חקיקה - פתרונות אפקטיביים https://esg.co.il הבית להצלחה בחיים ובעסקים Sat, 31 Dec 2022 15:58:17 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7.1 https://esg.co.il/wp-content/uploads/2023/05/cropped-לוגו-עדכני-פתרונות-רקע-לבן-14523pdf-600-×-600-פיקסל-32x32.pngחקיקה - פתרונות אפקטיבייםhttps://esg.co.il 32 32 איסור אפליה בין דורשי עבודהhttps://esg.co.il/discrimination-2/ Thu, 29 Dec 2022 05:42:48 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=7804אין להפלות בין דורשי עבודה. אפליה בין דורשי עבודה כוללת מודעות דרושים או שאלות בנושאים אישיים במהלך ריאיון עבודה. איסור זה חל גם על שירות התעסוקה ולשכות פרטיות. אין להפלות בין דורשי עבודה. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה קובע כי מעסיקים אינם רשאים להפלות בין דורשי עבודה מחמת אחד מאלה: מין נטייה מינית מעמד אישי היריון טיפולי פוריות וטיפולי הפריה […]

The post איסור אפליה בין דורשי עבודה first appeared on פתרונות אפקטיביים.

]]>

אין להפלות בין דורשי עבודה. אפליה בין דורשי עבודה כוללת מודעות דרושים או שאלות בנושאים אישיים במהלך ריאיון עבודה. איסור זה חל גם על שירות התעסוקה ולשכות פרטיות.

המשך…

The post איסור אפליה בין דורשי עבודה first appeared on פתרונות אפקטיביים.

]]>
טופס הסכמה לקבל תלוש שכר באמצעים אלקטרונייםhttps://esg.co.il/%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%a1-%d7%94%d7%a1%d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%a7%d7%91%d7%9c-%d7%aa%d7%9c%d7%95%d7%a9-%d7%a9%d7%9b%d7%a8-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%9c%d7%a7%d7%98%d7%a8/ Tue, 25 Dec 2018 06:25:04 +0000 https://www.bsachar.co.il/?p=2368טופס הסכמה לקבל תלוש שכר באמצעים אלקטרוניים (תקנות 2 (א) ו- 4 (א) ו- (ב)) טופס הסכמה לקבל תלוש שכר באמצעים אלקטרוניים 1חלק א' [למילוי על ידי העובד]שם העובד: __________מס' זהות: __________שם המעסיק: __________מקום העבודה: __________העובד יסמן את החלופה המועדפת עליו מבין חלופות 1 עד 4 לקבלת תלוש השכר –[הערה: המעסיק רשאי למחוק שתיים מבין החלופות […]

The post טופס הסכמה לקבל תלוש שכר באמצעים אלקטרוניים first appeared on פתרונות אפקטיביים.

]]>

טופס הסכמה לקבל תלוש שכר באמצעים אלקטרוניים

המשך…

The post טופס הסכמה לקבל תלוש שכר באמצעים אלקטרוניים first appeared on פתרונות אפקטיביים.

]]>
חוק הגנת שכר (תיקון מס' 24) התשס"ח – 2008https://esg.co.il/%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%aa-%d7%a9%d7%9b%d7%a8-%d7%aa%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%a1-24-%d7%94%d7%aa%d7%a9%d7%a1%d7%97-2008/ Sun, 09 Dec 2018 06:49:03 +0000 https://www.bsachar.co.il/?p=2250עיקרי הדברים ביום 24 ביוני 2008 אושר בכנסת תיקון מס' 24 לחוק הגנת השכר, אשר עיקריו מתחלקים לשלושה נושאים כמפורט להלן: הטלת חובה על המעביד לנהל פנקס שכר ולהפיק תלוש שכר ברור ומפורט לכל עובד ובמועד שנקבע בחוק. קביעת עונשים למעבידים אשר יפרו הוראות חוק זה. העברת נטל ההוכחה בתביעות עובדים מהעובד אל המעביד. פנקס […]

The post חוק הגנת שכר (תיקון מס' 24) התשס"ח – 2008 first appeared on פתרונות אפקטיביים.

]]>

עיקרי הדברים

ביום 24 ביוני 2008 אושר בכנסת תיקון מס' 24 לחוק הגנת השכר, אשר עיקריו מתחלקים לשלושה נושאים כמפורט להלן:

  1. הטלת חובה על המעביד לנהל פנקס שכר ולהפיק תלוש שכר ברור ומפורט לכל עובד ובמועד שנקבע בחוק.
  2. קביעת עונשים למעבידים אשר יפרו הוראות חוק זה.
  3. העברת נטל ההוכחה בתביעות עובדים מהעובד אל המעביד.

פנקס שכר ותלוש שכר

  • סעיף 24 לחוק מטיל על המעביד חובה לנהל פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לכל עובדיו ופרטי השכר ששולם להם. מתוך פנקס השכר הזה על המעביד מוטלת החובה להפיק תלוש שכר לכל עובד שבו מופיע פירוט השכר ששולם לו.
  • פנקס שכר הינו גיליון המפרט נתוני העובד המשפיעים על השכר ואופן חישוב השכר עצמו.
  • תלוש שכר הינו גיליון המפרט לעובד כיצד חושב השכר, ממה הוא מורכב, מהן הזכאויות המגיעות, מהן ניכויי חובה, מידע על מכסת ימי חופשה וכד' (יפורט בהמשך).
  • נקבע בחוק כי רישום בפנקס השכר ומסירת תלוש השכר לעובד ייעשה לא יאוחר מהיום התשיעי לאחר מועד לתשלום שכר עבודה.

עונשין

סעיף 25 לחוק קובע את העונשים להם צפויים המעבידים העוברים על הוראות חוק זה החל מתשלום קנסות בסכומים שנעים מ- 13,500 ₪ ועד מיליון ₪ וכלה במאסר למשך תקופה עד שנתיים, הכל בהתאם לסוג העבירה והנסיבות בהן נעברה.

נטל ההוכחה

סעיף 26 לחוק קובע כי בתביעות העובדים לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה שבועית, כאשר תביעות אלה שנויות במחלוקת, נטל ההוכחה הינו על המעביד ויהיה לסתור כל טענה שתעלה כנגדו ביחס לתשלום שכר העבודה.

להלן פירוט הנתונים שעל המעביד לפרט בתלוש שכר (סעיף 24(ב))

1. פרטים לגבי העובד והמעביד-

א. שם פרטי ומשפחה של העובד ומספר הזיהוי שלו

ב. שם המעביד, מספר הזיהוי שלו ומספר התאגיד, ומען מקום העבודה ועסקו של המעביד

ג. תאריך תחילת העסקה

ד. ותק מצטבר אצל המעביד או במקום העבודה, הגבוה מביניהם

ה. לגבי עובד במשכרות – היקף המשרה

ו. לגבי עובד בשכר – הבסיס שלפיו משולם השכר

ז. לגבי עובד ששכר עבודתו נקבע לפי דירוג, מכוח הסכם קיבוצי או לפיו – גם דירוג העובד ודרגתו

2. תקופת התשלום

א. התקופה הקלנדארית שבעדה שולם השכר

ב. מספר ימי העבודה ושעות העבודה במקום העבודה בתקופה שבעדה שולם השכר

ג. מספר ימי העבודה שבהם עבד העובד בפועל בתקופה שבעדה שולם השכר

ד. לעובדים שעתיים חובה להציג מספר שעות העבודה בפועל של העובד בתקופה שבעדה שולם השכר

ה. מספר ימי חופשה שניתנו בתקופת התשלום ויתרת ימי החופשה

ו. אם העובד אינו מבוטח על ידי מעבידו בביטוח דמי מחלה לפי סעיף 8 לחוק דמי מחלה, אז חובה להציג מספר ימי המחלה שנוצלו בתקופת התשלום ויתרת תקופת המחלה הצבורה

3. השכר ששולם לעובד

א. ערך השכר המשולם לעובד בעד שעת עבודה רגילה

ב. השכר הרגיל

ג. תשלומים אחרים, נוסף על השכר הרגיל, כגון גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית, פריון עבודה, דמי הבראה, חופשה ומחלה, וכד'

ד. סה"כ השכר והתשלומים האחרים החייבים במס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות, וכן הסכום המצטבר שלהם בשנת המס

ה. סה"כ השכר והתשלומים האחרים המובאים בחשבון לעניין זכויות פנסיוניות או זכויות סוציאליות אחרות תוך פירוט לפי סוג הזכויות שלגביהן הוא מובא בחשבון

4. הניכויים

א. ניכוי מס הכנסה

ב. ניכוי דמי ביטוח לאומי

ג. ניכוי דמי ביטוח בריאות

ד. ניכוי לקופ"ג תוך פירוט הקופה שאליה מיועד הניכוי וסכומו

ה. כל ניכוי אחר תוך פירוט סוג הניכוי וסכומו

ו. סה"כ הניכויים

5. תשלומי המעביד עבור תנאים סוציאליים, אשר אינם משולמים ישירות לעובד ואינם מנוכים משכר העובד, כגון הפרשות המעביד לקופ"ג וקרן השתלמות.

המלצות למעביד:

  • לוודא כי הגורם שמכין את תלושי השכר מודע לתיקון וכי תלושי השכר יכללו את כל הפרטים הקבועים בחוק
  • לנהל רישום מדויק של שעות העבודה של כל העובדים,  ובכלל כך גם לגבי עובדים אשר משולמת להם תוספת גלובלית בגין שעות נוספות, ולשמור את הרישומים למשך 7 שנים (היא תקופת ההתיישנות בתביעה לשעות נוספות).
  • לערוך רוויזיה של הסדרי התשלום לעובדים הזכאים לגמול שעות גלובליות, ולוודא כי הסכום המשולם חופף בקירוב את הממוצע השנתי של השעות הנוספות שאלה מבצעים בפועל ובמידה ואין הדבר כך לערוך חלוקה מחדש של השכר, כך שהתוספת הגלובלית תכסה את החבות בגין שעות נוספות.
  • לוודא כי במידה ונעשים ניכויים משכרו של העובד, הם עומדים בתנאים הקבועים בסעיף 25 לחוק הגנת השכר.

