The post כלים וטכניקות למדידת החזר השקעה (ROI) first appeared on פתרונות אפקטיביים.
]]>מדידת החזר השקעה (ROI – Return on Investment) היא כלי קריטי בארגונים לצורך הבנת יעילותם של פרויקטים והחלטות אסטרטגיות. בעולם עסקי שבו כל החלטה טומנת בחובה סיכונים והזדמנויות, מדידת ה-ROI מסייעת לקבלת החלטות מושכלות המבוססות על נתונים. במאמר זה נסקור כלים וטכניקות מרכזיים למדידת ROI, תוך התמקדות בשיטות מתקדמות ודוגמאות מארגונים מובילים בישראל.
ניתוח עלות-תועלת הוא שיטה כמותית להערכת עלויות והשוואתן לתועלת הכלכלית הצפויה. כלי זה מסייע לארגונים להבין אם השקעה מסוימת היא כדאית ולזהות את התועלת המקסימלית שניתן להפיק ממנה.
חברת סטרטאפ ישראלית בתחום פיתוח האפליקציות נתקלה בצורך לבחור בין פיתוח שני מוצרים שונים. באמצעות ניתוח עלות-תועלת, החברה בחרה במוצר שהציג החזר השקעה גבוה יותר ותוך שנתיים חוותה צמיחה משמעותית בהכנסות.
כלי BI (Business Intelligence) הם מערכות טכנולוגיות המשמשות לניתוח נתונים עסקיים. הן מאפשרות לארגונים לקבל תובנות מבוססות נתונים ולזהות הזדמנויות לשיפור ROI.
חברת נייס (NICE), מובילה עולמית בתחום הטכנולוגיות לניהול לקוחות, משתמשת במערכות BI מתקדמות לזיהוי הזדמנויות בשווקים חדשים. פתרונות הבינה העסקית שלה מאפשרים לה לייעל תהליכי עבודה ולהגדיל רווחיות.
מדדים פיננסיים הם כלים לחישוב ביצועי פרויקטים והשקעות. בין המדדים המרכזיים:
חברה תעשייתית השקיעה במערכות אוטומציה מתקדמות. לפני ההשקעה, היא השתמשה במדדי NPV ו-IRR כדי לחשב את ההחזר הצפוי. ההחלטה הובילה לעלייה של 25% בפריון ולשיפור משמעותי ברווחיות.
אחד האתגרים המרכזיים בארגונים הוא זיהוי צווארי בקבוק בתהליכי עבודה. שימוש בכלים כמו BI וביצוע ניתוח עלות-תועלת מסייעים לזהות תהליכים שיש לייעל.
אסטרטגיות שיווק מבוססות נתונים מאפשרות לארגונים למקד את מאמצי השיווק ולהשיג החזר גבוה יותר על ההשקעה. לדוגמה, קמפיינים מבוססי AI משפרים את מיקוד הפרסום ומביאים לעלייה משמעותית בהמרות.
ארגונים המשלבים טכנולוגיות חדשות, כמו בינה מלאכותית ואוטומציה, מצליחים להגדיל את הפרודוקטיביות ולהשיג ROI גבוה יותר. חברות כמו מובילאיי ומוביליקס הן דוגמאות בולטות למובילות בתחום.
מערכות כמו Monday.com או Jira מספקות תובנות על התקדמות פרויקטים ומאפשרות לארגונים למדוד ROI לאורך כל מחזור חיי הפרויקט.
שימוש בטכנולוגיות ניתוח נתונים, כמו Google Analytics או Tableau, מסייע לארגונים להבין את ביצועי הקמפיינים וההשקעות בצורה מעמיקה יותר.
מדידת החזר השקעה (ROI) היא כלי מרכזי בקבלת החלטות עסקיות, המשפיע על הצלחת הארגון בטווח הארוך. באמצעות שימוש בניתוח עלות-תועלת, כלי BI ומדדים פיננסיים, ארגונים יכולים לזהות הזדמנויות חדשות, לשפר ביצועים ולהשיג יתרון תחרותי.
פתרונות אפקטיביים, החברה המובילה בישראל לליווי מנכ"לים וארגונים, מציעה שירותים מותאמים לשיפור ROI בארגונים. החברה משתמשת במתודולוגיות מתקדמות ובמערכות טכנולוגיות מתקדמות על מנת להבטיח הצלחה מירבית בפרויקטים עסקיים. פנו ל- פתרונות אפקטיביים עוד היום וגלו כיצד ניתן לשפר את החזר ההשקעה בארגונכם.
The post כלים וטכניקות למדידת החזר השקעה (ROI) first appeared on פתרונות אפקטיביים.
]]>The post אנטגוניזם מקצועי חיובי בקבלת החלטות: התגברות על הטיות קוגניטיביות first appeared on פתרונות אפקטיביים.
