סעיף 273(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע, כי ערך היום לפיצוי חייל מילואים על אובדן ההכנסה עקב שירותו במילואים, הינו השכר הרבע שנתי החייב בדמי ביטוח, מחולק ב-90.
לפיכך, חישוב תגמולי המילואים על-פי נוסחה זו, הנעשה על ידי המוסד לביטוח לאומי, מתייחס לכלל הימים הקלנדריים בחודש, ולא רק לימי העבודה (לכן החלוקה הינה ב-90 וההתייחסות לערך היום המשולם באפון חודשי הינה מתוך 30, על פי חוזר המוסד לביטוח לאומי מתאריך 18.5.08).
יצוין, כי מיום 1.8.08 בעקבות תיקון חוק הביטוח הלאומי בנושא תגמולי מילואים, סכום התגמול אשר משולם לשכיר, מוגדל בנסיבות מסוימות, בהתאם לקבוע בסעיף 271(א) לחוק.
חישוב הפרשי התגמולים ע"י מעסיק נעשה בחילוק שכר הברוטו של העובד לימי עבודה בפועל – 22 ימים (5 ימי בשבוע), 25 ימים (6 ימים בשבוע), הסכום שיוצא שווה לערך יום עבודה בפועל. זהו כמובן בדיקה של המעסיק והיא אינה מכלילה את שישי שבת.
ביום 2.03.11 פורסם ברשומות חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 127), התשע"א-2011. במסגרת התיקון לחוק נקבע, כי מעסיק יהיה חייב לשלם לעובד ששירת במילואים, על חשבון תגמולי המילואים, סכום בגובה השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
בהתאם להוראות בחוזר נקבע, כי מעסיק יעביר לעובד את ההפרש בין התגמול שהועבר לו, כמקדמה על חשבון התגמול, לבין התשלום שהועבר למעסיק מהמוסד לביטוח לאומי. עוד נקבע בחוזר, כי בחישוב ההפרש, מעסיק לא ינכה סכום ששולם לעובד עקב עבודתו וסכום שהיה משולם לעובד, בין שהיה מוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו, כגון תשלומים בעד ימים כימי מנוחה שבועית שבהם העובד אינו אמור לעבוד, או תשלומים שאינם תלויים במספר ימי העבודה בפועל (כגון דמי הבראה, ביגוד, החזקת רכב וכדו').