עוד מאמרים

פתרונות לרואי חשבון ויועצי מס

ניהול סיכונים עבור רואי חשבון: איך לשמור על מקצועיות והגנה משפטית

מבוא רואי חשבון מתמודדים עם מגוון אתגרים לעבודה. במתן שירותים פיננסיים, כל טעות קטנה עלולה לגרור השלכות משמעותיות – הן מבחינת האחריות המשפטית והן מבחינת

קרא עוד »

The post חוק הגנת שכר (תיקון מס' 24) התשס"ח – 2008 first appeared on פתרונות אפקטיביים.

]]>
מסירת תלוש שכר באמצעים אלקטרוניםhttps://esg.co.il/%d7%9e%d7%a1%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%aa%d7%9c%d7%95%d7%a9-%d7%a9%d7%9b%d7%a8-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%9c%d7%a7%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/ Thu, 06 Dec 2018 06:28:41 +0000 https://www.bsachar.co.il/?p=2237בתאריך 27.6.17 אישרה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת את תקנות הגנת השכר (דרכים מיוחדות למסירת תלוש שכר), התשע"ז – 2017  לפיהן בהסכמת העובד יהיה רשאי המעסיק להמציא לעובד תלוש שכר באמצעות אתר אינטרנט מאובטח או דואר אלקטרוני פרטי או מטעם המעסיק ולא תלוש שכר מודפס. להלן עיקרי הוראות החוק: הסכמת העובד – העובד הסכים בכתב, בהתאם […]

The post מסירת תלוש שכר באמצעים אלקטרונים first appeared on פתרונות אפקטיביים.

]]>

בתאריך 27.6.17 אישרה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת את תקנות הגנת השכר (דרכים מיוחדות למסירת תלוש שכר), התשע"ז – 2017  לפיהן בהסכמת העובד יהיה רשאי המעסיק להמציא לעובד תלוש שכר באמצעות אתר אינטרנט מאובטח או דואר אלקטרוני פרטי או מטעם המעסיק ולא תלוש שכר מודפס.

המשך…

The post מסירת תלוש שכר באמצעים אלקטרונים first appeared on פתרונות אפקטיביים.

]]>
חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011https://esg.co.il/%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%9c%d7%94%d7%92%d7%91%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%aa%d7%a9%d7%a2%d7%91-2011/ Wed, 05 Dec 2018 05:51:54 +0000 https://www.bsachar.co.il/?p=2212חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011 ניתוח הוראות החוק: מהות: הוראת חוק: מטרת החוק (סע' 2 הגדרות) להגביר ולייעל אכיפתם של דיני העבודה מיהו בודק שכר מוסמך (סע' 2 הגדרות) מי שקיבל תעודת הכרה עפ"י חוק זה, לצורך עריכת בדיקות תקופתיות. "מזמין שירות" (סע' 2 הגדרות) "מי שמקבל אצלו שירות מקבלן, במסגרת עסקו, משלח […]

The post חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011 first appeared on פתרונות אפקטיביים.

]]>

חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011

ניתוח הוראות החוק:

מהות:

הוראת חוק:

מטרת החוק (סע' 2 הגדרות)

להגביר ולייעל אכיפתם של דיני העבודה

מיהו בודק שכר מוסמך (סע' 2 הגדרות)

מי שקיבל תעודת הכרה עפ"י חוק זה, לצורך עריכת בדיקות תקופתיות.

"מזמין שירות" (סע' 2 הגדרות)

"מי שמקבל אצלו שירות מקבלן, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית".

"שירות" (תוספת ראשונה)

  1. שמירה וניקיון
  2. ניקיון
  3. הסעדה – אם השירות ניתן לעובדי מזמין השירות (למשל- עובדי קייטרינג בחדר אוכל של מפעל)

מי יוגדר כמזמין שירות:

ישות תוגדר כמזמין שירות- אם התקיימו בן אחד מאלה:

  1. החוזה שנכרת בינו לבין ספק השירות (הקבלן) הוא "חוזה הפסד" כלומר: לא צוינו בו רכיבי השכר שספק השירות ישלם לעובדים, ולא עלות השכר, אין הצהרה של ספק השירות לגבי עלויות נוספות כולל רווח, העלות שכר המינימלית הכלולה בהסכם נמוכה משכר המינימום.
  2. אם החוזה אינו "חוזה הפסד"- השירות ניתן למזמין שירות במהלך תקופה של 6 חודשים לפחות, באופן קבוע ורציף, ע"י 4 עובדים לפחות, המועסקים ע"י קבלן 1 או מס' קבלנים.

פרק ב': עיצום כספי

עיצום כספי (סעיף 3)

מעסיק או יחיד שהפר חובות שחלות עליו מכוח ההוראות הקבועות בתוספת השנייה לחוק זה יוטל עליו עיצום כספי:

  • בשל הפרה של חלק א' לתוספת השנייה- עיצום בסך 5,050 ₪ (ליחיד- 2,530 ₪)
  • בשל הפרה של חלק ב' בתוספת השנייה- עיצום בסך 20,220 ₪ (ליחיד- 10,110 ₪)
  • בשל הפרה של חלק ג' בתוספת השנייה- 35,380 ₪ (ליחיד- 17,690 ₪)

הפרה נמשכת (סעיף 4 (א))

בהפרה נמשכת יווסף על העיצום הכספי:

  • החלק החמישים שלו- (1/50=תוספת של 2% לכל יום הפרה)
  • לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

הפרה חוזרת (סעיף 4(ב))

  1. הפרה חוזרת = הפרה של הוראה המנויה בתוספת השנייה, בתוך שנתיים מההפרה הקודמת שעליה הוטל עיצום או הרשעה.
  2. בהפרה חוזרת יווסף על העיצום הכספי:
    יוטל על המעסיק עיצום כספי כפול.

הודעה על כוונת חיוב כספי (סעיף 5)

  1. בטרם הטלת עיצום כספי- יש למסור למעסיק הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי.
  2. בהודעה יש לציין את הדברים הבאים:
    א. המעשה המהווה הפרה.
    ב. מועד ההפרה.
    ג. זכותו של המעסיק לטעון טענותיו.
    ד. שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת.

זכות הטיעון (סעיף 6)

מעסיק שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, רשאי לטעון טענותיו בכתב בפני הממונה, בתוך 30 יום ממועד מסירת ההודעה.

החלטת הממונה ודרישת תשלום (סעיף 7)

  1. מעסיק שטען טענותיו- יחליט הממונה לאחר בחינת הטענות אם להטיל עיצום כספי וכן רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי (לפי סעיף 8)
  2. מעסיק שלא טען טענותיו תוך 30 יום- יראו בהודעה לכוונת חיוב (בתוך ה- 30 יום) כדרישת תשלום שנמסרה למעסיק.
  3. החליט הממונה להטיל עיצום כספי- ימסור למעסיק דרישת תשלום בו מצויין סכום העיצום הכספי ומועד התשלום.
  4. החליט הממונה לא להטיל עיצום כספי- יודיע על כך למעסיק.

הפחתת סכום העיצום (סעיף 8)

הכלל: הממונה לא רשאי להטיל עיצום כספי הנמוך מהסכומים הקבועים בחוק זה. (לפי סעיף 3)

חריג: אלא רק באישור השר, בהסכמת שר המשפטים ועוד יהיה רשאי להפחית את סכומי העיצום, בשיעורים שיקבע.

סכום מעודכן של העיצום הכספי (סעיף 9)

  1. במועד מסירת התשלום.
  2. אם הוגש ערר/ערעור- במועד ההחלטה בערר/בערעור.
  3. ב- 1 בינואר בכל שנה- יתעדכנו סכומי העיצום הכספי.
  4. לא שולם העיצום- יווסף עליו הפרשי הצמדה וריבית. (סעיף 10)
  5. גביית עיצום שלא שולם- לפי פק' המיסים (גבייה) (סעיף 11)

מועד לתשלום העיצום (סעיף 10)

בתוך 30 יום ממועד מסירת דרישת התשלום.

שמירת אחריות פלילית (סעיף 13)

  1. תשלום עיצום כספי- לא גורע מהאחריות הפלילית של המעסיק בשל הפרת הוראות החוק.
  2. הוגש נגד מעסיק כ"א- במידה ושילם עיצום כספי בגין הפרה זו- ישיבו לו את הכספים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

אחריות מנהל למניעת הפרות (סעיף 14)

  1. מנהל חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרה של הבוראות בתוספת השנייה.
  2. הפרה החברה הוראת חוק בתוספת השנייה- רשאי הממונה לשלוח למנהל התראה לפיה עליו לפקח להפסקת ההפרה תוך זמן נקוב.
  3. לא הופסקו ההפרות- רשאי הממונה להטיל עיצום כספי אישי על המנהל.
  4. שיעור העיצום- 50% מהעיצום הכספי הקבוע ליחיד (הקבוע בסעיף 3)

התראה מנהלית (סעיף 15)

  1. הממונה רשאי להמציא למעסיק (במקום הודעת על כוונת חיוב) התראה מנהלית להפסיק לבצע הפרה.
  2. בהתראה יש לפרט:
    · מעשה ההפרה.
    · הימנעות מביצוע ההפרה.
    · ליידע על הזכות לביטול ההתראה.
    · משמעות המשך ההפרה.
  3. בקשה לביטול ההתראה תוך 30 יום ממועד המסירה. מהטעמים הבאים:
    · המעסיק לא ביצע את ההפרה.
    · המעשה המתואר לא מהווה הפרה.
  4. תגובת הממונה לבקשת הביטול- תינתן בכתב בצירוף נימוקים (ביטול התראה/דחיית הבקשה)
  5. מעסיק שלא הפסיק את ההפרה בהתאם להתראה- ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת. (2% מהקנס עבור כל יום) מעסיק ששב על ההפרה תוך שנתיים, ימסור לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה חוזרת.

