פקיד השומה בחיפה החליט לפסול את ספריה של חברה לאחר שגילה כי תשלום של לקוחה בכרטיס אשראי לא נרשם
, אולם השופטת סברה שפקיד השומה פעל באופן טכני מבלי לבחון את הדברים כפי שהוא מחויב לעשות.בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את ערעורה שלחברה בנוגע לפסילת פנקסיה לשנת המס 2017. השופטת אורית וינשטיין ביטלה את החלטת פקיד שומה חיפה, לאחר שקבעה כי פעל בניגוד להנחיות חוזר פנימי של רשות המיסים, כשהחליט לפסול את ספריה של בעלת החנות על סמך מקרה אחד ללא בחינה כוללת של העניין.
ההחלטה על פסילת הספרים הגיעה בעקבות ביקורת שבה אנשי פקיד השומה הבחינו בכך שתשלום של לקוחה שקנתה בגד – "תקבול" בלשון המיסים" – שני תשלומים בכרטיס אשראי על סך כולל של 1,000 שקל לא נרשם בפנקסי העסק.
בשימוע אצל פקיד השומה, בעלת החנות סיפרה שהדבר כאשר היא לא היתה בחנות, וסיפרה כי העובדת שלה הלכה עם הלקוחה לתופרת שתסדר לה בגד, ולאחר מכן מיהרה אל אמה החולה בסרטן, וכך קרה שבאותו היום התקבול לא נרשם. אולם מיד בתום השימוע פקיד השומה החליט על פסילת הספרים.
בערעורה לבית המשפט, המערערת טענה כי לא היתה כל כוונה להעלים הכנסות, וכי רק בגלל מצבה של אמה של העובדת, ומשום שמיהרה לחזור לטפל בה, היא לא רשמה את התקבולים ששולמו בכרטיס אשראי.
אל בית המשפט היא הביאה לעדות גם את אותה עובדת וכן את יועצת המס שלה מזה 20 שנה, שתמכה בעמדתה.
פקיד השומה – המשיב בהליך – נצמד אל הוראת פקודת מס הכנסה שלפיה נישום שקיבל תקבול ולא רשם אותו בספריו (קופה או קבלה או פנקס למשל), "יראו את פנקסיו כבלתי קבילים, זולת אם שוכנע פקיד השומה כי היתה סיבה מספקת לאי הרישום".
לשקול היטב
התנאי הראשון – תקבול שלא נרשם – לא היה שנוי במחלוקת. המחלוקת נגעה לשאלה האם אכן לא היתה סיבה מספקת לאי הרישום. בהקשר זה פקיד השומה הפנה לפסקי דין שבהם נקבע כי תום לב של נישום או רשלנות של עובד מטעמו, אינם מובילים בהכרח לקיומה של "סיבה מספקת".
אלא שהשופטת וינשטיין הבהירה כי לפי חוזר מס הכנסה של רשות המיסים, פקיד השומה חייב לשקול היטב ולבחון כל מקרה לגופו. השופטת אף ציינה כי החוזר קובע כי הסמכות שניתנה לפקיד השומה – "מטרתה אינה להביא להכשלתו של הניאשום או להיותו חרד לדבר הרישום עד כדי כך שיעזוב כל דבר הנקרה בדרכו למען קיום מיידי של מצוות הרישום".
בנוסף, השופטת הבהירה כי על פי אותו חוזר, פקיד השומה צריך להפעיל שיקול דעת ולבדוק האם קיים חשד שהנישום ניסה להעלים מס, או שקיימת אצל הנישום שיטה לקויה של רישום תקבולים. הבדיקה צריכה להיות רחבה וכוללת, כלומר יש לבדוק את נתוני העסק של אותו נישום, את הנסיבות הכלליות והספציפיות של המקרה.
לאחר שניתחה את המקרה ושמעה את עדותו של סגן פקיד השומה, השופטת התרשמה כי המשיב קיבל החלטה לקונית ולא ביצע לפני כן בדיקה כוללת בהתאם להוראות החוזר, ולכן החליטה שאין מקום למסקנה שאליה הגיע בדבר פסילת הספרים, וראוי היה להסתפק באזהרה.
בהקשר זה השופטת הזכירה למשל פרט נוסף – שבביקורות קודמות מעולם לא התגלו ליקויים כלשהם בהתנהלות המערערת. בנסיבות העניין לא נפסקו הוצאות משפט.
לקריאת פסק הדין ע"מ 7270-04-18
- ב"כ המערערת: לא צוין
- ב"כ המשיב: עו"ד דנה ונדרוב
עו"ד איתי הכהן עוסק/ת ב- מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
איסור פיטורים והגבלות לעניין פיטורים
תוכן עניינים מקרים שבהם יש הגבלה על פיטורי עובדים קיימות הוראות הקובעות כי בנסיבות מסוימות אסור לפטר עובדים, או הקובעות הגבלות לעניין פיטורים. הוראות אלה מעוגנות בחקיקה, בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה ולעיתים גם בהסכם העבודה שבין העובדים ומעסיקם. מעסיקים שפיטרו או איים על עובדים בפיטורים,
ייעוץ אסטרטגי
ייעוץ אסטרטגי (לעיתים גם ייעוץ מנהלים) הוא שירות הניתן לחברות ולארגונים על מנת לסייע להם לעצב את האסטרטגיה ולהתאים את עצמם לתנאי השוק והסביבה המשתנים.
ייעוץ ארגוני
ייעוץ ארגוני הוא תחום המתמקד בארגון ובתהליכים בתוכו ובסביבתו, ונועד לשפר את התפקוד שלו. ייעוץ ארגוני תומך בארגון המתמודד עם סביבה דינמית. במציאות זו נדרש הארגון להגביר באופן מתמיד את יכולותיו וכושר הסתגלותו, כך שלמעשה הוא נמצא באופן מתמיד בתהליכי שינוי. מטרתו של תהליך הייעוץ
אסטרטגיה עסקית
אסטרטגיה עסקית היא גיבוש דרך פעולה של יחידה עסקית, תוך התייחסות לסביבה ולעצמה, במטרה לסייע לארגון בקביעת מטרותיו, בבחירת דרכי פעולה ובמימושן.
התנהגות ארגונית
התנהגות ארגונית הוא תחום מדעי העוסק בצבירת ידע על התנהגויות של אנשים במסגרות ארגוניות על ידי חקירה שיטתית של תהליכים אישיים, קבוצתיים וארגוניים. כאשר המטרה היא שיפור יעילותם של ארגונים ואיכות חייהם של העובדים בסביבת עבודתם. המחקר עוסק בעיקר בארגוני עבודה גדולים, כגון מפעלים, בתי-חולים,