]]>ברשת הסבוכה של קבלת החלטות, המוח שלנו מתמודד עם מספר עצום של הטיות קוגניטיביות, ולעתים קרובות מוביל אותנו שולל מבחירות רציונליות. עם זאת, בתוך המבוך הזה שוכן מושג מסקרן כמו שהוא מבטיח: אנטגוניזם מקצועי חיובי. תארו לעצמכם תרחיש שבו חילוקי דעות ונקודות מבט מגוונות לא רק משגשגים אלא חיוניים בקבלת החלטות נכונות.
הטיות קוגניטיביות הן נטיות או דפוסי חשיבה מובנים שעלולים להוביל לטעויות בשיפוט ובקבלת החלטות. הטיות אלו מתרחשות לרוב באופן לא מודע ויכולות להשפיע על התפיסות, האמונות והפעולות שלנו. על ידי הבנה וזיהוי של הטיות קוגניטיביות נפוצות אלו, אנו יכולים להיות מודעים יותר לתהליכי החשיבה שלנו ולקבל החלטות מושכלות יותר.
הטיה קוגניטיבית1 נפוצה אחת היא הטיית אישור, שהיא הנטייה לחפש מידע שמאשר את האמונות או הדעות הקיימות שלנו תוך התעלמות או ביטול ראיות סותרות. הטיה זו יכולה למנוע מאיתנו לשקול נקודות מבט חלופיות ולבלום את יכולתנו לקבל החלטות אובייקטיביות.
הטיה קוגניטיבית נוספת היא היוריסטית הזמינות2 שהיא הנטייה להסתמך על מידע זמין בעת קבלת שיפוטים או החלטות. הטיה זו עלולה להוביל אותנו להעריך יתר על המידה את הסבירות לאירועים הנזכרים בקלות או חיים בזיכרון שלנו, תוך חוסר הערכת הסבירות לאירועים שפחות זכורים או בולטים.
הטיות קוגניטיביות נפוצות אחרות כוללות הטיית עיגון, שבה אנו מסתמכים יותר מדי על פיסת מידע ראשונית בעת ביצוע השיפוטים הבאים; הטיית מסגור, כאשר ההחלטות שלנו מושפעות מאופן הצגת המידע; והטיית בטחון יתר, שבה יש לנו תחושה מנופחת של ביטחון ביכולות שלנו או בשיפוטיות שלנו.
אנטגוניזם מקצועי חיובי מתייחס לצורה בונה של קונפליקט בתוך מסגרת מקצועית. זה כרוך באימוץ נקודות מבט מגוונות, עידוד ויכוח בריא ואתגר רעיונות אחד של השני כדי להגיע לפתרונות טובים יותר. במקום להימנע מעימותים או לדכא דעות סותרות, אנטגוניזם מקצועי חיובי מכיר בערך של אי הסכמה בהנעת חדשנות ושיפור תהליכי קבלת החלטות.
בהקשר של קבלת החלטות, אנטגוניזם מקצועי חיובי מסייע להתגבר על הטיות קוגניטיביות על ידי חשיפתן לבדיקה ונקודות מבט חלופיות. על ידי השתתפות בוויכוח מכבד וחיפוש פעיל אחר נקודות מבט שונות, אנשים יכולים לאתגר את ההטיות שלהם ולקבל החלטות מושכלות ומושכלות יותר.
אימוץ קונפליקט בונה בקבלת החלטות כרוך ביצירת סביבה שבה נקודות מבט מגוונות מתקבלות בברכה, וחילוקי דעות נתפסים כהזדמנויות לצמיחה. להלן כמה אסטרטגיות לטיפוח קונפליקט בונה:
לנקודות מבט מגוונות יש את הכוח לפתוח יצירתיות, חדשנות ותוצאות טובות יותר של קבלת החלטות. כאשר אנשים עם רקע, ניסיון ומומחיות שונים מתאחדים כדי לפתור בעיות או לקבל החלטות, הם מביאים תובנות ייחודיות שיכולות לאתגר הטיות קוגניטיביות ולהוביל לפתרונות חזקים יותר.
מחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד מצא שקבוצות בעלות נקודות מבט מגוונות נוטות יותר לשקול נקודות מבט חלופיות, לחשוב בביקורתיות על המידע שהוצג להן ולקבל החלטות טובות יותר בהשוואה לקבוצות הומוגניות.
כוחן של נקודות מבט מגוונות טמון ביכולת לחשוף כתמים עיוורים, לערער על הנחות יסוד ולקדם חשיבה יצירתית. על ידי אימוץ נקודות מבט מגוונות ועידוד אנטגוניזם מקצועי חיובי, ארגונים יכולים לנצל את הכוח הזה ולקבל החלטות מושכלות ויעילות יותר.
טיפוח תרבות של ויכוח והתנגדות כרוך ביצירת סביבה שבה אנשים מעודדים להטיל ספק בסטטוס קוו, לערער על רעיונות קיימים ולעסוק בקונפליקט בונה. תרבות זו מקדמת חשיבה ביקורתית, חדשנות ושיפור מתמיד.
הנה כמה אסטרטגיות לטיפוח תרבות של ויכוח והתנגדות:
חשיבה קבוצתית היא תופעה שבה חברי הקבוצה מתעדפים קונצנזוס על פני חשיבה ביקורתית או דעות סותרות. זה יכול להוביל לתהליכי קבלת החלטות פגומים שכן אנשים עשויים לדכא את הספקות שלהם או להתאים את עצמם לנורמות הקבוצה מבלי להעריך באופן מלא חלופות.