באילו נסיבות תינתן התראה מנהלית:

שר התעשייה המסחר והתעסוקה התקין נוהל אשר מפרט באילו נסיבות תינתן התראה מנהלית

  1. הופרה הוראה חדשה (שטרם חלפה שנה מיום כניסתה לתוקף) שלא ניתנה בגין הפרה קודמת שלה התראה מנהלית.
  2. הופרה הוראה חדשה שנדרש לגביה תק' הסתגלות של ציבור המעסיקים. (שלא יפחת מ-3 חודשים)
  3. הופרה הוראה שהיועמ"ש קבע כי קיימת אפשרות של מחלקת בציבור המעסיקים לגביה בדבר פרשנות המשפטית ליישומה. תקבע תק' הטמעה שלא תפחת מ-3 חודשים.
  4. ההפרה שהופרה היא הפרה של הוראה, שבוצעה בין אם על עובד 1 או יותר שמתקיימים לגביה 2 תנאים מצטברים:
    א. לא בוצעה הפרה זהה בתק' של 7 שנים שקדמו להפרה הזו.
    ב. אם במהלך ה- 24 חודשים שקדמו לביצוע ההפרה נתגלו פחות מ- 5 הפרות של ההוראות המפורטות בנספח א' (מאותו אשכול הקבוע בנוהל או בתוספת השנייה)  לנוהל בעניין מתן התראה מנהלית אצל אותו מעסיק או פחות מ- 4 הפרות של הוראות אחרות.

באילו מקרים לא תינתן התראה מנהלית:

  1. במידה והוחלט להעמיד לדין את המעסיק בגין אותה הפרה.
  2. הוראות חוק ספציפיות, אשר מצוינות בנספח ב' לנוהל.

הטלת עיצום כספי על מזמין שירות

(סעיף 16)

  1. מזמין שירות = מזמין שירותי קבלן.
  2. נמסרה לקבלן דרישת תשלום בשל הפרת חובה לפי התוספת השלישית, וחובה זו חלה גם על מזמין שירות- ישלח הממונה העתק דרישת התשלום למזמין השירות.
  3. על מזמין השירות לפעול בתום לב לביטול החוזה עם הקבלן או חילוט הערובה שנתן בתוך 30 יום ממועד המסירה- במידה ולא יפעל כך תימסר לו הודעה על כוונת חיוב.

פרסום בדבר הטלת עיצום כספי (סעיף 17)

הטיל הממונה עיצום כספי – יפרסם באתר האינטרנט של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה את הפרטים הבאים:

  1. דבר הטלת העיצום.
  2. מהות ההפרה ונסיבותיה.
  3. סכום העיצום.
  4. אם הופחת- סיבות ההפחה.
  5. פרטים לגבי המפר.
  6. שמו של המפר (למעט יחיד)

אם הוגש ערעור/ערר יפורסם:

  1. דבר הגשת הערעור/ערר.
  2. תוצאות.

ערר (סעיף 18)

  1. מעסיק או מזמין שירות רשאי להגיש ערר על החלטת הממונה.
  2. מועד- תוך 14 ימים מיום המסירה.
  3. הארכת התקופה- בעוד 14 ימים מטעמים מיוחדים שיירשמו.

חברי ועדת ערר (סעיף 19)

חברי ועדת ערר הינם:

  1. יושב ראש-עו"ד בעל ותק של 5 שנים לפחות, שהוא עובד מדינה בעל ידע בדיני עבודה.
  2. נציג ארגון מעבידים.
  3. נציג ארגון העובדים.
  • הועדה רשאית לדון בהרכב חסר- ובלבד שכל חבריה זומנו כדין ובדיון נכח לפחות יו"ר.
  • ועדת הערר מחליטה בהתאם למסמכים בכתב שהוגשו לה, אולם רשאית לתת הזדמנות לטעון טענות בע"פ.

החלטת ועדת ערר (סעיף 20)

  1. רשאית לבטל דרישת תשלום.
  2. להפחית את סכום העיצום.
  3. לשנות את דרישת התשלום. (בלבד שניתן למעסיק הזדמנות להשמיע טענות לגבי השינוי)
  4. לדחות טענות המעסיק/מזמין השירות- ולהשאיר את דרישת התשלום על כנה.

ערעור על החלטת ועדת ערר (סעיף 21)

  1. מועד- ניתן להגיש ערעור על החלטת ועדת ערר, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
  2. דיון בערעור יתקיים בביה"ד האזורי כביקורת שיפוטית על ועדת ערר. (שופט 1)
  3. פסק דין של ביה"ד האזורי ניתן לערעור ברשות מנשיא ביה"ד הארצי/סגנו/שופט ביה"ד שנתמנה כנשיא.
  4. ניתנה רשות ערעור- ידון ביה"ד הארצי בהרכב של 3 שופטים.

עיכוב תשלום עיצום כספי או החזרתו בשל ערר או ערעור (סעיף 22)

  1. אין בהגשת ערעור/ערר בעיכוב תשלום עיצום כספי.
  2. אלא אם כן, ביה"ד האזורי/הארצי הורו אחרת.
  3. התקבל ערעור/ערר והוחלט על ביטול העיצום- יוחזר התשלום בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

סמכויות פיקוח (סעיף 23)

מפקח שמונה- יהיה מוסמך לפקח על ביצוע הוראה.

הפרעה למפקח בעבודה (סעיף 24)

  1. דינו – מאסר 6 חודשים.
  2. מי שלא ממלא דרישת המפקח:
  • א.דינו מאסר 6 חודשים
  • ב.+ קנס כאמור סעיף 61(ג) לחוק העונשין (עד 1,400 ₪) לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי היום שקבע המפקח למילוי.

פרק ג': אחריות אזרחית של מזמין שירות

אחריות אזרחית של מזמין שירות

(סעיף 25)

החובה החלה על מעסיק שהוא קבלן תחול גם על מזמין השירות ("העסקה משולשת") וזאת בהתאם להוראות הקבועות בתוספת השלישית לחוק.

בהתקיים כל התנאים הבאים:

  1. השירות ניתן אצל מזמין השירות ע"י 4 עובדים לפחות.
  2. השירות ניתן באופן שוטף, במהלך תקופה של 6 חודשים לפחות.
  3. נמסרה הודעה למזמין השירות (ע"י העובד/מפקח עבודה/דרישת תשלום בשל הפרה- סע' 16) והחובה לא מולאה בידי הקבלן עד תום 30 יום.

נקיטת אמצעים סבירים ע"י מזמין השירות (סעיף 26)

  1. מזמין שירות חייב לנקוט אמצעים סבירים למניעת פגיעה בזכויות עובדים של הקבלן המועסקים אצלו.
    ולשם כך עליו לקבוע דרך יעילה למסירת הודעה על פגיעה ולבירור המידע.
  2. לא קבע דרך למסירת הודעה- תחול עליו אחריות אזרחית כלפי העובד של הקבלן למרות שלא קיבל הודעה על ההפרה (כקבוע בסעיף25).

הגנות ע"י מזמין השירות (סעיף 27)

להלן מספר הגנות טובות למזמין השירות כנגד האחריות האזרחית:

  1. ההפרה תוקנה במלואה.
  2. מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך.
  3. עם גילוי ההפרה עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בזמן ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן.
  4. מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר  מוסמך, בסמוך לפני מועד ההפרה.

תנאים בחוזה בין קבלן למזמין שירות (סעיף 28)

בהתקיים אחד מהתנאים הבאים, יחול על מזמין השירות אחריות אזרחית כלפי עובד קבלן המועסק אצלו , אף אם לא מתקיימים התנאים לגבי השירות הקבועים בסעיף 25 (א) (1) ו- (2) (מס' עובדים מעל 4 + שירות ניתן לפחות 6 חודשים)

  1. לא פורטו בחוזה ההתקשרות רכיבי השכר ועלות שכר מינימלית שישלם הקבלן לעובדים.
  2. לא פורט הצהרת הקבלן על עלויות נוספות כולל רווח.
  3. לא פורט התחייבות מזמין השירות לתשלום סכום שלא יפחת משכר מינימום ועלויות נוספות.
  4. עלות שכר מינימום פחותה מערך שעת העבודה.

סמכות שיפוטית (סעיף 29)

לביה"ד האזורי יש סמכות לדון בתובענות שבין עובד- מזמין שירות-קבלן.

מועד הולדת עילת תביעה כנגד מזמין השירות (סעיף 30)

לעניין נושא התיישנות- המועד שבו קמה עילת התביעה הינו היום שבו הקבלן הפר את חובתו.

פרק ד': אחריות פלילית של מזמין שירות

אחריות פלילית של מזמין שירות לעניין תנאי החוזה שכרת עם הקבלן (סעיף 31)

  1. כרת מזמין שירות חוזה עם קבלן שמתקיימים בו: (א) בחוזה לא פורטו תנאי השכר של העובד (ב) שכר מינימום פחות מהחוק = דינו קנס עד 14,400 ₪ לכל עובד שהועסק עפ"י חוזה זה. (לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
    [** נעברה עבירה כאמור חזקה שהמנהל הפר חובתו- ועליו להוכיח כי עשה כל שניתן למנוע ההפרה. ]
  2. קנס אישי של מנהל תאגיד שלא עשה כל מה שניתן למנוע עבירה- דינו קנס של עד 14,400 ₪ (לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

אחריות פלילית של מזמין שירות למניעת עבירות (סעיף 33)

מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למנוע עבירה ע"י הקבלן. המפר חובתו דינו הקנס הקבוע לצד כל עבירה:

  1. אי מסירת תלוש שכר במועד/מסירת תלוש ללא כל הפרטים הנדרשים
    ניכוי סכומים מהשכר בניגוד לחוק (סעיף 25ב לחוק הגנת השכר)
    – דינו- קנס עד 226,000 ₪ (סעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
  2. העסקת נער בניגוד לשעות העבודה המקובלות בחוק (עד 8 שעות ביום ועד 40 שעות בשבוע), העסקת נער ביום מנוחה, העסקת נער ללא מתן הפסקה, העסקת נער במשמרת לילה (סעיף 33א(2) לחוק עבודת נוער.
    – דינו- קנס של עד 29,200 ₪ (סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
  3. אי מתן חופשה כחוק, אי תשלום תמורת חופשה או פדיון חופשה במועד. (סעיף 28(א) לחוק חופשה שנתית.
    – דינו- קנס של עד 14,400 ₪ (סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין)
  4. אי תשלום שכר מינימום (סעיף 14 לחוק שכר מינימום).
    – דינו- קנס של עד 226,000 ₪.
  5. העסקה בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה (סעיף 26(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה)
    – דינו- קנס של עד 14,400 ₪ (סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין)

חזקה הניתנת לסתירה על ידי מזמין השירות (סעיף 33(ב))

מעברה עבירה לפי הסעיפים 1-5 שפורטו לעיל, חזקה כי מזמין השירות הפר את חובתו לפקח על הקבלן, אלא אם הוכיח אחד מאלה:

  1. עשה כל שניתן למלא חובתו.
  2. הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות ע"י בודק שכר מוסמך שבוצעו בסמוך למועד ההפרה.
  3. מעשה העבירה תוקן במלואו.
  4. מזמין השירות ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל ההפרה.

