מתי מותר לממונה על שוק ההון לקנוס עסק בשל הצבת תנאים להעברת כספים לקופת גמל?
פסק דין ראשון בסוגיה ניתן לפני מספר ימים והבהיר לממונה: עלייך להיצמד ללשון החוק.בפברואר השנה החליטה הממונה להטיל על החברה עיצום כספי של 787,500 שקל בשל הפרת חוק הפיקוח על קופות גמל. ההחלטה התבססה על תלונה שהגיעה לממונה על-ידי עובד של חברת IT בשם NESS A.T, בה נטען כי החברה עיכבה את העברת כספי הגמל שלו לקופה שביקש.
יש לך חברה? כדאי שתהיה לך גם עזרה משפטית
הממונה, ששמעה את עמדת החברה, דחתה את טענותיה כי לא עברה על החוק משום שכלל לא התנתה את העברת הכספים לקופת הגמל שביקש העובד, אלא רק הודיעה לו שייקח לה קצת זמן כיוון שעליה להיערך לכך תפעולית, ועובדה שהכספים הועברו במלואם בחלוף מספר חודשים.
הממונה קבעה כי מעשי החברה שללו מהעובד את זכותו לבחור חיסכון פנסיוני והפכו אותו ללקוח שבוי, והתנהלות כזו עשויה לפגוע בתחרות בשוק החיסכון הפנסיוני.
אלא שהחברה סברה שלא עברה על החוק. לטענתה, היא לכל היותר עיכבה את הכספים – ועל כך לא רשאית הממונה להטיל עליה עיצום. משכך, היא הגישה ערעור לבית משפט השלום בירושלים וביקשה לבטל את החלטת הממונה.
החברה טענה כי כלל לא התנתה את העברת כספי העובד לקופת הגמל שביקש ומעולם לא הציבה בפניו תנאי שלפיו הכספים יופקדו רק אם יסכים להעבירם לקופה מסוימת. משכך, היא לא הפרה את הוראות חוק הפיקוח על קופות גמל כלל וכלל.
גם החלטת הממונה לא כוללת שום קביעה כי הציבה תנאי כזה, לעמדתה. למעשה, היא מלכתחילה הודיעה לעובד שהכספים יעברו לקופת הגמל שביקש אחרי שתשלים את ההיערכות הדרושה לשם כך. על כן, גם אם אפשר לומר שעיכבה את כספיו שלא בצדק, לא ניתן לקבוע כי התנתה את העברתם בתנאי כלשהו.
לסיכום טענה החברה כי החלטת הממונה שגויה ואינה מבוססת על העובדות בשטח. לעמדתה, הממונה ניסתה להשתמש במקרה שלה "למען יראו וייראו" ולכן ניתנה מטעמים זרים.
מנגד, הממונה ביקשה שלא להתערב בהחלטתה. לעמדתה, העובדה שהחברה לא העבירה את הכספים מיד לאחר שהעובד ביקש זאת, מעידה על כך שהתנתה את זכותו להחליט היכן יופקדו.
הממונה ביקשה לדחות את טענת החברה שהייתה זקוקה כיוון שלטענתה היה לה מספיק זמן להיערך לכך – החוק נחקק כבר ב-2005. היא גם הפנתה לכך שהמערערת לא הסבירה מה בדיוק כללה ההיערכות שלה. הממונה הכחישה כי הטילה את העיצום כדי להעביר מסר למעסיקים אחרים ואף טענה כי בית המשפט לא אמור להתערב בשיקול דעתה.
עברית פשוטה
השופטת תמר בר-אשר צבן חלקה על הממונה. השופטת בחנה לפני-ולפנים את הוראת החוק והגיעה למסקנה שיש לפרש אותה בצורה מאוד מצומצמת, במיוחד משום שיש לה השלכות פליליות. במצב כזה, יש להיצמד ללשון הוראת החוק ולא למתוח את הפרשנות שלה "אל מעבר לפירוש שלשון החוק יכולה לסבול", קבעה.
"החוק אומר בעברית פשוטה, כי אסור למעסיק להציב לעובד תנאי אשר על-פי זכותו של העובד על-פי החוק 'לבחור, בכל עת, קופת גמל' מוגבלת לקופה מסוימת". תנאי כזה, המערערת לא הציבה מעולם, הבהירה השופטת. כל חטאה היה בשיהוי, כאשר לאורך כל הדרך הודיעה לעובד כי תיענה לבקשתו בהקדם האפשרי.