כדי לאתגר את החשיבה הקבוצתית, אנטגוניזם חיובי ממלא תפקיד מכריע. על ידי עידוד אנשים להשמיע את דעותיהם, לערער על נקודת המבט של הרוב ולעסוק בקונפליקט בונה, ארגונים יכולים להשתחרר מהמגבלות של חשיבה קבוצתית ולקבל החלטות מושכלות יותר.
אנטגוניזם חיובי עוזר לחשוף את הפגמים בחשיבה קבוצתית על ידי קידום נקודות מבט מגוונות, חשיבה ביקורתית וניתוח עצמאי. זה מעודד אנשים להטיל ספק בהנחות, לערער על רעיונות קיימים ולשקול נקודות מבט חלופיות.
צמד המילים הארמי "איפכא מסתברא" משמש כתזכורת לחשיבות של בחינת נקודות מבט חלופיות וערעור על ההטיות שלנו. זה מעודד אותנו להטיל ספק בהנחות שלנו ולחפש נקודות מבט שונות לפני קבלת החלטות.
על ידי אימוץ הלך הרוח הזה של "ההפך הוא הנכון", נוכל להתגבר על הטיות קוגניטיביות שעלולות להעיב על שיקול הדעת שלנו ולקבל החלטות מושכלות יותר. זה דורש נכונות לעסוק בקונפליקט בונה, להקשיב לנקודות מבט מנוגדות ולהעריך באופן ביקורתי מידע.
חילוקי דעות יכולים להיות זרזים רבי עוצמה לקבלת החלטות נכונות. כאשר אנשים עם פרספקטיבות שונות מעורבים בקונפליקט בונה, זה מאלץ אותם להעריך באופן ביקורתי את אמונותיהם שלהם ולשקול נקודות מבט חלופיות.
על ידי מינוף חילוקי דעות, ארגונים יכולים לחשוף כתמים עיוורים, לערער על הטיות קוגניטיביות ולהגיע לפתרונות מעוגלים יותר. תהליך זה דורש פתיחות ראש, הקשבה אקטיבית ונכונות לשנות את דעתו על סמך ראיות או טיעונים משכנעים.
עם זאת, חשוב לציין שלא כל חילוקי הדעות הם פרודוקטיביים. קונפליקטים לא בריאים המונעים על ידי אג'נדות אישיות או אגו עלולים להפריע לתהליכי קבלת החלטות. המפתח הוא לטפח סביבה שבה מתייחסים לחילוקי דעות בכבוד ובמטרה משותפת של מציאת הפתרון הטוב ביותר.
להתגבר על הטיות קוגניטיביות באמצעות קונפליקט יש מספר יתרונות עבור אנשים וארגונים:
כדי ליישם אנטגוניזם מקצועי בריא בתהליכי קבלת החלטות, ארגונים יכולים לשקול את האסטרטגיות הבאות:
לסיכום, אנטגוניזם מקצועי חיובי מציע כלי רב עוצמה להתגברות על הטיות קוגניטיביות וקבלת החלטות מושכלות יותר. על ידי אימוץ נקודות מבט מגוונות, עידוד ויכוח בריא ואתגר ההטיות שלנו, אנו יכולים לפתוח את הפוטנציאל החבוי בתהליכי קבלת ההחלטות שלנו.
יישום אסטרטגיות לאנטגוניזם מקצועי בריא יכול לטפח תרבות של קונפליקט בונה, שבו אי הסכמות נתפסות כהזדמנויות לצמיחה ולא כמכשולים. גישה זו מובילה לתוצאות משופרות של קבלת החלטות, ליצירתיות ולחדשנות משופרת ולהגברת לכידות הצוות.
ככל שאנו מנווטים במורכבות ההתנהגות האנושית ושואפים לעשות בחירות רציונליות, אימוץ אנטגוניזם מקצועי חיובי הופך להיות חיוני. היא מאפשרת לנו להשתחרר מכבלי ההטיות הקוגניטיביות ופותחת עולם של אפשרויות לקבלת החלטות יעילה יותר.
1הטיה קוגניטיבית היא דפוס או נטייה שיטתית של בני אדם לטעויות בתפיסה, בזיכרון, בחשיבה או בשיפוט. הטיה קוגניטיבית מוגדרת כחריגה מסטנדרט אובייקטיבי או נורמטיבי הקובע מה נכון ולפיכך מה התגובה האופטימלית הצפויה מהאדם כשמדובר בתפיסה או חשיבה.
2הריוסטיקת הזמינות (באנגלית: Availability Heuristic) היא "קיצור דרך" חשיבתי (היוריסטיקה) שאנשים עושים במצב של אי-ודאות כשהם נדרשים לבצע הערכה של נפיצותו, שכיחותו או הסתברותו של מאורע כלשהו. אנשים עושים זאת על בסיס הקלות שבה הם יכולים להעלות במחשבתם דוגמאות למאורע.