** הוראות סעיף זה יחולו רק אם מפקח העבודה מסר למזמין השירות הודעה על הפרות ע"י הקבלן (לפי סעיף 25(א)(3)(ב)

פרק ה': אחריות עובד ברשות ציבורית

אחריות עובד ברשות ציבורית (סעיף 34)

  1. עובד אחראי – מנהל רשות ציבורית.
  2. רשות ציבורית – משרד ממשלתי או סניף שאינה תאגיד.

הפרת חובת פיקוח (סעיף 35)

הופרה הוראת חיקוק הקבועה בתוספת השנייה ע"י רשות ציבורית- רשאי הממונה לשלוח לעובד למנהל הרשות ("עובד אחראי") התראה לפיה עליו לפקח ולנקוט אמצעים להפסקת ההפרה בהתאם לזמן הנקוב בהתראה.

אחריות מנהל רשות ציבורית (סעיף 35(ב))

לא ננקטו אמצעים לתיקון ההפרה הקבועה בהתראה- חזקה היא כי מנהל הרשות הפר את חובתו- אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן לעשות למלא חובתו.

– דינו- קנס של עד 29,200 ₪ (לפי סעיף 611(א)(2) לחוק העונשין.

הפרת חובת פיקוח על עובדי קבלן (סעיף 36)

הופרה הוראת חיקוק שבתוספת השלישית ע"י קבלן הנותן שירות לרשות ציבורית- רשאי הממונה לשלוח למנהל הרשות האחראי התראה לפיה עליו לפעול לתיקון ההפרה/ לפעול בתום לב לביטול החוזה עם הקבלן/ חילוט הערבות של הקבלן.

אי תיקון ההפרה בידי הקבלן (סעיף 36(ב))

לא תוקנה ההפרה ע"י הקבלן או הרשות לא פעלה לביטול החוזה או חילוט הערבות- חזקה שמנהל הרשות האחראי הפר חובתו- אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שביכולתו למלא חובתו.

– דינו- קנס של עד 14,400 ₪.

אחריות אישית של מנהל הרשות האחראי (סעיף37)

  1. מנהל הרשות האחראי חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת הפרה.
    – המפר דינו- קנס של עד 14,400 ₪ (סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

    נעברה עבירה
  2. נעברה עבירה לפי סעיף 31(ב)- חתימה על הסכם לא חוקי שכר העובד פחות ממינימום או בהצעה לא פורטו מרכיבי השכר- חזקה כי מנהל הרשות האחראי הפר חובתו.
    – ודינו- קנס של עד 14,400 ₪ (סעיף 61(א)(1) לחוק שכר מינימום.

כתב אישום נגד מנהל רשות ציבורית (סעיף 38)

יהיה ניתן להגיש באישור היועץ המשפטי לממשלה.

עבירת משמעת (סעיף 39)

עבירה לפי פרק זה תחשב גם כעבירת משמעת לפי חוק שירות המדינה.

פרק ו': בודק שכר עבודה מוסמך

תעודת הכרה (סעיף 40)

אדם יהיה זכאי לתעודת הכרה לצורך עריכת בדיקות תקופתיות לעניין התאמת תנאי העבודה של עובדים למשפט העבודה-

אם התקיימו כל התנאים הבאים:

  1. הוא בעל מקצוע או תואר אקדמי המתאים לצורך הכרה בו כבודק שכר מוסמך. (מקצוע שאושר ע"י ועדת העבודה והרווחה)
  2. לא הורשע בעבירה פלילית או משמעת.

ביטול, הגבלה של תעודת הכרה (סעיף 43)

השר רשאי להורות על ביטולה של תעודת הכרה, לאחר שנתן לבודק שכר הזדמנות לטעון טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:

  1. התעודה ניתנה על יסוד מידע שגוי או כוזב.
  2. חדל להתקיים אחד מהתנאים למתן התעודה הקבועים בסעיף 40 (בעל מקצוע/לא הורשע)
  3. בודק השכר גילה חוסר אחריות או רשלנות במילוי תפקידו או פעל בניגוד עניינים.

ניגוד עניינים (סעיף 44)

  1. בודק שכר לא יפעל בניגוד עניינים.
  2. לא יהיה עובד של קבלן או של מזמין שירות שהוא עורך לגביו בדיקות תקופתיות. (או עובד של בעל זיקה לאחד מהם)
  3. לא יהיה נושא משרה בחברת קבלן או מזמין שירות.

פרק ז': הוראות כלליות

יחסי עובד מעביד (סעיף 46)

אין יחסי עובד מעביד בין מזמין שירות לבין עובד של הקבלן המועסק אצלו.

איסור התניה (סעיף 49)

  1. עובד של קבלן לא יכול לוותר בחוזה על זכותו כלפי מזמין שירות- כל הוראה חורגת אין לה תוקף משפטי.
  2. איסור שיפוי בגין עיצום כספי שהוטל על אחר- כל הוראה לשיפוי או תשלום בטלה.
  3. איסור ביטוח אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו- התקשרות בחוזה לביטוח כאמור בטלה.

תוספת שנייה- חלק א'

רשימת הוראות חוק-

בשל הפרה של חלק א' לתוספת השנייה- עיצום בסך 5,050 ₪ (ליחיד- 2,530 ₪)

  1. ניהול פנקס חופשה (סע' 26 לחוק חופשה שנתית)
  2. ניהול פנקס שעות עבודה ( סע' 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה)
  3. איסור העסקת נער ללא בדיקה רפואית או אישור רפואי (סע' 11,11א,12 לחוק עבודת נוער)
  4. אי שמירת אישור רפואי של נער או העתקו (סע' 16א(ב) לחוק עבודת נוער)
  5. איסור קבלת נער לעבודה בלא הדרכה בבחירת מקצוע (לפי סע' 18 לחוק עבודת נוער)
  6. העסקת נער ללא שמירת העתק ת"ז (סע' 27ח(ב) לחוק עבודת נוער)
  7. ניהול פנקס נערים עובדים (סע' 31 לחוק עבודת נוער)
  8. קבלת היתר עבור הזמנת הודעה או פרסומת שבה אמור לעבוד ילד (סע' 33ד(ב) לחוק עבודת נוער)
  9. קביעת תקנון בדבר הטרדה מינית (מעסי' מעל 25 עובדים) (סע' 7(ב) לחוק מניעת הטרדה מינית.)
  10. הצגת מודעה על עיקרי זכויות חוק שכר מינימום (סע' 6ב לחוק שכר מינימום)
  11. איסור דרישת פרופיל צבאי ( סע' 2א(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה).
  12. איסור פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה/ הפניה להכשרה מקצועית שיש בה משום הפליה (סע' 8 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה)
  13. איסור דרישת מידע גנטי או ביצוע בדיקה גנטית מעובד (סע' 29 לחוק מידע גנטי)
  14. מתן הפסקות לעובד (סע' 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה)
  15. מתן הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים (סע' 20א לחוק שעות עבודה ומנוחה)
  16. מתן הפסקה לנער לשם שימוש בחדר שירותים (סע' 22א לחוק עבודת נוער)
  17. מתן הפסקה בין ימי עבודה (של 8 שעות לפחות) (סע' 21 לחוק שעות עבודה ומנוחה)
  18. איסור העסקת עובד במשמרות בעבודה לילה רצופה (שבוע כן שבוע לא) (סע' 22 לחוק שעות עבודה ומנוחה)
  19. איסור העסקת עובדת מהחודש החמישי להריונה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית – ללא אישור רפואי וללא הסכמתה. (סע' 10(א),(ב) לחוק עבודת נשים)
  20. איסור העסקת עובדת שילדה במשך 4 חודשים שלאחר תקופת הלידה בעבודת לילה/ מנוחה שבועית ללא הסכמתה (סע' 10(ג) לחוק עבודת נשים)

תוספת שנייה- חלק ב'

רשימת הוראות חוק-

בשל הפרה של חלק ב' בתוספת השנייה- עיצום בסך 20,220 ₪ (ליחיד- 10,110 ₪)

  1. מתן חופשה שנתית (פרק 2 לחוק חופשה שנתית)
  2. תשלום דמי חופשה (סע' 10,11 לחוק חופשה שנתית)
  3. תשלום פדיון חופשה (סע' 13 לחוק חופשה שנתית)
  4. איסור העסקה בש"נ/ מנוחה שבועית ללא היתר (פרק 4 לחוק שעות עבודה ומנוחה)
  5. תשלום גמול ש"נ (סע' 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה)
  6. תשלום גמול עבודה ביום מנוחה (סע' 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה)
  7. איסור העסקת צעיר או מי שמלאו לו 18, שחל עליו חוק לימוד חובה בשעות הלימודים (סע' 2(ב1) לחוק עבודת נוער)
  8. איסור העסקת ילד שטרם מלאו לו 15 שנים בהופעה או בצילומים ללא היתר (סע' 4 לחוק עבודת נוער)
  9. מתן הפסקות לנער (סע' 22 לחוק עבודת נוער)
  10. איסור העסקת נער הלומד לימודי ערב (סע' 23(א) לחוק הנוער)
  11. איסור ניכוי שעות היעדרות ללימודי ערב משכרו של נער (סע' 23(ב) לחוק עבודת נוער)
  12. העסקת צעיר לאחר השעה 23:00 בלי להחזירו לביתו בסיום העבודה (סע' 24א לחוק עבודת נוער )
  13. איסור העסקת נער בעבודת לילה (סע' 25 לחוק עבודת נער)
  14. מתן אישור בכתב בדבר תחילה וסיום יחסי עובד מעביד (סע' 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות)
  15. מסירת הודעה על תנאי עבודה או שינוי בתנאים (סע' 1-3 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות)
  16. מסירת תלוש שכר (סע' 24 לחוק הגנת השכר)
  17. איסור ניכוי סכומים משכרו של העובד (סע' 25 לחוק הגנת השכר)
  18. איסור העסקת עובדת בתק' לידה (סע' 8 לחוק עבודת נשים)
  19. איסור חיוב עובד של קבלן בתשלום כלשהו החל על מזמין השירות (סע' 12 לחוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם)

