בתקופה כזו שבה מתקיימת אי וודאות גבוהה ועמימות במציאות העסקית והארגונית ניצב כל מנהל בפני צומת דרכים.
האפשרות האחת היא להמתין .אם אתה ממתין ולא נוקט שום פעולה ייתכן ודברים יסתדרו מאליהם .ייתכן ונחזור לפעילות מהר .ייתכן וחלק מהבעיות יפתרו מאליהם.
בתהליך קבלת החלטות ,שיקול דעת וזהירות מתבקשת בחלוקת המשאבים וניהולם היא גורם חשוב .יחד עם זאת הסתמכות על תקווה בלבד ומשנה זהירות לא יביאו בשורה חדשה ,לא לארגון ולא להתמודדות עם הסיטואציה.
כל תהליך של שינוי בסביבה יכולה להוות איום או הזדמנות .די ברור שאם ממתינים ולא יוזמים ההזדמנות אובדת והאיום לא נעלם.
זמן התגובה במצב של המתנה מצטמצם וכמות המשאבים אוזלת.
כך היה בכניסה לתהליך הקורונה .מי שפעל מהר ויזם החלטות חשובות הציל חלק מהמשאבים (הוצאה לחלת צמצמה את הוצאות הארגון על שכר, הפסקת פעילות תפעולית שאינה נדרשת חסכה משאבים מיותרים)
על כן האפשרות האחרת היא ליזום ולפעול!!
לכאורה זו מסקנה מתבקשת.
אז מה מונע מאיתנו לנקוט באסטרטגיה פעלתנית מול המצב?
- החשש הטבעי שנכשל –גם מהותית, וגם איום על האגו
- החשש משיפוטיות של הסביבה –"אם היית ממתין כמוני היית נמנע מטעויות"
- אי הוודאות והעמימות שמקשה על הערכת המצב ובניית דרכי הפעולה
- משתנים רגשיים –לא נעים לי מאדם כזה או אחר ,זה שונה מהתפיסה הניהולית שהכרזתי עליה
- קושי בשבירת התבניות המחשבתית וזיהוי רעיונות חדשים לפעולה
- שמרנות וזהירות מוגזמת
מה יקל עלינו לנקוט באסטרטגיה יזמית פעלתנית במצב זה?
- הערכת מצב שמסתמכת על תחשיבים (כלכלנות מקצועית)
- סיוע בבניית תמונת מצב ברורה
- אבחנה ברורה בין עיקר ותפל וזיהוי הגורמים המאיימים וההזדמנויות(למשל ביצוע פארטו על הוצאותינו והבנה היכן טמון המנוף להצלחה
- זיהוי שמדובר במצב שונה מהרגיל והקריטריונים לקבלת החלטות צריכים להשתנות
- ניהול נכון של המרכיבים הרגשיים בקבלת ההחלטות
כיצד הצוות של פתרונות אפקטיביים כגוף מקצועי מסייעים לתהליך?
- מהווים כלי עזר למנהל להגדרת מדיניותו ומשמעויותיה והטמעתה
- עוזרים לזהות את המרכיבים המשמעותיים בתקופה זו –מבנה ארגוני יעיל ,הפעלת עובדים, שכר, תמריצים.
- מבצעים תחשיב וכלכלנות מקצועית לכל אלטרנטיבה ומציגים את המשמעויות הארגוניות והתחשיביות
- מציגים דרכי פעולה מהירות ומידיות לחיסכון במשאבים והוספת ערך בהפעלתם
- מלוים ותומכים בתהליך קבלת ההחלטות באופן שטתי ומובנה
- מאתגרים את החשיבה השמרנית בהצעות יצירתיות
- מציעים כלים לרתימת העובדים ובעלי העניין לתהליכים

חיבור בין כספים למשאבי אנוש בארגון יכול לשדרג את הביצועים – פורסם בכלכליסט
בימים אלו, בהם האופק אינו ברור, והארגונים מתמודדים עם שינויים מהירים בשוק, השליטה במידע על מנת לקבל החלטות משמעותיות היא הכרח על מנת לייצר בהירות ככל שניתן. בתקופות כאלה החברות נשענות על הניסיון, המומחיות והכישורים שקיימים בפונקציות השונות ואף מבקשות למתוח את היכולות של כל

שוק העבודה בישראל – תמונת מצב עדכנית לפברואר 2025
מה באמת קורה בשטח – מגמות, נתונים והשלכות אסטרטגיות למנהלים מבוא 2025 נפתחה בצל ההשלכות המתמשכות של מלחמת חרבות ברזל והמתח הביטחוני בצפון. שוק העבודה לא חזר למצבו הקודם – אך הוא גם לא קרס. עם נתונים חלקיים, תנודתיות גבוהה ואי ודאות עמוקה, נדרש ממנהלים

תחזית קונצנזוס כלכלית לשנת 2025
מה מנכ"לים חייבים לדעת עכשיו כדי לשרוד ולצמוח נכון מבוא סבב התחזיות השני לשנת 2025, שפורסם על ידי משרד האוצר (אגף הכלכלן הראשי), חושף תמונה כלכלית מורכבת עבור המשק הישראלי. מצד אחד, האטה בצמיחה, עלייה בגירעון, ריבית גבוהה ושווקים תנודתיים; מצד שני, יציבות יחסית בצריכה

מחקר: מה באמת מונע ממנכ"לים לגדול?
מהם באמת החסמים שמונעים ממנכ"לים בישראל לגדול? מבוא מה באמת מונע ממנכ"לים לממש את הפוטנציאל של הארגון שלהם?האם מדובר בעומס יומיומי, ביכולת להנהיג, בהעדר חזון – או שמא בצוות שאינו מגויס או לא נמדד? כדי לענות על השאלות האלו נערך מחקר עומק בקרב 612 מנכ״לים, סמנכ״לים

איך לזהות צווארי בקבוק בארגון ולשחרר אותם בזמן אמת
בכל ארגון מסתתרים "צווארי בקבוק" – אותם שלבים, תהליכים או יחידות שמעכבים את הזרימה התקינה של הפעילות העסקית. הם אינם תמיד גלויים לעין, אך השפעתם ניכרת: איטיות, שחיקה, תסכול בקרב עובדים ואובדן הכנסות. מנכ"ל אפקטיבי יודע לא רק לאתר את החסמים, אלא גם להבין את

מה מנכ"לים בישראל יכולים ללמוד מה-OECD ומה-WEF?
העולם העסקי משתנה בקצב מסחרר, ומנהלים בכירים נדרשים לאמץ תובנות גלובליות כדי להישאר תחרותיים בשוק המקומי. ארגונים כמו ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי) ו-WEF (הפורום הכלכלי העולמי) מהווים מקור מרכזי לנתונים, מגמות, וכלי מדיניות שמשפיעים על קבלת החלטות ברמה האסטרטגית. עבור מנכ"ל ישראלי, השאלה
מאמרים קשורים לנושא.