The post אנטגוניזם מקצועי חיובי בקבלת החלטות: התגברות על הטיות קוגניטיביות first appeared on פתרונות אפקטיביים.
]]>The post בקרת איכות בארגונים – יישום QMS first appeared on פתרונות אפקטיביים.
]]>מערכת ניהול איכות (QMS) היא קבוצה של מדיניות, תהליכים ונהלים המיושמים על ידי ארגון כדי להבטיח שהמוצרים או השירותים שלו עומדים בעקביות בציפיות הלקוח או עולות עליהן. הוא נועד לספק מסגרת להשגת יעדי איכות, שיפור היעילות והפחתת סיכונים.
QMS מבוסס על עקרונות של שיפור מתמיד ומיקוד לקוחות. זה עוזר לארגונים לזהות ולטפל בתחומים לשיפור, למזער שגיאות ופגמים ולשפר את שביעות רצון הלקוחות. על ידי הטמעת QMS, ארגונים יכולים לבסס תרבות של איכות לאורך כל פעילותם.
מסגרת QMS חזקה מורכבת ממספר אלמנטים מרכזיים הפועלים יחד כדי להבטיח את האפקטיביות והיעילות של המערכת:
יישום מוצלח של QMS דורש תכנון וביצוע קפדניים. להלן כמה אסטרטגיות להבטיח אינטגרציה חלקה:
1. מחויבות מנהיגות: ההנהלה הבכירה צריכה להפגין את מחויבותם ל-QMS ולהשתתף באופן פעיל ביישומו.
2. מעורבות עובדים: עובדים בכל הרמות צריכים להיות מעורבים בתהליך ההטמעה, שכן הם אלו שיהיו אחראים לתחזוקה ושיפור ה-QMS.
3. תקשורת ברורה: תקשורת אפקטיבית חיונית כדי להבטיח שכולם מבינים את התפקידים והאחריות שלהם בתוך ה-QMS.
4. הדרכה וחינוך: ספק תוכניות הכשרה וחינוך כדי להבטיח שלעובדים יש את הידע והכישורים הדרושים כדי ליישם ולתחזק את ה-QMS.
5. שיפור מתמיד: הטמעת תהליכים לניטור, מדידה וניתוח נתוני ביצועים כדי לזהות אזורים לשיפור ולנקיטת פעולות מתקנות.
בסביבה העסקית המוסדרת ביותר של ימינו, עמידה בתקנים רגולטוריים היא חיונית עבור ארגונים. מערכת QMS יכולה לעזור לנווט בתקנים אלה על ידי מתן גישה שיטתית לתאימות:
1. זהה תקנות ישימות: קבע אילו תקנות חלות על התעשייה או המגזר שלך והבן את הדרישות שלהן.
2. שלב דרישות ב-QMS: שלב דרישות רגולטוריות בתהליכי QMS, נהלים ותיעוד שלך.
3. ביקורות סדירות: ערכו ביקורות פנימיות סדירות כדי להעריך את העמידה בתקנים הרגולטוריים ולזהות פערים או אי התאמה.
4. פעולות מתקנות: בצע פעולות תיקון מיידיות כדי לטפל בכל בעיות אי ציות שזוהו במהלך ביקורת או בדיקות.
ניתוח נתונים ממלא תפקיד מכריע בהנעת שיפור מתמיד בתוך QMS. על ידי איסוף וניתוח נתונים רלוונטיים, ארגונים יכולים לזהות מגמות, דפוסים ואזורים לשיפור: המחשה
1. הגדר מדדי ביצועים מפתח (KPIs): זהה את המדדים החשובים ביותר למדידת ביצועים והשגת יעדי איכות.
2. איסוף נתונים: אסוף נתונים ממקורות שונים, כגון משוב לקוחות, מדידות תהליכים ובדיקות איכות.
3. נתח נתונים: השתמש בכלים ובטכניקות סטטיסטיות כדי לנתח את הנתונים ולזהות מגמות או דפוסים שעשויים להצביע על אזורים לשיפור.
4. בצע פעולה: בהתבסס על הניתוח, בצע פעולות מתאימות כדי לטפל בכל בעיה או הזדמנויות לשיפור שזוהו.
QMS אפקטיבי מעצים את העובדים בכך שהוא מספק להם את ההכשרה וההזדמנויות הפיתוח הנדרשות כדי להצטיין בתפקידיהם:
1. הערכת צורכי הדרכה: זיהוי פערי הכישורים והידע של העובדים באמצעות תהליך הערכה יסודי.
2. תכניות הכשרה: פיתוח תכניות הכשרה המתייחסות לצרכים שזוהו ומספקות לעובדים את הכישורים הדרושים לביצוע תפקידם ביעילות.
3. למידה מתמדת: עודד תרבות של למידה מתמשכת על ידי מתן הזדמנויות הכשרה מתמשכות ותמיכה ביוזמות פיתוח עובדים.
