סעיפים 20-23 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן: "חוק שעות עבודה ומנוחה") מסדירים את עניין ההפסקות בעבודה.
בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, כל עובד זכאי להפסקות בעבודה אולם משך זמן ההפסקה תלוי באורך יום העבודה (כמה שעות עובד ביום), אורך שבוע העבודה (האם עובד 5/6 ימים) וסוג העבודה שבה העובד מועסק (עבודת כפיים או עבודה שאינה עבודת כפיים) כפי שיפורט להלן:
בהתאם לסעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה ביום עבודה של 6 שעות ומעלה, תופסק העבודה למנוחה וארוחה למשך 3/4 שעה לפחות כאשר מתוכה 1/2 שעה תהיה רצופה.
ביום שלפני המנוחה השבועית (לדוג' יום שישי לעובדים יהודים) ובערב חג, ההפסקה היא של-1/2 שעה לפחות.
זמן ההפסקה כאמור לא יעלה על 3 שעות ביום.
על אף שס' 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי ביום עבודה של 6 שעות ומעלה העובד זכאי להפסקה כמפורט לעיל, סעיף 23 לחוק שעות עבודה ומנוחה, מסמיך את שר הכלכלה להתיר סטייה מהוראות סעיף זה.
לפיכך, שר הכלכלה פרסם היתר כללי בדבר הפסקות בעבודה שאינה עבודת כפיים (להלן: "ההיתר") המתיר להעסיק עובד המועסק בשבוע עבודה בן 6 ימים משך 8 שעות בכל אחד מימי השבוע ללא הפסקה וביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג כאמור, 7 שעות ללא הפסקה.
על-פי התיקון להיתר, כאשר העובד מועסק בשבוע עבודה בן 5 ימים, מותר להעסיקו 9 שעות ללא הפסקה.
העסקה מעבר לשעות אלו מחייבת במתן הפסקה במשך 3/4 שעה לפחות כאשר מתוכה 1/2 שעה תהיה רצופה.
יצוין, כי ביחס לנער עובד, סעיף 22 לחוק עבודת נוער, התשי"ג-1953, מחייב את המעסיק לתת הפסקות לנער עובד באופן דומה לקבוע בסעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה, והוראות ההיתר הכללי בדבר העסקה מעל 6 שעות ללא הפסקה כלל אינן רלבנטיות.
ככלל, זמן ההפסקה אינו חלק משעות העבודה והעובד אינו זכאי לשכר במהלך שהותו בהפסקה והעובד רשאי לצאת ממקום העבודה אלא אם נוכחותו הכרחית לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והמעסיק דרש ממנו להישאר בעבודה.
במקרה זה, ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה ויש לשלם לעובד שכר.
הפסקות קצרות המוסכמות על-ידי המעסיק הן חלק משעות העבודה והמעסיק חייב לשלם עבורן.
הפסקה לצורך תפילה
הפסקה לצורך תפילה מוסדרת בס' 20 (ד) לחוק שעות עבודה ומנוחה
עובד רשאי להתפלל במהלך יום עבודתו בהתאם לדרישות דתו. זמן התפילה ייקבע במקום העבודה בהתאם לצורכי העבודה ואילוציה, ובהתחשב בדרישות דתו של העובד.
יובהר כי הפסקה לצורך תפילה אינה חלק משעות העבודה, והמעסיק רשאי לנכות את זמני התפילה משכרו של העובד.
הפסקות לשם שימוש בחדר שירותים
הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים מוסדרת בס' 20א. לחוק שעות עבודה ומנוחה
עובד זכאי במהלך יום עבודתו להפסיק את עבודתו לצורך שימוש בחדר השירותים, לפי צרכיו.
על המעסיק לוודא כי במקום העבודה, או בקרבתו, יש חדר שירותים תקין וראוי לשימוש העובדים.
הפסקות לצורך שימוש בשירותים הינן חלק משעות העבודה ולמעסיק אסור לנכות אותן מהשכר.
הוראות אלו חלות גם על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל וכן על מזמין שירות וכן על עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות.
הפסקה בין יום עבודה למשנהו
הפסקה בין יום עבודה למשנהו מוסדרת בס' 21 (ד) לחוק שעות עבודה ומנוחה
בין יום עבודה למשנהו או בין משמרת למשמרת (לעובד המועסק במשמרות) תחול הפסקה של 8 שעות לפחות. הפסקה קצרה מ-8 שעות תיצור רצף בין ימי העבודה/המשמרות ויראו בימי עבודה/משמרות אלו כיום עבודה אחד על כל המשתמע מכך.
