הכניסה לעולם העבודה מביאה עמה מושגים שלא תמיד מובנים עד תום: שכר, פנסיה, גמל ומסים מחייבים הבנה בסיסית כדי לאפשר למעסיק להבין את כללי המשחק הפיננסיים באופן כללי.
שכר
שכר המינימום בישראל הוא 5,300 ש"ח לחודש למשרה מלאה ו- 29.12 ש"ח לשעה והוא כולל שכר יסוד או משולב, ואינו כולל תוספת משפחה, תוספת ותק, תוספת עבור עבודה במשמרות, פרמיה מדודה, מוסכמת, קבועה או קבוצתית, משכורת 13, מענקים על בסיס שנתי והחזר הוצאות, לרבות החזר הוצאות כלכלה, אש"ל ונסיעות שמשלם המעסיק.

מיסים
כל אדם שעובד במדינת ישראל מחויב לשלם מס הכנסה עבור שכרו אם הגיע לתקרה מסוימת. מדרגות המס מתעדכנות מדי שנה ולפיהן נקבע שיעור המס שמחויב העובד לשלם. חישוב המס הוא שנתי ולא חודשי וכלל הברזל הוא שככל שהשכר עולה כך המס שישולם הוא גבוה יותר תוך הקפדה על כך שככל ששכר הברוטו גבוה יותר כך גם שכר הנטו גדל. החוק מבדיל גם בין הכנסה מיגיעה אישית כמו עבודה לעומת הכנסות אחרות כמו הכנסה משכר דירה וכדומה.
פנסיה
בשנת 2008 פורסם בישראל צו הרחבה שמורה לבטח כל עובד בביטוח פנסיוני באמצעות הפרשות, של העובד ושל המעסיק. בנוסף, מעסיקים חויבו להפריש סכום מסוים לקרן פיצויי הפיטורים של העובד. שיעורי ההפרשה משתנים לפי תקנות מעת לעת ועובדים רשאים לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני שלהם: קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל. בנוסף העובדים יכולים לבחור את הגוף הפיננסי שבו יחסכו הכספים. החישוב נעשה לפי שכר הברוטו הבסיסי של העובד וללא שעות נוספות או לפי השכר הממוצע במשק, הנמוך מביניהם. הפרשה לפנסיה היא חובה ולעובד אין זכות לוותר עליה ולא יכול להימנע מהפרשת החלק שלו לטובת החיסכון הפנסיוני.
גמל
קופת גמל יכולה להיות לתגמולים, קרן השתלמות, קרן מחלה, פיצויים, קצבה ועוד. המשקיע בה יכול להיות עצמאי או שכיר שתשלומיו מבוצעים על-ידי מעסיקו. חיסכון בקופות גמל מעניק זיכוי וניכוי במס לחוסכים ויש לשלם בגין היתרה שצבורה בקרן דמי ניהול. ניתן להעביר את ניהול קופת הגמל לחברה אחרת בכל עת מבלי למשוך את הכספים או להפסיק את ניהולם כדי לא לפגוע ברווחיות.
עוד מאמרים בנושא...

חיבור בין כספים למשאבי אנוש בארגון יכול לשדרג את הביצועים – פורסם בכלכליסט
בימים אלו, בהם האופק אינו ברור, והארגונים מתמודדים עם שינויים מהירים בשוק, השליטה במידע על מנת לקבל החלטות משמעותיות היא הכרח על מנת לייצר בהירות ככל שניתן. בתקופות כאלה החברות נשענות על הניסיון, המומחיות והכישורים שקיימים בפונקציות השונות ואף מבקשות למתוח את היכולות של כל

שוק העבודה בישראל – תמונת מצב עדכנית לפברואר 2025
מה באמת קורה בשטח – מגמות, נתונים והשלכות אסטרטגיות למנהלים מבוא 2025 נפתחה בצל ההשלכות המתמשכות של מלחמת חרבות ברזל והמתח הביטחוני בצפון. שוק העבודה לא חזר למצבו הקודם – אך הוא גם לא קרס. עם נתונים חלקיים, תנודתיות גבוהה ואי ודאות עמוקה, נדרש ממנהלים

תחזית קונצנזוס כלכלית לשנת 2025
מה מנכ"לים חייבים לדעת עכשיו כדי לשרוד ולצמוח נכון מבוא סבב התחזיות השני לשנת 2025, שפורסם על ידי משרד האוצר (אגף הכלכלן הראשי), חושף תמונה כלכלית מורכבת עבור המשק הישראלי. מצד אחד, האטה בצמיחה, עלייה בגירעון, ריבית גבוהה ושווקים תנודתיים; מצד שני, יציבות יחסית בצריכה

מחקר: מה באמת מונע ממנכ"לים לגדול?
מהם באמת החסמים שמונעים ממנכ"לים בישראל לגדול? מבוא מה באמת מונע ממנכ"לים לממש את הפוטנציאל של הארגון שלהם?האם מדובר בעומס יומיומי, ביכולת להנהיג, בהעדר חזון – או שמא בצוות שאינו מגויס או לא נמדד? כדי לענות על השאלות האלו נערך מחקר עומק בקרב 612 מנכ״לים, סמנכ״לים

איך לזהות צווארי בקבוק בארגון ולשחרר אותם בזמן אמת
בכל ארגון מסתתרים "צווארי בקבוק" – אותם שלבים, תהליכים או יחידות שמעכבים את הזרימה התקינה של הפעילות העסקית. הם אינם תמיד גלויים לעין, אך השפעתם ניכרת: איטיות, שחיקה, תסכול בקרב עובדים ואובדן הכנסות. מנכ"ל אפקטיבי יודע לא רק לאתר את החסמים, אלא גם להבין את

מה מנכ"לים בישראל יכולים ללמוד מה-OECD ומה-WEF?
העולם העסקי משתנה בקצב מסחרר, ומנהלים בכירים נדרשים לאמץ תובנות גלובליות כדי להישאר תחרותיים בשוק המקומי. ארגונים כמו ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי) ו-WEF (הפורום הכלכלי העולמי) מהווים מקור מרכזי לנתונים, מגמות, וכלי מדיניות שמשפיעים על קבלת החלטות ברמה האסטרטגית. עבור מנכ"ל ישראלי, השאלה
מאמרים קשורים לנושא.