לקוח מרוצה הוא לקוח נאמן. QMS מיושם היטב יכול לעזור לארגונים לשפר את שביעות רצון הלקוחות על ידי:
1. הבנת דרישות הלקוח: השתמש בכלים כגון סקרים, טפסי משוב וחקר שוק כדי לקבל תובנות לגבי צרכי הלקוח וציפיותיהם.
2. שיפור תהליכים: שיפור מתמיד של תהליכים כדי להבטיח שמוצרים או שירותים עומדים בדרישות הלקוח או עולים עליהם.
3. תקשורת אפקטיבית: צור ערוצי תקשורת ברורים עם לקוחות כדי לטפל בדאגותיהם, לספק תמיכה ולאסוף משוב.
יישום QMS יכול להיות מאתגר, אבל מודעות למלכודות נפוצות יכולה לעזור לארגונים להתגבר עליהם:
כדי למדוד את הצלחתו של QMS, ארגונים צריכים להגדיר מדדי ביצועים מרכזיים (KPI) ולהשתמש במדדים רלוונטיים להערכה:
מערכת ניהול איכות (QMS) מבוססת היא הבסיס להצלחה בנוף העסקי התחרותי של היום. על ידי הטמעת מסגרת QMS חזקה, ארגונים יכולים לייעל תהליכים, לשפר יעילות, להבטיח עמידה בתקנים רגולטוריים ולשפר את שביעות רצון הלקוחות. שיפור מתמיד באמצעות ניתוח נתונים והעצמת עובדים מחזק עוד יותר את ה-QMS. התגברות על אתגרים ומדידת הצלחה באמצעות מדדי KPI ומדדים חיוניים לשמירה ושיפור ה-QMS לאורך זמן. אמצו את הכוח של QMS כדי לשלוט בהצלחה ולהשיג מצוינות בתעשייה שלכם.
The post בקרת איכות בארגונים – יישום QMS first appeared on פתרונות אפקטיביים.
]]>The post אבחון ארגוני לניהול שינויים אפקטיבי first appeared on פתרונות אפקטיביים.
]]>בריקוד הסבוך של הדינמיקה הארגונית, פענוח המורכבויות הנסתרות המכתיבות הצלחה או כישלון דומה לפיתוח חידה סתמית. בחיפושנו אחר ניהול שינויים יעיל, ישנו כלי מרכזי אפוף מסתורין אך שופע פוטנציאל טרנספורמטיבי: אבחון ארגוני. דמיינו את זה – הנוף הארגוני דומה לאורגניזם חי ונושם, עם דופק, מוזרויות ומחלות משלו. כדי לנווט במבוך זה, הבנת אומנות האבחון הארגונית הופכת לא רק לנכס אלא למצפן חיוני המנחה מנהיגים לקראת שינוי וצמיחה בני קיימא.
קילוף השכבות של הארגון דרך עדשת הניתוח האבחוני חושף עולם שבו דפוסים, התנהגויות ומבנים משתלבים זה בזה כדי לעצב את עצם מהותו. תארו לעצמכם צועדים לממלכה שבה כל החלטה, כל אינטראקציה, משאירה עקבות, מציירת קנבס של תובנות שמחכות לפענוח. פוסט זה בבלוג יוצא למסע מעבר לשטחי, תוך התעמקות בליבת האבחון הארגוני כמפתח לפתיחת הסודות הבלתי סופרים שיכולים לחולל מהפכה באסטרטגיות לניהול שינויים. בואו נצא למשלחת מאירה זו, שבה צללים של עמימות מתפוגגים לאור הבהירות, וחושפים מפת דרכים להשתלטות על השטיח המורכב של הדינמיקה הארגונית.
אבחון ארגוני הוא תהליך קריטי הכולל הערכה וניתוח של היבטים שונים של ארגון כדי לזהות את החוזקות, החולשות והתחומים לשיפור שלו. הוא מספק למנהיגים תובנות חשובות לגבי הפעילות הפנימית של הארגון שלהם, ומאפשר להם לקבל החלטות מושכלות וליישם אסטרטגיות ניהול שינויים אפקטיביות.
על ידי הבנת המהות של אבחון ארגוני, מנהיגים יכולים לקבל הבנה מעמיקה יותר של התרבות, המבנה והדינמיקה של הארגון שלהם. ידע זה מאפשר להם לזהות חסמים פוטנציאליים לשינוי ולפתח אסטרטגיות להתגבר עליהם. אבחון ארגוני משמש בסיס לניהול שינויים יעיל על ידי מתן מבט מקיף על מצבו הנוכחי של הארגון.
במהלך תהליך האבחון נעשה שימוש בשיטות שונות כגון סקרים, ראיונות וניתוח נתונים לאיסוף מידע על היבטים שונים של הארגון. נתונים אלה מנותחים לאחר מכן כדי לזהות דפוסים, מגמות ואזורים הדורשים תשומת לב. על ידי חשיפת הרשתות המקושרות הללו של דפוסים ארגוניים, מנהיגים יכולים לקבל תובנות לגבי האופן שבו אלמנטים שונים בתוך הארגון מקיימים אינטראקציה זה עם זה.