לסיכום:
סוג עובד | משך יום העבודה | זכאות להפסקה במהלך שבוע העבודה | זכאות להפסקה ביום שלפני המנוחה השבועית ובערב חג | הערות |
עובד בעבודת כפיים | מעל 6 שעות | 3/4 שעה לפחות- מתוכה 1/2 ברצף | 1/2 שעה |
|
עובד עבודה שאינה עבודת כפיים בשבוע עבודה בן 6 ימים | מעל 8 שעות | בהתאם להיתר אין חובת הפסקה | – |
|
עובד עבודה שאינה עבודת כפיים בשבוע עבודה בן 5 ימים | מעל 9 שעות | בהתאם להיתר אין חובת הפסקה | – |
|
נוער | מעל 6 שעות | 3/4 שעה לפחות- מתוכה 1/2 ברצף | 1/2 שעה |
|
סוג ההפסקה | האם יש חובת תשלום עבור זמן ההפסקה |
הפסקה רגילה | X |
הפסקה רגילה בה העובד אינו רשאי לצאת ממקום העבודה | V |
הפסקה לצורך תפילה | X |
הפסקה לשם שימוש בחדר השירותים | V |
הפסקות קצרות המוסכמות על-ידי המעסיק | V |
עוד מאמרים
מדד דליפות הרווח: למה החברה צומחת אבל הרווח נשחק?
המאמר מציג את מדד דליפות הרווח ככלי ניהולי לזיהוי המקומות שבהם חברה מאבדת רווח למרות צמיחה בהכנסות. הוא בוחן תמחור, הנחות, לקוחות, מלאי, רכש, שעות עבודה, חוזים ותהליכים, ומראה כיצד להפוך את הצמיחה לרווחיות גבוהה יותר ולחברה חזקה ויעילה יותר.
חיסכון חכם: 5 אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים (2026)
המאמר מציג חמש אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים, בלי להסתפק בקיצוצים רוחביים שעלולים לפגוע בצמיחה. הוא בוחן כיצד ניהול שרשרת האספקה, מיגור בזבוזים, מבנה תגמול נכון, התמודדות עם רגולציה ושיפור הפריון יכולים להפוך חיסכון נקודתי להתייעלות עסקית מתמשכת.
החברה שהביאה אתכם עד לכאן – היא לא בהכרח החברה שתיקח אתכם לשלב הבא
מאמר זה עוסק בתופעה נפוצה בעולם העסקים: החברה או הגישה שהובילה ארגון להצלחה בשלב מסוים אינה בהכרח המתאימה לשלב הצמיחה הבא. הכותבים מציגים את הסיבות המבניות והתפיסתיות שבגינן ארגונים נתקעים, גם לאחר שהשיגו תוצאות מרשימות. המאמר מציע מסגרת חשיבה לאבחון הפער בין היכולות הקיימות לבין הדרישות של השלב הבא. במקביל, מוצגים פתרונות אפקטיביים ומעשיים שמאפשרים לארגונים לבצע את המעבר הנדרש בצורה מושכלת ומבוקרת. המסקנה המרכזית היא שהכרה בצורך בשינוי, גם מתוך עמדת הצלחה, היא תנאי הכרחי לצמיחה ברת-קיימא.
ממנועי צמיחה ל"דבר הגדול הבא"
ממנועי צמיחה ל"דבר הגדול הבא" איך מזהים הזדמנויות בשווקים משתנים — ומובילים את החברה לקפיצת המדרגה האמיתית בכל שוק, בכל ענף, מגיע רגע
אסטרטגיית ויתור: הדברים שחברה צריכה להפסיק לעשות כדי לצמוח
רוב תוכניות הצמיחה מתמקדות בהוספות – מוצרים, לקוחות, יעדים, מערכות ופרויקטים – אך החברות אינן נתקעות רק מחוסר רעיונות, אלא לעיתים דווקא מעומס פעילויות שכל אחת מהן צורכת זמן, תקציב ותשומת לב ניהולית. המאמר מציג את אסטרטגיית הוויתור – תהליך שיטתי לבחינת כלל הפעילויות והעברת משאבים מאלו בעלות תרומה נמוכה אל מנועי הערך המרכזיים. מדובר בהחלטה מודעת להפסיק, לצמצם, לאחד, להפוך לאוטומטי או לתמחר מחדש פעילויות שאינן תורמות לעתיד, מתוך הבנה שצמיחה אמיתית מתחילה לא במה שמוסיפים, אלא במה שבוחרים לוותר עליו כדי שהדבר החשוב ביותר יקבל סיכוי אמיתי להצליח.
תרבות ביצוע מול תרבות מצגות
למדו כיצד להפוך תרבות מצגות לתרבות ביצוע בעזרת שגרות ניהול, דקלרציות, יעדים אישיים ובקרה עקבית שמחברת בין החלטות הנהלה לתוצאות עסקיות מדידות לאורך זמן בכל חברה.
