כחלק מהעלאת המודעות והטיפול בתופעת ההתעמרות בעבודה, עברה בקריאה טרומית בכנסת, בחודש יולי 2015 , הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, התע"ה-2015.
הצעת החוק מפרטת שבע דוגמאות ספציפיות, המסמנות את קו הגבול הברור בין התנהגות שאינה אתית, שאינה חברית או "סמכותית" ובין התעמרות של ממש, לרבות: התנהגות מבזה ומשפילה הכוללת צעקות ו/או הפצת שמועות ו/או האשמות שווא; הצבת דרישות בלתי סבירות המשבשות יכולתו של עובד לבצע עבודתו; הטלת משימות על עובד, שמטרתן מילוי צרכיו האישיים של אחר ושאינן נוגעות לתחומי תפקידו; ייחוס עבודתו, הישגיו והצלחותיו של אדם לאדם אחר או ייחוס לאדם כישלונות לא לו, תוך הסתרת עובדות או הצגה מעוותת שלהן, שליטה הדוקה באופן בלתי סביר על פעילותו של עובד או הצרה, של סמכויותיו/ תחומי אחריותו, מטעמים בלתי ענייניים וכשביצוע העבודה אינו מחייב זאת, ועוד.
ויודגש, כי בית המשפט או בית הדין לעבודה רשאי לפסוק פיצוי עד לסך של 120,000 שקלים חדשים, אף ללא הוכחת נזק.
לא זו אף זו, הצעת החוק אינה מטילה רק איסור התעמרות, אלא אף מטילה חובה אקטיבית על מעסיק לנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע התעמרות במסגרת עבודה על ידי עובדו, ממונה מטעמו, או על ידי ספק או לקוח, ולטפל בכל מקרה כאמור.
הצעת חוק זו מדגישה מגמה הולכת וגדלה של אכיפה, כמו גם הגברת מודעות רחבת היקף, בקרב כלל העובדים והמעסיקים גם יחד, לפגיעה החמורה הנגרמת לקורבן ההתעמרות ולסובבים אותו.
כב' השופטת דיתה פרוג'ינין בסע"ש 16783-04-14:
"השפעתה של העסקה פוגענית על העובד עלולה להיות הרסנית ביותר, היא עלולה לפגוע בבריאותו הנפשית ואף בבריאותו הפיזית, היא גורמת לביצועים ירודים, פוגעת במוטיבציה וגורמת לאיכות חיים ירודה. דרכי ההתמודדות של העובדים עם העסקה פוגענית שונות ומגוונות, ועלולות לגרום אף לעזיבת מקום העבודה "
בפס"ד זה התובע מר מנחם נפתלי קיבל פיצויים בסך 80,000 ₪ בגין עוגמת נפש בשל העסקה פוגענית.