ארגון הוא כמו רשת מורכבת שבה לכל פעולה יש אפקט אדווה על חלקים אחרים של המערכת. על ידי חשיפת הרשתות המקושרות הללו של דפוסים ארגוניים, מנהיגים יכולים לקבל הבנה הוליסטית של האופן שבו אלמנטים שונים בתוך הארגון משפיעים זה על זה.
לדוגמה, באמצעות אבחון ארגוני, מנהיגים עשויים לגלות כי תקלות תקשורת במחלקה אחת משפיעות על התפוקה במחלקה אחרת. על ידי זיהוי דפוסים אלה והתייחסות אליהם מהשורש שלהם, מנהיגים יכולים ליישם התערבויות ממוקדות המשפרים את הביצועים הארגוניים הכוללים.
יתר על כן, הבנת הרשתות המקושרות הללו מאפשרת למנהיגים לצפות אתגרים פוטנציאליים או התנגדות לשינוי. הם יכולים לטפל בבעיות אלו באופן יזום על ידי שיתוף מחזיקי עניין מרכזיים ויצירת רכישה לשינויים המוצעים.
לכל ארגון יש קוד התנהגות ייחודי משלו השולט על האופן שבו עובדים מתקשרים זה עם זה ועם סביבת העבודה הכוללת. אבחון ארגוני מסייע למנהיגים לפענח קוד התנהגות זה על ידי בחינת הערכים, הנורמות וההתנהגויות הבסיסיות המעצבות את תרבות הארגון.
על ידי הבנת קוד ההתנהגות, מנהיגים יכולים לזהות כל חוסר התאמה בין התנהגויות רצויות לבין פרקטיקות בפועל. תובנה זו מאפשרת להם לפתח אסטרטגיות לחיזוק התנהגויות חיוביות ולטפל בכל שליליות או לא מועילות.
יתרה מכך, פענוח קוד ההתנהגות מאפשר למנהיגים ליצור תרבות התומכת בשינוי וחדשנות. על ידי התאמת ערכים ארגוניים ליוזמות שינוי, מנהיגים יכולים לטפח סביבה שבה העובדים פתוחים יותר לרעיונות חדשים ומוכנים לאמץ שינוי.
למבנה הארגון תפקיד מכריע ביכולתו להסתגל וליישם שינויים. אבחון ארגוני כולל בחינת ההשפעה של דינמיקה מבנית על מאמצי ניהול השינויים.
מנהיגים צריכים להבין כיצד מחלקות, צוותים ואנשים שונים מאורגנים בתוך הארגון. ידע זה עוזר להם לזהות צווארי בקבוק או חסמים פוטנציאליים שעשויים להפריע ליישום שינויים יעילים.
לדוגמה, אם סמכות קבלת ההחלטות מרוכזת בדרגים העליונים של ההנהלה, היא עשויה להאט את תהליכי קבלת ההחלטות בתקופות של שינוי. על ידי זיהוי דינמיקה מבנית כזו, מנהיגים יכולים לקבל החלטות מושכלות לגבי ארגון מחדש או חלוקה מחדש של סמכות קבלת ההחלטות כדי להקל על תהליכי ניהול שינויים חלקים יותר.
איסוף וניתוח נתונים הם חלק בלתי נפרד מאבחון ארגוני. הם מספקים למנהיגים תובנות חשובות לגבי היבטים שונים של תפקוד הארגון שלהם.
ניתן לאסוף נתונים באמצעות סקרים, ראיונות, תצפיות או רישומים ארגוניים קיימים. הנתונים שנאספו מנותחים לאחר מכן באמצעות טכניקות סטטיסטיות שונות או שיטות איכותניות כדי לזהות דפוסים, מגמות ואזורים לשיפור.
אומנות איסוף וניתוח הנתונים טמונה בבחירת השיטות והכלים המתאימים ביותר לאיסוף נתונים. זה כרוך גם בהבטחת הדיוק והאמינות של הנתונים שנאספו כדי לקבל החלטות מושכלות על סמך הממצאים.
הטכנולוגיה חוללה מהפכה בתחום האבחון הארגוני על ידי מתן כלים וטכניקות מתקדמות לאיסוף נתונים, ניתוח והדמיה.
מנהיגים יכולים למנף טכנולוגיה כדי לייעל תהליכי איסוף נתונים באמצעות סקרים מקוונים או מערכות אוטומטיות לאיסוף נתונים. זה לא רק חוסך זמן אלא גם מבטיח שיעור תגובה גבוה יותר ונתונים מדויקים יותר.
תוכנת ניתוח נתונים מאפשרת למנהיגים לנתח מערכי נתונים גדולים במהירות וביעילות. כלי הדמיה מתקדמים עוזרים בהצגת מידע מורכב בפורמט מובן יותר, ומאפשרים למנהיגים לזהות דפוסים או מגמות במבט חטוף.
המטרה הסופית של אבחון ארגוני היא להניע שינוי אסטרטגי בתוך ארגון. לאחר שמנהיגים אספו וניתחו את הנתונים הדרושים, עליהם לשלב את הממצאים שלהם ביוזמות המקדמים ניהול שינויים יעיל.
