מלחמת חרבות ברזל אליה יצאה ישראל ב-7 באוקטובר הינה אירוע לאומי וגיאו-פוליטי המעלה על נס לא רק סוגיות צבאיות ובטחוניות אלא גם שאלות מהותיות מעולמות הכלכלה והתעסוקה. נוכח השאלות הרבות העולות ממצב זה, להלן מדריך מקוצר המתייחס ליחסי עובד-מעסיק, ולתנאי פרסום דוחות הרבעון השלישי בבורסה

לאור מצב החירום בארץ בשל המלחמה, גיוס עובדים למילואים והיעדרויות למיניהן, התעוררו שאלות רבות הנוגעות לזכויות עובדים וחובות מעסיקים בתקופה זו וכן בנוגע לפרסום דו"ח הרבעון השלישי בבורסה. במאמר זה נסקור מספר סוגיות מהותיות הנוגעות לשני התחומים הקריטיים הללו, כל זאת בתפילה להשבת הבטחון במהרה, תנחומים למשפחות שנפגעו, ברכת החלמה מהרה לפצועים ותקווה להשבת החטופים לחיק משפחותיהם.

יחסי עובדים- מעסיקים

1. היעדרות מהעבודה בשל סגירת מוסדות הלימוד ושהייה בבית עם הילדים – בעבר, עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדם שעד גיל 14 (למעט ילד בעל צרכים מיוחדים – עד גיל 21) קיבלו תשלום שכר מהמעסיקים כאילו עבדו והיו מוגנים מפני פיטורים (כל עוד בן זוגם הלך לעבודה באותן שעות או שהם הורים יחידנים). נכון להיום אנו מצויים בעת לחימה כך שהדברים צפויים להתבהר בעתיד ולהיות מוסדרים באופן רטרואקטיבי, כפי שנעשה בעבר וצפוי להיות דומה. המעסיקים מצידם יוכלו לפנות לקבלת החזר ממשרד האוצר.
2. דרישת מעסיק לעבודה מרחוק – ההחלטה על עבודה מרחוק נתונה לשיקול דעתו של המעסיק, אלא אם נקבע אחרת בהסכם האישי או הקיבוצי החל על המעסיק. במידה והעובד עצמו מבקש לעבוד מהבית על המעסיק לשקול בתום לב ובאופן ענייני את הבקשה נוכח הנסיבות הקיימות. דוגמא לכך היא למשל עובד נכה שלא יכול לרוץ למרחב מוגן בעבודה
3. הוצאת עובדים לחופשה בתשלום/ חל"ת – כמו בימי שגרה, המעסיק רשאי להוציא עובד לחופשה בתשלום בהתראה קצרה וסבירה בנסיבות העניין, למשך 7 ימים קלנדריים (שהם למעשה 5 ימי עבודה כימי חופשה). על חופשה ארוכה יותר יש ליתן הודעה 14 יום מראש. תנאי להוצאה כפויה לחופשה הוא שלעובד יש יתרת חופשה מספקת לניצול הואיל ולא ניתן לכפות על העובד חופשה שלילית. לעניין חל"ת (חופשה ללא תשלום) ניתן להוציא לחל"ת רק בהסכמת העובד.
4. מקום העבודה עובד כרגיל, אך העובד חושש להגיע – מעסיק אינו מחויב לשלם שכר לעובד שלא הגיע לעבודה, במצב שלא נאסר להגיע אליה לפי הנחיות פיקוד העורף. על כן, מעסיק יכול לדרוש מעובד להגיע למקום העבודה, למעט אם הוראות פיקוד העורף הנחו אחרת במפורש.
5. עבודה במפעל המוגדר כחיוני/קיומי – עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים או מפעלים חיוניים שאושרו ככאלה על ידי הגורם המוסמך לפי חוק שירות עבודה בשעת – חירום, תשכ"ז1967- והוצאו להם צווי קריאה לשירות עבודה לפי הסמכויות הקבועות בחוק האמור, מחויבים להגיע לעבודה ואי הגעה לעבודה מהווה עבירה פלילית. בעקבות המצב המיוחד שהוכרז בעורף, שר העבודה יואב בן צור חתם ביום 7.10.23 על צו להחלת פרק ד' לחוק שירותי עבודה בשעת חירום, לפיו לעובדים במפעלים המספקים מוצרים/ שירותים קיומיים בין היתר: תשתיות, רפואה, חשמל, מים, גז ומזון ניתן להוציא צווי קריאה המחייבים בהגעה למקום העבודה.