תוספת שנייה- חלק ג'

רשימת הוראות חוק-

בשל הפרה של חלק ג' בתוספת השנייה- 35,380 ₪ (ליחיד- 17,690 ₪)

  1. איסור העסקה בש"נ שאינה מותרת או בלא היתר (סע' 6 לחוק שעות עבודה ומנוחה)
  2. איסור העסקה במנוחה שבועית בלא היתר (סע' 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה)
  3. איסור העסקת נער מתחת לגיל המותר (מתחת ל- 15) (סע' 2,2א,7 לחוק עבודת נער)
  4. איסור העסקת נער מעבר לשעות העבודה (סע' 20 לחוק עבודת נער)
  5. איסור העסקת נער ביום מנוחה (סע' 21 לחוק עבודת נער)
  6. איסור העסקת נער בלילה הלא היתר (סע' 24 לחוק עבודת נוער)
  7. העברת סכומים שנוכו (סע' 25א לחוק הגנת השכר- תוך 30 יום)
  8. איסור הלנת שכר (סע' 25ב(ב1)(1) לחוק הגנת השכר)
  9. תשלום שכר מינימום (חוק שכר מינימום)
  10. איסור פיטורי עובד המשרת במילואים בלא היתר (סע' 41א(ב) לחוק חיילים משוחררים)
  11. תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה.

עוד מאמרים

פתרונות לרואי חשבון ויועצי מס

ניהול סיכונים עבור רואי חשבון: איך לשמור על מקצועיות והגנה משפטית

מבוא רואי חשבון מתמודדים עם מגוון אתגרים לעבודה. במתן שירותים פיננסיים, כל טעות קטנה עלולה לגרור השלכות משמעותיות – הן מבחינת האחריות המשפטית והן מבחינת

קרא עוד »

The post חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011 first appeared on פתרונות אפקטיביים.

]]>
תלוש השכר – עדכוני חקיקהhttps://esg.co.il/%d7%aa%d7%9c%d7%95%d7%a9-%d7%94%d7%a9%d7%9b%d7%a8-%d7%a2%d7%93%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%a7%d7%94/ Mon, 03 Dec 2018 11:03:56 +0000 https://www.bsachar.co.il/?p=2200מועד תשלום השכר המועד לתשלום שכר עבודה הוא בתום החודש בעדו הוא משתלם (סעיף 9 לחוק). החוק מאפשר תשלום של שכר העבודה עד "ליום הקובע", שהינו ה 9- בחודש שלאחר מכן. תשלום שכר לאחר היום הקובע, ייחשב כהלנת שכר. מועד תשלום השכר לעובד שעתי עבור חודש לא קלאנדרי בית הדין הארצי קבע שבמקרה של הסכמה על "מועד אחר" […]

The post תלוש השכר – עדכוני חקיקה first appeared on פתרונות אפקטיביים.

]]>

מועד תשלום השכר

  • המועד לתשלום שכר עבודה הוא בתום החודש בעדו הוא משתלם (סעיף 9 לחוק).
  • החוק מאפשר תשלום של שכר העבודה עד "ליום הקובע", שהינו ה 9- בחודש שלאחר מכן. תשלום שכר לאחר היום הקובע, ייחשב כהלנת שכר.

מועד תשלום השכר לעובד שעתי עבור חודש לא קלאנדרי

  • בית הדין הארצי קבע שבמקרה של הסכמה על "מועד אחר" לתשלום השכר בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, ישולם השכר במועד המוסכם ובלבד שמועד זה אינו עולה על תום החודש בגינו משולם השכר.
  • למשל עובדים שדיווחו נוכחות בעד התקופה שמיום 19 לחודש הקודם ועד ל 18 – לחודש בו נמסר הדיווח, כאשר מועד קבלת השכר הינו ב 1 – לכל חודש.
    למשל – ביום 1.11.2018 משולם השכר בגין התקופה שמיום 19.9.18 ועד ליום 18.10.18
  • במקרה הנדון "תום החודש" בגינו שולם השכר היה ה 18 – לחודש, ויש לשלם את השכר תוך תשעה ימים ממועד זה. בהתאם לכך, תשלום החל מה 28 – לחודש ואילך יביא להלנת שכר.
  • נקבע כי המונח "חודש" בחוק הגנת השכר הינו חודש לפי הלוח הגריגוריאני, דהיינו מה- 1 בחודש קלאנדרי ועד סופו של אותו החודש. עם זאת, במקרה של הסכמה בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה על "מועד אחר", אין מניעה כי החודש שבסופו ישולם השכר יוגדר בדרך אחרת. במקרה של הסכמה כאמור, יש לשלם את השכר לא יאוחר מהיום התשיעי שלאחר תום החודש המוסכם.

תשלום שכר במזומן

חוק לצמצום השימוש במזומן – הגבלות על תשלום במזומן של שכר עבודה, מתנות, תרומות הלוואות ובמסגרת עסקאות.

  • איסור על תשלום במזומן כשכר עבודה, כתרומה או כהלוואה, בסכום העולה על 11,000 ש"ח (למעט הלוואה שנותן גוף פיננסי מפוקח).
  • בתשלום בשיק כשכר עבודה, כתרומה, כהלוואה או כמתנה חובה לציין על גבי הצ'ק את שם מקבל התשלום:
    כאשר התשלום הוא באמצעות עוסק (מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, לרבות מלכ"ר).
    כאשר מקבל התשלום אינו עוסק וסכום התשלום עולה על ₪ 5,000.
    כאשר התשלום הוא מאדם שאינו עוסק לעוסק.
    כאשר התשלום הוא מאדם שאינו עוסק לאדם אחר שאינו עוסק וסכום התשלום עולה על 5,000 ש"ח.
  • עיצומים כספיים שיוטלו על עוסקים וקנסות שיוטלו על מי שאינו עוסק במקרים של הפרת המגבלות הקבועות בחוק.
  • בתוקף החל מיום 1.1.2019

באדיבות משרד עורכי דין אפרת דויטש ושות'

עוד מאמרים

פתרונות לרואי חשבון ויועצי מס

ניהול סיכונים עבור רואי חשבון: איך לשמור על מקצועיות והגנה משפטית

מבוא רואי חשבון מתמודדים עם מגוון אתגרים לעבודה. במתן שירותים פיננסיים, כל טעות קטנה עלולה לגרור השלכות משמעותיות – הן מבחינת האחריות המשפטית והן מבחינת

קרא עוד »

The post תלוש השכר – עדכוני חקיקה first appeared on פתרונות אפקטיביים.

]]>
שעות עבודה ומנוחה – עדכוני חקיקהhttps://esg.co.il/%d7%a9%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%97%d7%94-%d7%a2%d7%93%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%a7%d7%94/ Tue, 27 Nov 2018 11:14:42 +0000 https://www.bsachar.co.il/?p=2146סירוב לעבוד במנוחה השבועית – תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה מעסיק לא יכול לסרב לקבל לעבודה מועמד שאינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית או לדרוש ממועמד התחייבות לעבודה במנוחה השבועית כתנאי לקבלתו. עובד שמעסיקו דורש ממנו לעבוד בימי המנוחה השבועית, או שהודיע לו על כוונתו לדרוש ממנו לעבוד, רשאי להודיע למעסיקו לא יאוחר מ 3 – ימים מיום הדרישה […]

The post שעות עבודה ומנוחה – עדכוני חקיקה first appeared on פתרונות אפקטיביים.

]]>

סירוב לעבוד במנוחה השבועית – תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה

  • מעסיק לא יכול לסרב לקבל לעבודה מועמד שאינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית או לדרוש ממועמד התחייבות לעבודה במנוחה השבועית כתנאי לקבלתו.
  • עובד שמעסיקו דורש ממנו לעבוד בימי המנוחה השבועית, או שהודיע לו על כוונתו לדרוש ממנו לעבוד, רשאי להודיע למעסיקו לא יאוחר מ 3 – ימים מיום הדרישה או ההודעה שהוא אינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית.
  • החל מיום 21.6.2018 (מועד פרסומו של החוק) ועד למועד כניסתו של החוק לתוקף, על המעסיק להודיע לעובד שהתחיל לעבוד לפני ה 1.1.2019 – על כוונתו לדרוש לעבוד במנוחה השבועית.
  • ייכנס לתוקף ביום 1.1.2019 ולא יחול על מוסדות שנקבעו בתיקון לחוק.

חוק שעות עבודה ומנוחה, תיקון מס' 18, התשע"ח 2018.

צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה

  • קיצור שבוע העבודה ל 42 – שעות
    שבוע העבודה יקוצר על ידי הפחתת שעת עבודה ביום מוגדר וקבוע ללא הפחתה בשכר (לא חל על עובדי משמרות).
  • העסקה בשעת הקיצור
    אין מניעה להעסיק את העובדים ביום המקוצר שיוגדר תוך תשלום שעות נוספות בהתאם.
  • ערך שעת עבודה
    שכר השעה יחושב לפי 182 שעות לחודש (במקום 186 כיום).
    * שכר מינימום שעתי
  • תשלום לעובד שעתי במשרה מלאה:
    אפשרות אחת – העלאת השכר השעתי ב 2.2% –
    אפשרות שניה – תוספת תשלום בגובה 4 שעות חודשיות (שירדו ברמה
    החודשית בשל קיצור שבוע העבודה)
  • היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות – החל ממרץ 2018
    12 שעות ליום ו 16 – שעות נוספות בשבוע.