על ידי התאמת הממצאים ליעדים אסטרטגיים, מנהיגים יכולים לפתח התערבויות ממוקדות העוסקות בתחומים ספציפיים לשיפור. אינטגרציה זו מבטיחה שמאמצי השינוי יתמקדו בתחומים שתהיה להם ההשפעה המשמעותית ביותר על הביצועים הארגוניים הכוללים.
יתרה מזאת, שילוב ממצאים ביוזמות דורש תקשורת ושיתוף פעולה יעילים עם מחזיקי עניין מרכזיים. על ידי שיתוף עובדים בכל רמות הארגון, מנהיגים יכולים ליצור תחושת בעלות ומחויבות כלפי יוזמות שינוי.
יישום שיטות אבחון ארגוניות אינו חף מאתגרים. מנהיגים עשויים להיתקל בהתנגדות מצד עובדים החוששים שחולשותיהם או חסרונותיהם ייחשפו בתהליך האבחון.
כדי להתגבר על אתגרים אלה, מנהיגים צריכים ליצור תרבות של אמון ושקיפות. עליהם להעביר לעובדים את המטרה והיתרונות של אבחון ארגוני, תוך שימת דגש כי לא מדובר באשמה אלא בזיהוי תחומים לשיפור.
בנוסף, מנהיגים צריכים להבטיח שתהליך האבחון יתנהל בצורה הוגנת וחסרת פניות. זה כולל הגנה על סודיות המשתתפים ושימוש בכלי הערכה מאומתים כדי לאסוף נתונים מדויקים.
לאבחון ארגוני יש את הכוח לפתוח פוטנציאל חבוי בתוך ארגון, להניע צמיחה והסתגלות ברי קיימא. על ידי הבנת המורכבויות של הדינמיקה של הארגון שלהם, מנהיגים יכולים לקבל החלטות מושכלות המקדמות שינוי חיובי.
באמצעות אבחון ארגוני, מנהיגים יכולים לזהות אזורים שבהם משאבים אינם מנוצלים או מוקצים לא נכון. הם יכולים להקצות מחדש משאבים אלו לאזורים בעלי פוטנציאל צמיחה גבוה יותר או ליישר אותם עם יעדים אסטרטגיים.
יתר על כן, אבחון ארגוני מאפשר למנהיגים לצפות אתגרים עתידיים או שיבושים בסביבה העסקית. על ידי שמירה על השינויים הללו, ארגונים יכולים להסתגל במהירות וביעילות רבה יותר, ולהבטיח את הישרדותם והצלחתם לטווח ארוך.
לסיכום, שליטה באבחון ארגוני חיוני לניהול שינויים יעיל. הוא מספק למנהיגים תובנות חשובות לגבי התרבות, המבנה והדינמיקה של הארגון שלהם, ומאפשר להם לקבל החלטות מושכלות וליישם התערבויות ממוקדות.
על ידי הבנת המהות של אבחון ארגוני וחשיפת רשתות מקושרות של דפוסים בתוך הארגון, מנהיגים יכולים לנווט דרך אתגרים מורכבים בצורה יעילה יותר. אמנות איסוף וניתוח הנתונים, יחד עם מינוף הטכנולוגיה, משפרת את הדיוק והיעילות של תהליכי אבחון.
שילוב הממצאים ביוזמות לשינוי אסטרטגי מחייב תקשורת יעילה ושיתוף פעולה עם מחזיקי עניין מרכזיים. התגברות על אתגרים ביישום שיטות אבחון ארגוניות כרוכה ביצירת תרבות של אמון ושקיפות.
בסופו של דבר, רתימת הכוח של אבחון ארגוני מניע צמיחה והסתגלות בר קיימא. על ידי אימוץ אבחון ארגוני כאבן יסוד לניהול שינויים אפקטיבי, מנהיגים יכולים לפתוח את הסודות הבלתי סופרים שחולל מהפכה בדינמיקה של הארגון שלהם ולסלול את הדרך לעתיד מוצלח.
פתיחה ניהול משא ומתן עם ספקים יכול להישמע לעיתים כמשימה מלחיצה, אך בפועל מדובר באחד הכלים העסקיים החשובים...
מבוא בעידן שבו שינויי האקלים ומחסור במשאבים עומדים בראש סדר היום הגלובלי, ארגונים ניצבים בפני לחץ גובר...
מבוא תמחור הוא אחד מאבני היסוד של כל עסק, בין אם מדובר בחברה גלובלית המספקת פתרונות SaaS (Software as...
מבוא – חשיבות ניהול מושכל של מיסים עירוניים בארגונים ועסקים מיסים עירוניים מהווים הוצאה מהותית עבור מגוון...
מבוא – חשיבות חיסכון בתחום האריזות והמשטחים לעסקים וארגונים בכל עסק שעוסק במכירה, ייצור או שילוח, עלויות...
בעידן הכלכלי התחרותי של היום, עסקים וארגונים נדרשים לנהל את פעילותם הפיננסית בצורה מיטבית, תוך שמירה...