משכך השופטת קיבלה את הערעור וביטלה את העיצום.
- ב"כ המערערת: עו"ד תומר רייף, עו"ד תום אפלשטיין (משרד זיסמן, אהרוני, גייר ושות')
- ב"כ המשיבה: עו"ד משה וילינגר (פרקליטות מחוז ירושלים – אזרחי)
* עו"ד חגי נתן ממשרד פרייז ברהב ושות' עוסק בליווי עסקי, מימון חברות וליווי מיזמי סטראטאפ
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
נבחרת העסקים של ניר דובדבני – תוכנית שידורי לייב עם צוות היועצים והשותפים שלנו – נכון ל29.11.23
תוכנית לייבים לזמן מלחמה מאמרים קשורים לנושא. "חרבות ברזל" ריכוז עדכונים נכון לתאריך 26.10.23 מלחמה בישראל – עדכונים רשות המיסים משרד הכלכלה והתעשייה רשויות נוספות – הודעות לעיתונות פיקוד העורף פרסומים בתקשורת ביטוח לאומי… ספר החוקים הפתוח/חרבות ברזל – נכון ל15.11.23 חרבות ברזל – חוקים,
שלושת מחסומי הקנייה וכיצד נגרום ללקוחות שלנו לקנות
כבעלי עסק אנו נאלצים לעסוק במכירות. הבעיה הגדולה היא שרובנו לא אנשי מכירות. אז כיצד עושים זאת נכון? מאמר מאת: אלכס בונר, יועץ ומרצה לשיווק ומסחר ברשת, במאגר המומחים של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. במאמר זה נעמיק את ההבנה של נקודת המבט של הקונה
הארגון האוטומטי – איך אוטומציה שיווקית משפיעה על ניהול העסק?
אסטרטגיה שיווקית המשלבת אוטומציה וכלי בינה מלאכותית, משפרת משמעותית את תהליכי השיווק, המכירות ושירות הלקוחות, מעלה את המוטיבציה של העובדים ומובילה לתוצאות משופרות. מערך השיווק והמכירות, יחד עם ההון האנושי, הם מנועי הצמיחה של חברות וארגונים. אסטרטגיה שיווקית המשלבת אוטומציה וכלי בינה מלאכותית, משפרת משמעותית
תביעת לפיצויים עבור נזק עקיף (נזק כלכלי) שנגרם לעסקים ברחבי הארץ בעקבות מלחמת חרבות ברזל – פיצוי הוצאות מזכות
שירות זה מאפשר לעסקים ברחבי הארץ, שמחזור עסקאותיהם בשנת 2022 הוא מ- 12,000 ₪ ועד 400,000,000 ₪, להגיש תביעת פיצויים עבור נזק עקיף – הנזק הכלכלי שנגרם לעסק בשל תשלום הוצאות קבועות ותשלום שכר כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל. להגשת תביעה לחצו כאן שימו לב! כתנאי להגשת התביעה
פיצויים לבעלי עסקים בישובי ספר בגין הפסד או מניעת רווח עקב מלחמה (המסלול האדום)
תביעת פיצויים עבור “נזק עקיף” (מסלול אדום) בעלי עסקים שנמצאים בתחום יישוב ספר זכאים לפיצויים על הפסד או מניעת רווח כתוצאה מהמצב הביטחוני (נזק עקיף) הפיצויים כוללים גם פיצוי למעסיק על תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב הוראות פיקוד העורף בענפים מסוימים הזכאות לפיצויים מותנית בהפסקת פעילות מלאה של
פיצוי לעסקים על הפסדים עקב מלחמת חרבות ברזל (מענק המשכיות עסקית)
פיצוי עסקים עם מחזור נמוך מ-300,000 ש”ח בעלי עסקים שנגרם להם נזק בגין הפסד או מניעת רווח עקב מלחמה חרבות ברזל ( נזק עקיף) והם עומדים בתנאי הזכאות, זכאים למענק המשכיות עסקית מרשות המסים עסקים שמחזור הפעילות שלהם בשנת 2022 היה בין 12,000 ₪ – 300,000 ₪ זכאים למענק
