בכל ארגון. אך כאשר עובד מתפטר, זו לא חייבת להיות נקודת משבר – אלא דווקא הזדמנות לשיפור ארגוני. תהליך יציאה נכון יכול להפוך את הפרידה מהעובד לרגע של למידה, שיפור תהליכים, שמירה על מוניטין, ולעיתים גם חיזוק הקשר

שיטת "Zero-Based Procurement" – כך חוסכים מיליונים בלי לפגוע באיכות
מבוא בעולם שבו חיסכון בעלויות הפך להכרח אסטרטגי ולא רק מטרה תפעולית, יותר ויותר ארגונים מאמצים את הגישה החדשנית של Zero-Based Procurement – רכש מבוסס אפס. בשונה מהנחות רכש מסורתיות, כאן אין "תקציב אוטומטי" משנה שעברה. כל הוצאה צריכה לעבור הצדקה מהתחלה, ללא קשר למה

חיבור בין כספים למשאבי אנוש בארגון יכול לשדרג את הביצועים – פורסם בכלכליסט
בימים אלו, בהם האופק אינו ברור, והארגונים מתמודדים עם שינויים מהירים בשוק, השליטה במידע על מנת לקבל החלטות משמעותיות היא הכרח על מנת לייצר בהירות ככל שניתן. בתקופות כאלה החברות נשענות על הניסיון, המומחיות והכישורים שקיימים בפונקציות השונות ואף מבקשות למתוח את היכולות של כל

שוק העבודה בישראל – תמונת מצב עדכנית לפברואר 2025
מה באמת קורה בשטח – מגמות, נתונים והשלכות אסטרטגיות למנהלים מבוא 2025 נפתחה בצל ההשלכות המתמשכות של מלחמת חרבות ברזל והמתח הביטחוני בצפון. שוק העבודה לא חזר למצבו הקודם – אך הוא גם לא קרס. עם נתונים חלקיים, תנודתיות גבוהה ואי ודאות עמוקה, נדרש ממנהלים
מאמרים קשורים לנושא.