הפסקה בין יום למשנהו

חוק שעות עבודה ומנוחה

  • בין יום עבודה למשנהו תחול הפסקה של 8 שעות לפחות (סעיף 21 לחוק).
  • הפסקה הניתנת במהלך יום עבודה לא תעלה על 3 שעות (סעיף 20 לחוק).

האם כאשר אין הפסקה של 8 שעות בין יום עבודה למשנהו יש לראות בשעות העבודה של שני הימים / המשמרות כיום עבודה אחד ולשלם גמול שעות נוספות בהתאם?

  • הזכאות לגמול שעות נוספות ניתנת כאשר העובד עבד ביום העבודה מספר שעות העולות על תחום שנקבע לכך בחוק או מכוחו. העובדה שבין יום עבודה למשנהו יש הפסקה שהיא פחות מ 8 שעות, אינה מביאה בהכרח למסקנה שהשעות של המשמרת העוקבת הן בבחינת שעות עבודה באותו "יום עבודה" של משמרת הקודמת ולכן מזכות בגמול שעות נוספות.
  • נקבע כי המחוקק לא קבע סעד כספי בדמות של תשלום גמול שעות נוספות בצד הפרה של סעיף 21 לחוק הקובע כי בין יום אחד למשנהו תהא הפסקה של 8 שעות, אלא שהמחוקק קבע דרכי אכיפה להפרת הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה במישור הפלילי ובמישור המנהלי.

סעדים במקרה של אי מתן הפסקה בין יום עבודה למשנהו

  • סעד מינהלי מכוח החוק להגברת אכיפה, התשע"ב 2011 – עיצום כספי עד ₪ 5,040 לעובד.
  • סעד פלילי מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה קנס (בחוק מעודכן בלירות) ו/או מאסר עד חודש אחד.

באדיבות משרד עורכי דין אפרת דויטש ושות'

עוד מאמרים

פתרונות לרואי חשבון ויועצי מס

ניהול סיכונים עבור רואי חשבון: איך לשמור על מקצועיות והגנה משפטית

מבוא רואי חשבון מתמודדים עם מגוון אתגרים לעבודה. במתן שירותים פיננסיים, כל טעות קטנה עלולה לגרור השלכות משמעותיות – הן מבחינת האחריות המשפטית והן מבחינת

קרא עוד »

The post שעות עבודה ומנוחה – עדכוני חקיקה first appeared on פתרונות אפקטיביים.

]]>
אכיפה באמצעות הסדרהhttps://esg.co.il/%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a1%d7%93%d7%a8%d7%94/ Tue, 14 Nov 2017 05:16:51 +0000 https://www.bsachar.co.il/?p=1500אכיפה באמצעות הסדרה של חוקי העבודה ככלי לשמירת זכויות עובדים ​בחוקי העבודה קיימות הוראות המתנות העסקה של עובד, בקבלת רישיון או היתר ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, כגון: ההיתר הנדרש לפי חוק עבודת נשים, כתנאי לפיטורי עובדת בהיותה בהיריון, או ההיתר הנדרש לפי חוק עבודת נוער, כתנאי להעסקה בשעות הלילה. הוראות אלה מסמיכות את משרד […]

The post אכיפה באמצעות הסדרה first appeared on פתרונות אפקטיביים.

]]>
אכיפה באמצעות הסדרה של חוקי העבודה ככלי לשמירת זכויות עובדים

​בחוקי העבודה קיימות הוראות המתנות העסקה של עובד, בקבלת רישיון או היתר ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, כגון: ההיתר הנדרש לפי חוק עבודת נשים, כתנאי לפיטורי עובדת בהיותה בהיריון, או ההיתר הנדרש לפי חוק עבודת נוער, כתנאי להעסקה בשעות הלילה.

הוראות אלה מסמיכות את משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, להסדיר חוקי עבודה שונים, במטרה להגן על ז​כויות העובדים ולמנוע הפרה נוספת של הזכויות.

ההסדרה קיימת בחמישה תחומים:

  1. עבודת נוער
  2. קבלני כוח אדם ושירותים
  3. פיטורים וצמצום משרה של נשים בהריון או נשים הנזקקות לטיפולי פוריות
  4. לשכות פרטיות להשמת עובדים
  5. עבודה בשעות נוספות וביום המנוחה השבועית

לדוגמא: היתר להעסקת עובדים בשעות לא שגרתיות, מעבר למותר בחוק, ניתן רק לאחר שמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בוחן האם פעילות המעסיק אכן מצדיקה את הבקשה.

כמו כן, בנסיבות בהן מוגשת תלונה בעקבות פיטורים של עובדת, בהיותה בהיריון, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים פונה תחילה למעסיק ומבהיר שהפיטורים בטלים, אם כי המעסיק זכאי להגיש בקשה לקבלת היתר לפטר את העובדת.

The post אכיפה באמצעות הסדרה first appeared on פתרונות אפקטיביים.

]]>
פסיקהhttps://esg.co.il/%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%a7%d7%94/ Sun, 06 Aug 2017 06:46:01 +0000 https://www.bsachar.co.il/?p=1459בפסק זה נפסקו פיצוים על סך 6,000 ש"ח בגין עוגמת נפש על הנפקת תלושי שכר פיקטיביים לאשה אשר לא הועסקה בפועל וקיבלה תלושים פיקטיבים  על שמה. (סע"ש 32894-02-16,אמנה עמש נגד א. אקספרס מטעמים בע"מ, ניתן ביום 19.04.17) התובעת טענה, כי מעולם לא הועסקה אצל המעסיקה. לימים התברר לתובעת כי המעסיקה הפיקה תלושי שכר פיקטיביים הנושאים […]

The post פסיקה first appeared on פתרונות אפקטיביים.

]]>
בפסק זה נפסקו פיצוים על סך 6,000 ש"ח בגין עוגמת נפש על הנפקת תלושי שכר פיקטיביים לאשה אשר לא הועסקה בפועל וקיבלה תלושים פיקטיבים  על שמה.

(סע"ש 32894-02-16,אמנה עמש נגד א. אקספרס מטעמים בע"מ, ניתן ביום 19.04.17) התובעת טענה, כי מעולם לא הועסקה אצל המעסיקה. לימים התברר לתובעת כי המעסיקה הפיקה תלושי שכר פיקטיביים הנושאים את פרטיה המזהים וכך פעלה בניגוד להוראות חוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958 וכן פגעה בפרטיותה של התובעת בניגוד להוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א- 1981 באופן המזכה בפיצוי.

בית הדין קבע, כי ממכלול ראיות התובעת ותלושי השכר בגין עבודתה במרפאה היה בהם כדי לבסס את טענותיה בדבר אי העסקתה אצל המעסיקה. על כן נטל השכנוע הועבר למעסיקה אלא שהמעסיקה לא עמדה בנטל זה ולא הביאה ראיות מתאימות כדי לסתור את גרסת התובעת. בית הדין נתן משקל לגרסת התובעת הרי שהייתה יכולה להגיש תביעה כספית בגין זכויותיה כעובדת על יסוד הנתונים בתלוש השכר ובגין רכיבים שלא שולמו לה ובניהם פדיון חופשה, הפרשות פנסיוניות ודמי הבראה, אלא שהיא לא עשתה זאת, מה שיש בו כדי לחזק את כנות גרסתה באשר לאי ביצוע עבודה בשירות המעסיקה.

שינוי חישוב פיצויים לעובד שעתי בעל היקף משרה משתנה

פסק דין חשוב שניתן בתאריך 4.6.17 (ע"ע 44824-03-16, י.ב. שיא משאבים בע"מ נגד ADHENOM   BERH TEAMI), בערעור שהגישה המעסיקה על פסק של בית הדין האזורי לעבודה, שונתה ההלכה שהייתה נהוגה עד היום (הלכת סנונית) בעניין חישוב היקף המשרה ונקבע כי במקרה של עובד שעתי המקבל את שכרו על בסיס מספר שעות עבודה ואשר היקף שעות עבודתו משתנה מחודש לחודש הדרך הנכונה לחשב את שכרו האחרון היא לפי או בהיקש מתקנה 7 לתקנות פיצויי פיטורים.

בית הדין קבע בפסק דין זה כי יש לערוך חישוב של היקף משרתו של העובד לפי היקף המשרה הממוצע על פי תקנה 7 לתקנות פיצויי פיטורים, שהוא חישוב השכר לפי חלקיות המשרה של העובד למשך כל תקופת העסקתו.

חישוב זה ניתן לערוך גם לגבי עובד שעתי שהיקף עבודתו לכל אורך תקופת העבודה משתנה מדי חודש. שיטה זו מבטיחה כי פיצויי הפיטורים יחושבו בצורה התואמת את היקפי ההעסקה של העובד ותמנע תוצאה שבמקרים כאלה ואחרים עלולים לקפח את המעסיק או את העובד.

לפני השינוי האמור, חישוב פיצויי הפיטורים לעובד שעתי במשרה משתנה נעשה על בסיס ממוצע שעות העבודה ב-12 חודשי העבודה שקדמו לפיטורים שזה מוכפל בתעריף שכר השעה האחרון של העובד וזאת על פי תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים.

בית הדין הארצי קבע כי החישוב על פי הלכת סנונית מתאים לשני מקרים: הראשון, מקרה בו היקף העבודה של העובד אינו משתנה אך משתנה שכרו, למשל בשל קבלת עמלות. והמקרה הנוסף הוא במקרה של עבודה קבלנית ששם היקף שעות העבודה אינו משמש כנתון בקביעת השכר.

הלכה למעשה, על פי הכללים שנקבעו בפסק הדין, יש לבחון את היקף המשרה הממוצע של העובד בכל תקופת העסקתו.

שינוי בחישוב פדיון ימי חופשה בסיום העסקה

ע"ע 42510-06-15,(המערער- אלכסנדר ניציורין, המשיב- בן ציון זיסמן) בתאריך 3.5.17 במסגרת ערעור אשר ניתן בבית הדין הארצי לעבודה, בית הדין הארצי פסק כי חישוב הזכאות לפדיון חופשה שנתית צריך שיתבצע בגין שנת העבודה השוטפת ושלוש השנים שקדמו לה, באופן שיש לקחת את סך כל ימי החופשה שעמדו לזכות העובד בתקופה שלא התיישנה כאמור, ולהפחית ממנו את מספר הימים שנוצלו ע"י העובד כחופשה בתקופה זו.

