מדובר בנתוני סקר שנערך בשנת 2021 על ידי אוניברסיטת רדינג הבריטית, אשר נערך בקרב מעסיקים ועובדים שעברו לשבוע עבודה של 4 ימים ללא הפחתה בשכר.

תוצאות הסקר התפרסמו לאחרונה בסקירה על קיצור שבוע העבודה שכתב הכלכלן נתן שבע ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת חה"כ נעמה לזימי. אין מדובר בהפתעה, אלא בעוד עדות חיה ובועטת למה שכבר הפך לקונצנזוס בקרב החוקרים והעוסקים באתגרי עולם העבודה.

אך מה לבריטים ולנו? הרבה מאד. פריון העבודה בישראל נמוך בכ-20% מממוצע מדינות ה-OECD, מה שמוביל לפגיעה באיכות החיים של כולנו. קיימת הסכמה שהגורמים העיקריים שמשפיעים על רמת הפריון הם ההון הפיזי, ההשכלה והמיומנויות של העובדים, ההשקעה הציבורית במחקר ובפיתוח ואיכות הציוד והתשתיות. אך קיימים שני גורמים נוספים, שעליהם פחות מדברים, והגיע הזמן להניח גם אותם במרכז השולחן של מקבלי ההחלטות.

בסקירה מקצועית שפרסמנו בפורום ארלוזורוב^[1] הראינו, שבעוד שבישראל אנחנו מייצרים פחות, אנחנו דווקא עובדים הרבה יותר. שעות העבודה אצלנו ארוכות בכ-9% מממוצע מדינות ה-OECD.

לשעות עבודה מרובות יש השפעה שלילית על פריון העבודה: ככל ששעות העבודה ארוכות יותר, פריון העבודה נמוך יותר והתפוקה השולית של העובדים נמוכה יותר בשל שחיקה ועייפות. שעות עבודה ארוכות פוגעות גם בבריאות של העובדים, שכן העומס מקשה על האיזון בין עבודה, פנאי וזמן אישי.

לשעות עבודה מרובות יש השפעה שלילית על פריון העבודה: ככל ששעות העבודה ארוכות יותר, פריון העבודה נמוך יותר והתפוקה השולית של העובדים נמוכה יותר בשל שחיקה ועייפות. ויש גם פגיעה בבריאות

הפחתת שעות העבודה תהווה גם תמריץ למעסיקים לארגן מחדש וביעילות את יום העבודה ואת שיטות העבודה.

מחקרים רבים מראים, שככל שמספר שעות העבודה גבוה יותר, רמת הפריון לשעת עבודה נמוכה יותר. אבל חשוב לזכור, שעלייה בפריון אינה מביאה אוטומטית לירידה בשעות העבודה.

יחסי הכוחות הא-סימטריים בין עובדים ומעסיקים גורמים לכך, שכאשר משאירים את קביעת שעות העבודה רק בידי המעסיקים, קיימת סכנה לפגיעה בעובדים. האינטרס קצר הטווח של המעסיקים גורם להם לא לקצר את שעות העבודה, ואף להאריכן, על אף היתרונות שיש בקיצורן. לשם כך נדרשת מדיניות ממשלתית ברורה ומכוונת, לצד פעולה משותפת של ארגוני העובדים והמעסיקים.

ובריטניה אינה היחידה. איסלנד ניהלה את הניסוי הממושך והנרחב ביותר בעולם לקיצור שבוע העבודה, שהוביל לכך שהפריון ואיכות השירותים נותרו זהים או השתפרו, ורווחת העובדים גדלה באופן משמעותי. וגם חברת מיקרוסופט ביפן העבירה ב-2019 את עסקיה לארבעה ימי עבודה, והתוצאה היhתה שהפעילות צמחה ב-40% והוצאות החברה צומצמו.

אך לא רק הפחתה של שעות העבודה היא אסטרטגיה אפקטיבית להעלאת הפריון. גם העלאה של שכר המינימום תוכל לעשות זאת. השכר הממוצע בישראל נמוך בכ-20.1% מאשר במדינות ה-OECD, ופערי השכר גדלים ככל שהשכר נמוך יותר; שכר העשירון התחתון בישראל נמוך בכמעט 50% מממוצע השכר בעשירון התחתון במדינות ה-OECD.

העלאה של שכר המינימום תומכת בהגברת היעילות של העובדים, שכן היא מעודדת אותם להישאר במקום העבודה ולצבור ניסיון. היא גם מעודדת את המעסיקים להעלות את הפריון באמצעות ארגון העבודה באופן יעיל יותר וקיום של הכשרות מקצועיות, שתורמות להגברת הפריון בטווח הארוך.

קיימת הנחה נפוצה, שעלייה בשכר המינימום תביא לפגיעה בעסקים ובעובדים, שכן עלויות ההעסקה יגדלו ויביאו לפיטורים. נושא זה נחקר רבות בעשור האחרון, ותוצאותיהם של רוב המחקרים מצביעות על כך שלעלייה מתונה בשכר המינימום יש השפעה שלילית מעטה, אם בכלל, על תעסוקת העובדים בשכר נמוך.