עובד רשות האוכלוסין טען שהוא זכאי לפיצויי פיטורים בשל התפטרותו מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה. בית הדין לעבודה קבע כי נסיבות סיום העבודה כלל לא משנות נוכח התחייבות המדינה בהסכם העבודה.
בית הדין לעבודה בבאר שבע חייב את משרד הפנים לשחרר לעובד רשות האוכלוסין וההגירה לשעבר את הכספים שהופרשו לקופת הפיצויים שלו בסכום של כ-20 אלף שקל ואף הוסיף על כך פיצויי הלנה של 4,000 שקל. סגן נשיא בית הדין צבי פרנקל כלל לא הכריע בוויכוח שניטש בין המשרד לבין העובד בנוגע לנסיבות סיום יחסי העבודה וקבע כי אין לכך כל חשיבות נוכח העובדה שהעובד חתם על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים שמחייב את המעסיק לשחרר לו את כספי הפיצויים בין אם פוטר ובין אם התפטר.
התובע הועסק כפקח וממונה ביקורת הגבולות במנהל האוכלוסין בין השנים 2012-2015. לפי גרסתו בתביעה שהגיש נגד משרד הפנים לתשלום זכויות שונות, טען התובע כי נאלץ להתפטר לאחר שסמכויותיו נשללו ממנו בשל המלצה שלילית שקיבל מהמשטרה עקב עניין פלילי אישי. לטענתו, הדבר נעשה שלא כדין ולכו יש לראות בו כמי שהתפטר בדין פיטורים וזכאי לפיצויים.
המדינה טענה מנגד כי התובע התפטר על דעת עצמו, שכן הוא ידע שלפי הנהלים והכללים המנויים בתקש"יר המלצה שלילית של המשטרה שוללת ממנו סמכויות שונות. לטענתה, למרות שלילת הסמכויות התובע המשיך למלא תפקידים שמילא בעבר עד שסירב לבצע שתי משימות ללא שום סיבה, והתפטר.
בלי הסבר
אולם סגן הנשיא פרנקל קבע כי הסכם ההעסקה של התובע לא מותיר מקום לספק: משרד הפנים החתים אותו על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים ובכך אישר כי הוא זכאי לכספים שמופרשים עבורו לקופת הפיצויים בין אם התפטר סתם ובין אם התפטר בדין מפוטר. "על כן, זכאי התובע למלוא כספי הפיצויים שהפרישה הנתבעת לזכותו ללא קשר לנסיבות סיום העסקתו", נכתב.
השופט הוסיף כי לנוכח העובדה שלא היה ספק כי המדינה צריכה לשחרר לו את כספי הפיצויים הרי שהעובדה כי לא שחרר אותם עד היום מצדיקה לחייב אותה גם בפיצוי הלנה.
השופט קבע כי "הנתבעת לא סיפקה כל הסבר מניח את הדעת להתנהלותה", וכי לא נראה שעיכוב התשלום נעשה בשל טעות כנה או מחלוקת אמיתית לגבי החוב.
לפיכך נקבע כי לשחרור קופת הפיצויים שנצברו בה כ-19,800 שקל יתווספו גם פיצויי הלנה של 4,000 שקל.
יתר רכיבי התביעה נדחו לאחר שנקבע כי התובע לא זכאי לתוספות שכר שונות, בין היתר עבור זמני נסיעה שעליהם חתם מראש כי לא יקבל תשלום או על עבודה משפטית שעה שהועסק בתפקיד מנהלי ולא משפטי. נוכח העובדה שחלק ניכר מהתביעה נדחה (התובע דרש פיצויים של 84 אלף שקל) המדינה לא חויבה בהוצאות.
- ב"כ התובע: עו"ד אלי לנדאו
- ב"כ הנתבעת: עורך דין שלומי ירדן, פרקליטות מחוז דרום – אזרחי
עו"ד גיל זיסר עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
נבחרת העסקים של ניר דובדבני – תוכנית שידורי לייב עם צוות היועצים והשותפים שלנו – נכון ל29.11.23
תוכנית לייבים לזמן מלחמה מאמרים קשורים לנושא. "חרבות ברזל" ריכוז עדכונים נכון לתאריך 26.10.23 מלחמה בישראל – עדכונים רשות המיסים משרד הכלכלה והתעשייה רשויות נוספות
שלושת מחסומי הקנייה וכיצד נגרום ללקוחות שלנו לקנות
כבעלי עסק אנו נאלצים לעסוק במכירות. הבעיה הגדולה היא שרובנו לא אנשי מכירות. אז כיצד עושים זאת נכון? מאמר מאת: אלכס בונר, יועץ ומרצה לשיווק
הארגון האוטומטי – איך אוטומציה שיווקית משפיעה על ניהול העסק?
אסטרטגיה שיווקית המשלבת אוטומציה וכלי בינה מלאכותית, משפרת משמעותית את תהליכי השיווק, המכירות ושירות הלקוחות, מעלה את המוטיבציה של העובדים ומובילה לתוצאות משופרות. מערך השיווק
תביעת לפיצויים עבור נזק עקיף (נזק כלכלי) שנגרם לעסקים ברחבי הארץ בעקבות מלחמת חרבות ברזל – פיצוי הוצאות מזכות
שירות זה מאפשר לעסקים ברחבי הארץ, שמחזור עסקאותיהם בשנת 2022 הוא מ- 12,000 ₪ ועד 400,000,000 ₪, להגיש תביעת פיצויים עבור נזק עקיף – הנזק
פיצויים לבעלי עסקים בישובי ספר בגין הפסד או מניעת רווח עקב מלחמה (המסלול האדום)
תביעת פיצויים עבור “נזק עקיף” (מסלול אדום) בעלי עסקים שנמצאים בתחום יישוב ספר זכאים לפיצויים על הפסד או מניעת רווח כתוצאה מהמצב הביטחוני (נזק עקיף) הפיצויים
פיצוי לעסקים על הפסדים עקב מלחמת חרבות ברזל (מענק המשכיות עסקית)
פיצוי עסקים עם מחזור נמוך מ-300,000 ש”ח בעלי עסקים שנגרם להם נזק בגין הפסד או מניעת רווח עקב מלחמה חרבות ברזל ( נזק עקיף) והם עומדים בתנאי הזכאות, זכאים