The post פסיקה first appeared on פתרונות אפקטיביים.

]]>
אושר סופית: עובד יוכל לקבל את תלוש השכר בדואר אלקטרוני, ולא מודפסhttps://esg.co.il/%d7%90%d7%95%d7%a9%d7%a8-%d7%a1%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93-%d7%99%d7%95%d7%9b%d7%9c-%d7%9c%d7%a7%d7%91%d7%9c-%d7%90%d7%aa-%d7%aa%d7%9c%d7%95%d7%a9-%d7%94%d7%a9%d7%9b%d7%a8/ Tue, 04 Jul 2017 21:51:45 +0000 https://www.bsachar.co.il/?p=1429ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה היום סופית תקנות, לפיהן מעסיק רשאי להציע לעובד לקבל את תלוש השכר שלו לא כתלוש מודפס, אלא באמצעות אתר אינטרנט מאובטח או דואר אלקטרוני פרטי או מטעם המעסיק. זאת בתנאי שהעובד הביע את הסכמתו לכך בכתב, והוא יוכל לשנות את החלטתו בכל עת. בנוסף, גם אם בחר העובד בקבלת […]

The post אושר סופית: עובד יוכל לקבל את תלוש השכר בדואר אלקטרוני, ולא מודפס first appeared on פתרונות אפקטיביים.

]]>
ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה היום סופית תקנות, לפיהן מעסיק רשאי להציע לעובד לקבל את תלוש השכר שלו לא כתלוש מודפס, אלא באמצעות אתר אינטרנט מאובטח או דואר אלקטרוני פרטי או מטעם המעסיק.

זאת בתנאי שהעובד הביע את הסכמתו לכך בכתב, והוא יוכל לשנות את החלטתו בכל עת.

בנוסף, גם אם בחר העובד בקבלת התלוש באמצעים אלקטרוניים, התלוש יהיה ניתן להדפסה.

כמו כן, המעסיק יהיה מחויב לאפשר לעובד לקבל תלושי שכר מודפסים לתקופה שלא תפחת משבע שנים אחורנית.

עו"ד מאיה טאוסיג מהלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה, סיפרה כי המשרד שקד על התקנות במשך שבע שנים.

"זוהי הקלה משמעותית למעסיקים, העשויה לחסוך במשאבים ולתרום לסביבה. העולם כולו הולך לכיוון הזה", אמרה.

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ מאיר כהן (יש עתיד), דרש לדעת באיזה אופן ועד כמה יהיו תלושי השכר האלקטרוניים מאובטחים.

עו"ד עלי קלדרון מהרשות למשפט, טכנולוגיה ומדע במשרד המשפטים השיב כי המעסיק ומפעיל אתר האינטרנט יחויבו לעמוד בהוראות חוק מחמירות המחייבות הצפנת מידע. עם זאת, המערכת תיתן חיווי האם העובד קיבל את תלוש השכר וכן האם צפה בתלוש.

מנהל אגף האכיפה המינהלית במשרד העבודה והרווחה, מאיר דוד, אמר כי כך יתאפשר למשרד לוודא כי תלוש השכר אכן נמסר לעובד, ובזמן.

The post אושר סופית: עובד יוכל לקבל את תלוש השכר בדואר אלקטרוני, ולא מודפס first appeared on פתרונות אפקטיביים.

]]>
תיקון 20 לחוק החברותhttps://esg.co.il/%d7%aa%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%9f-20-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa/ Sat, 13 May 2017 18:23:32 +0000 https://www.bsachar.co.il/?p=1306רקע והסברים לחוק החברות (תיקון מס' 20), התשע"ג – 2012 בנושא הרפורמה בשכר הבכירים בחברות ציבוריות ובחברות אגרות חוב ​הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את תיקון 20 לחוק החברות בעניין שכר הבכירים בחברות הציבוריות ובחברות אגרות חוב.מדובר בתיקון חשוב הבא להתמודד בצורה מדודה אך חדשנית עם בעיית שכר הבכירים. ההסדר החדש נעשה בעקבות לימוד והסתמכות […]

The post תיקון 20 לחוק החברות first appeared on פתרונות אפקטיביים.

]]>
רקע והסברים לחוק החברות (תיקון מס' 20), התשע"ג – 2012 בנושא הרפורמה בשכר הבכירים בחברות ציבוריות ובחברות אגרות חוב

​הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את תיקון 20 לחוק החברות בעניין שכר הבכירים בחברות הציבוריות ובחברות אגרות חוב.מדובר בתיקון חשוב הבא להתמודד בצורה מדודה אך חדשנית עם בעיית שכר הבכירים. ההסדר החדש נעשה בעקבות לימוד והסתמכות על הניסיון הבין לאומי והתאמתו למצב בישראל.

​תיקון החוק מבוסס על המלצות ועדה בראשותו של שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן והוא נכתב וקודם על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה (כלכלי פיסקאלי) במשרד המשפטים.

התיקון מהווה נדבך משלים לתיקונים האחרונים בחוק החברות שנועדו להגביר את הממשל התאגידי בחברות ציבוריות ובחברות איגרות חוב (תיקונים 16 ו-17 משנת 2011) ומטרתו להביא לתהליך קבלת החלטות מושכל ושקוף בנושא השכר. זאת בין היתר לאור העובדה שבשנים האחרונות עלה השכר בחברות הציבוריות ללא הסבר סביר.

החוק כולל שלושה חידושים עיקריים שיחייבו חברות ציבוריות וחברות איגרות חוב:

  1. הקמת ועדת דירקטוריון בהרכב שיבטיח את עצמאותה שתדון בכל ענייני התגמול (להלן –  ועדת התגמול).
  2. קביעת מדיניות תגמול לכל חברה, שתתייחס לשיקולים ואמות מידה המפורטים בחוק שעיקרה בראייה ארוכת טווח הקושרת בין ביצועי נושא המשרה לשכרו.
  3. התוויית הליך אישור מדיניות התגמול והליך אישור העסקאות הפרטניות עם נושאי משרה, באופן שמחייב להביא בחשבון את בעלי מניות המיעוט, בעיקר הציבור, טרם קבלת ההחלטה, ובמקרים מיוחדים מקנה למיעוט  זכות וטו (בחברה נכדה ציבורית).

ההסדרים העיקריים של התיקון:

1. ועדת התגמול

ועדת התגמול תהיה בת שלושה חברים לפחות. כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בה והיו"ר שלה יהיה דירקטור חיצוני. על ועדת התגמול יחולו ההוראות החלות על ועדת ביקורת. הרכבה הייחודי של הועדה נועד להבטיח את עצמאות שיקול דעתה ומקצועיותה.

ועדת התגמול תמליץ לדירקטוריון על מדיניות התגמול של החברה. בנוסף ועדת התגמול תבוא במקומה של ועדת הביקורת באישור עסקאות תגמול פרטניות עם נושאי משרה, ובכלל זה נושא משרה שהוא בעל שליטה בחברה, נוכח ההתמחות שתצבור ומעמדה הבלתי תלוי.

הקמתה של ועדת התגמול נועדה להבטיח התמחות והתמקצעות בכל הנוגע למדינות התגמול של החברה ולעיצוב תנאי כהונה וההעסקה פרטניים המתאימים לחברה ולצרכיה.

2. מדיניות התגמול

מדיניות התגמול תידון תחילה שתביא את המלצותיה בפני הדירקטוריון. לאחר קביעת המדיניות בדירקטוריון, תובא המדיניות לאישור האסיפה הכללית. המדיניות טעונה בחינה ואישור מחדש מדי 3 שנים לפחות.

התיקון מתווה שיקולים שצריכים להילקח בחשבון בקביעת המדיניות, על מנת להבטיח התאמתה לקידום צרכי החברה בראייה ארוכת טווח וכדי להבטיח שנושאי המשרה יתוגמלו על בסיס ביצועיהם. כמו כן, הדירקטוריון נדרש לבחון את התגמול של הבכירים בחברה ביחס לשכרם של כלל עובדי החברה, לרבות עובדי הקבלן.

התיקון מונה את השיקולים הבאים שינחו את החברה בקביעת מדיניות התגמול:

  1. קידום מטרות החברה, תכנית העבודה שלה ומדיניותה בראייה ארוכת טווח.
  2. יצירת תמריצים ראויים לנושאי המשרה בחברה, בהתחשב, בין השאר, במדיניות ניהול הסיכונים של החברה.
  3. גודל החברה ואופי פעילותה.
  4. אם תנאי כהונה והעסקה כוללים רכיבים משתנים – יש להבטיח כי אלה יקבעו בראייה ארוכת טווח ובשים לב לתרומתו של נושא המשרה להשגת יעדי החברה ולהשאת רווחיה, בהתאם לתפקידו.

כמו כן מונה התיקון שיקולים שיש להתייחס אליהם במדיניות התגמול והם:

  1. שיקולים הנוגעים להשכלה, כישורים, מומחיות, ניסיון והישגים של נושא המשרה, וכן התפקיד של נושא המשרה, תחומי אחריותו והסכמי שכר קודמים איתו.
  2. היחס שבין תנאי הכהונה וההעסקה של נושא המשרה לשכר של שאר עובדי החברה, לרבות עובדי קבלן, ובפרט השכר החציוני והממוצע שלהם, וכן השפעת הפערים בשכר על יחסי העבודה בחברה.

מרכיבי השכר המשתנים כמו בונוסים ואופציות

אחת הבעיות המרכזיות בנושא שכר הבכירים נוגעת להבניית מרכיבי השכר המשתנים כמו בונוסים ואופציות. לאור הבעייתיות קובע החוק הסדרים מיוחדים למקרה שתנאי כהונה והעסקה כוללים רכיבים משתנים:

  1. ביסוס רכיבים אלה על ביצועים בראייה ארוכת טווח וקריטריונים מדידים.
  2. תקופת החזקה או הבשלה מזערית של רכיבים משתנים הוניים.
  3. חובת בחינה של היחס בין הרכיבים המשתנים לרכיבים הקבועים.
  4. קיבעת תקרה לשווי רכיבים משתנים במועד תשלומם – אולם לגבי אופציות התקרה יכולה להיות במועד ההענקה.
  5. התייחסות לאפשרות להפחתת הרכיבים המשתנים לפי שיקול דעת הדירקטוריון.

תנאי פרישה – "מצנחי זהב"

תחום נוסף שאותר כבעייתי ומצריך הסדרה הוא תנאי הפרישה. לכן גם בעניין זה נקבעו בחוק הסדרים מיוחדים:

  1. בקביעת מענקי הפרישה כי צורך להתייחס לתקופת הכהונה, תנאי הכהונה, ביצועי החברה בתקופה זו, ותרומתו של נושא המשרה להשגת יעדי החברה ולהשאת רווחיה. כמו כי  להתייחס לנסיבות הפרישה.
  2. יש לקבוע תקרה למענקי הפרישה.

לצד הוראות אלה  מסדיר התיקון חובה לקבוע תניה שלפיה נושא המשרה יחזיר לחברה, בתנאים שייקבעו, סכומים ששולמו לו כחלק מתנאי הכהונה וההעסקה, אם שולמו לו על בסיס נתונים שהתבררו כמוטעים והוצגו מחדש בדוחות הכספיים של החברה (בחו"ל נקראת תניה זו clawback).

3. הליכי אישור מיוחדים לתנאי כהונה והעסקה באסיפה הכללית של החברה

ברחבי העולם אומצו בשנים האחרונות מנגנונים שונים לשיתוף האסיפה הכללית בנושא שכר הבכירים. בהתאם להמלצות ועדת נאמן, החוק קובע מנגנון שמקנה משקל רב לעמדת האסיפה הכללית באישור תנאי התגמול. עם זאת, עמדת האסיפה הכללית אינה מחייבת ברוב החברות, והדירקטוריון רשאי לחרוג ממנה בתנאים מיוחדים.

לעומת זאת בחברה נכדה ציבורית (חברה ציבורית שמעליה שתי חברות ציבוריות או חברות אג"ח) עמדת האסיפה הכללית תהיה מחייבת.

מנגנון זה נועד לתת מענה מתאים לבעיית הנציג המאפיינת חברות ציבוריות בישראל, שברובן הגדול יש בעל שליטה דומיננטי, הממנה את רוב הדירקטורים בחברה. מנגנון זה מבטיח שקולם של בעלי מניות המיעוט יישמע בקביעת מדיניות השכר ובאישור התגמול של נושאי המשרה הבכירים והמנהל הכללי של החברה.

הליך האישור של מדיניות התגמול כולל מספר שלבים:

  1. המלצת ועדת התגמול בנוגע למדיניות התגמול בחברה.
  2. אישור הדירקטוריון.
  3. אישור האסיפה הכללית. לצורך האישור נדרש בנוסף על רוב רגיל של הקולות באסיפה נדרש גם אישור של רוב מקרב בעלי מניות מיעוט ("רוב מהמיעוט").
  4. במקרים מיוחדים, הדירקטוריון רשאי לקבוע מדיניות תגמול למרות התנגדות האסיפה, לאחר דיון מחדש בוועדת התגמול ובדירקטוריון בו נבחנה, בין השאר, ההתנגדות של האסיפה הכללית.
  5. בחברה נכדה ציבורית שבה ככלל קיימת בעיית נציג חריפה בין בעל השליטה לבעלי מניות המיעוט עמדת האסיפה הכללית מחייבת, ולא ניתן לחרוג ממנה.

לצד קביעת הליכים אלה מחזק החוק את ההסדרים הפרטניים הקבועים כבר כיום בחוק לאישור עסקאות תגמול לנושאי משרה.

  1. עסקה עם נושא משרה שאינו דירקטור ואינו מנכ"ל פטורה מאישור האסיפה אם היא תואמת את מדיניות התגמול. ניתן לחרוג מהמדיניות במקרים מיוחדים. במקרה כזה על ועדת התגמול והדירקטוריון לאשר את התגמול על בסיס השיקולים הפרטניים שעל יסודם נקבעת מדיניות התגמול.
    כמו כן, העסקה טעונה אישור האסיפה הכללית במנגנון המחייב רוב מהמיעוט. אם האסיפה אינה מאשרת את העסקה, הדירקטוריון רשאי במקרים מיוחדים לאשר את העסקה, לאחר שבחן את התנגדות האסיפה הכללית. זאת למעט בחברה נכדה ציבורית בה עמדת האסיפה מחייבת.
  2. עסקת תגמול עם המנכ"ל טעונה בכל מקרה אישור האסיפה הכללית. זאת משום ששכר המנכ"ל הוא בדרך כלל הגבוה ביותר מבין נושאי המשרה בחברה ויוצר רף עליון ונקודת התייחסות לשאר נושאי המשרה. כמו כן, לשכר המנכ"ל והתמריצים הגלומים בו ישנה השפעה משמעותית על ביצועי החברה. אם האסיפה אינה מאשרת את העסקה, ניתן במקרים חריגים לאשר את העסקה בוועדת התגמול ובדירקטוריון, למעט בחברה נכדה ציבורית. בנוסף, עסקה החורגת ממדיניות התגמול אפשרית רק במקרים מיוחדים וטעונה דיון ביישום השיקולים כמתואר לעיל.
    בנוסף, במקרים מיוחדים ועדת התגמול יכולה לפטור עסקה עם מועמד לכהונה מאישור האסיפה הכללית, אם התנאים המוצעים תואמים את מדיניות התגמול, וועדת התגמול מצאה שהבאת העסקה לאישור האסיפה תסכל את ההתקשרות. הוראה זו תחול רק לגבי מועמד לכהונת מנכ"ל שהוא בלתי תלוי בחברה, לפי אמות המידה של אי-תלות של דירקטור חיצוני. מטרת הוראה זו למנוע סיכול של גיוס מועמדים חיצוניים שחשיפת מועמדותם בטרם אושרה עלולה למנוע מהם להגיש מועמדות.
  3. עסקת תגמול עם דירקטור תבוצע לפי המנגנון החדש, אולם בחברה ציבורית העסקה טעונה אישור האסיפה הכללית ללא אפשרות לסטיה, נוכח בעיית הנציג בתגמול לדירקטורים עצמם כך גם הדין הקיים (סעיף 273 לחוק החברות).
  4. עסקה עם בעל השליטה או קרובו שהם נושאי משרה בחברה הליך האישור יישאר בעינו אולם ועדת התגמול תחליף את ועדת הביקורת. בנוסף, חריגה ממדיניות התגמול תיעשה במקרים מיוחדים בלבד ובכפוף לבדיקה כאמור לעיל.

הסדרי מעבר

על החברות לאמץ מדיניות תגמול בתוך 9 חודשים מכניסת החוק לתוקף (30 יום מהפרסום ברשומות).

עד לאימוץ מדיניות תגמול, כל תנאי כהונה והעסקה של נושא משרה יהיו טעונים אישורים כאילו יש בהם חריגה ממדיניות התגמול. עם זאת, אישור מחדש ללא שינוי של תנאי כהונה והעסקה שאושרו לפני תחילת החוק, ועד לקביעת המדיניות, ייעשו לפי הוראות הדין הקודם.

לעיון בנוסח התיקון

The post תיקון 20 לחוק החברות first appeared on פתרונות אפקטיביים.

]]>
שכר מינימום מעודכן 2017https://esg.co.il/%d7%a9%d7%9b%d7%a8-%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%9b%d7%9f-2017/ Tue, 14 Feb 2017 11:57:44 +0000 https://www.bsachar.co.il/?p=1213שכר יומי למועסק 5 ימים בשבוע: 230.77 ש"ח (החל ב- 01.01.2017) שכר יומי למועסק 6 ימים בשבוע: 200.00 ש"ח (החל ב- 01.01.2017) שכר לשעה: 26.88 ש"ח (החל ב- 01.01.2017) שכר חודשי: 5,000.00 ש"ח (החל ב- 01.01.2017) שכר מינימום החל מ-1.4.1997   החל ביום שכר יומי למועסק 5 ימים בשבוע  שכר יומי למועסק 6 ימים בשבוע  שכר […]

The post שכר מינימום מעודכן 2017 first appeared on פתרונות אפקטיביים.

]]>
  • שכר יומי למועסק 5 ימים בשבוע: 230.77 ש"ח (החל ב- 01.01.2017)
  • שכר יומי למועסק 6 ימים בשבוע: 200.00 ש"ח (החל ב- 01.01.2017)
  • שכר לשעה: 26.88 ש"ח (החל ב- 01.01.2017)
  • שכר חודשי: 5,000.00 ש"ח (החל ב- 01.01.2017)

שכר מינימום החל מ-1.4.1997

החל ביום
שכר יומי למועסק 5 ימים בשבוע שכר יומי למועסק 6 ימים בשבוע שכר לשעה שכר חודשי
1.1.2017230.77​​200.0026.88​​5,000.00
1.7.2016222.69193.0025.944,825.00
1.4.2015 214.62186.0025.004,650.00
1.10.2012 198.46172.0023.124,300.00
1.07.2011 189.23164.0022.044,100.00
1.04.2011 179.55155.6120.923,890.25
1.07.2008 177.70154.0120.703,850.18
1.04.2007 171.24148.4119.953,710.18
1.01.2007 165.47143.4119.283,585.18
1.06.2006 165.47143.4119.283,585.18
1.04.2006 159.53138.2618.583,456.58
1.01.2003 153.93133.4117.933,335.18
1.04.2002 150.77130.6617.563,266.58
1.01.2002 150.77130.6617.563,266.58
1.04.2001 150.77130.6617.563,266.58
1.04.2000 136.84118.6015.942,964.95
1.04.1999 129.13111.9115.042,797.75
1.01.1999121.33105.1514.132,628.79
1.08.1998121.03104.8914.102,622.23
1.04.1998120.42104.3714.032,609.18
1.08.1997111.0196.2112.932,405.25
1.07.1997108.4193.9612.632,348.88
1.04.1997108.4193.9612.302,348.88

The post שכר מינימום מעודכן 2017 first appeared on פתרונות אפקטיביים.

]]>