מבוא – ניהול נכון להפחתת עלויות והגדלת הרווחיות בכל ארגון, ניהול חכם של ההוצאות תורם לשיפור הרווחיות...
מבוא – חשיבות החיסכון בתחום הביטוח לעסקים וארגונים ניהול ביטוח נכון הוא חיוני לכל עסק וארגון. ביטוח אלמנטארי,...
מבוא – חיסכון בעלויות שירותי שמירה וניקיון בארגונים ועסקים שירותי שמירה וניקיון הם חלק מהותי בתפעול העסק,...
בעידן הנוכחי, תחרות מוגברת ושינויים תכופים במחירים הופכים את תהליך רכישת המוצרים והשירותים העסקיים למאתגר...
The post אבחון ארגוני לניהול שינויים אפקטיבי first appeared on פתרונות אפקטיביים.
]]>The post מדד ידידותיות הבנקים לעסקים קטנים ובינוניים first appeared on פתרונות אפקטיביים.
]]>כחלק מבחינת מצב האשראי, ועל מנת לעודד את המודעות והתחרותיות בתחום האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, אנו מפרסמים מדד שיגדיר את רמת הידידותיות של בנקים לעסקים קטנים ובינוניים
תחומי האשראי ועלויות התפעול מתבססים על הנתונים המפורסמים בדוחות הכספיים של הבנקים.
היקף האשראי לעסקים קטנים ובינוניים מסך האשראי העסקי –20%
יחס הריבית לסיכון האשראי לעסקים קטנים ובינוניים – 20%
שיעור הרווחיות מהכנסות שאינן ריבית (עמלות שונות) – 30%
סקר שביעות רצון של עסקים – 15%
משוב יועצים פיננסים – 15%
נספח מתודולוגיה – סקר עסקים, מונגש
מדד ידידותיות הבנקים לעסקים קטנים ובינוניים – מחצית שנת 2022
The post מדד ידידותיות הבנקים לעסקים קטנים ובינוניים first appeared on פתרונות אפקטיביים.
]]>The post ביטחון תעסוקתי בעולם ובישראל – פורום ארלוזורוב first appeared on פתרונות אפקטיביים.
]]>ביטחון תעסוקתי, במהותו, הוא ההגנה על יכולתו של אדם להתקיים בכבוד במסגרת שוק העבודה.
ההסדרים השונים שנוצרו כדי להבטיח הגנה זו נועדו להפחית, ככל האפשר, את חששם המתמיד של העובדים מפני אובדן בלתי צפוי של מקום העבודה או מאבטלה ארוכת טווח מצד אחד, ומצד שני לאפשר למעסיק להימנע מהעלות ומהנזק של תחלופת עובדים גבוהה וליצור כוח עבודה מיומן ונאמן.
מה זה ביטחון תעסוקתי?
סקירה זו תציג שתי צורות שדרכן מתבטא ביטחון זה: ביטחון בעבודה (Job Security), המבוסס על הבטחת הישארותם של עובדים אצל אותו מעסיק דרך הגבלת היכולת לפטר באופן חד-צדדי; וביטחון בתעסוקה (Employment Security), המבוסס על הבטחת יכולתם של עובדים למצוא תעסוקה לאו דווקא אצל מעסיק ספציפי, תוך הבטחת קיומם בכבוד גם בתקופות שבהן הם אינם מועסקים.
בנייר זה נציג את האופנים שבהם מתבטאות שתי גישות אלה בעולם ובישראל ואת השינויים שהתרחשו בתחום זה בעשורים האחרונים, נסקור את התרומות והעלויות של הביטחון התעסוקתי לשני הצדדים של יחסי העבודה ונתמודד עם הביקורות המרכזיות על הביטחון התעסוקתי.
ביטחון תעסוקתי הוא כינוי למגוון הסדרים חברתיים שמטרתם להגן על זכותם של עובדים להתקיים בכבוד וללא חשש מפני אובדן מקום עבודתם באופן בלתי צפוי וחד-צדדי או מאבטלה ארוכת טווח. לצד הדאגה לרווחת העובדים, הסדרים אלה מיטיבים גם עם המעסיק דרך הגברת האמון ביחסי העבודה, חיזוק נאמנותם של העובדים למקום העבודה ועידוד תכנון לטווח ארוך.
סקירה זו תציג שתי מערכות מרכזיות של הסדרים ליצירת ביטחון תעסוקתי, אשר מהוות מעין גישות משלימות להשגתו:
מערכת ביטחון בעבודה (Job Security), שמבוססת על הבטחת עבודה באמצעות הגבלת שיקול דעתו של המעסיק בסיום יחסי העבודה;
מערכת ביטחון בתעסוקה Employment Security)), שמבוססת על הבטחת זכותם של עובדים לתעסוקה, תוך הבטחת אפשרותם להתקיים בכבוד בתקופות שבהן הם אינם מועסקים.
מערכות הביטחון התעסוקתי, בצורותיהן השונות, באות לידי ביטוי דרך מנגנונים שונים לאסדרת שוק העבודה: חוקי מגן, הסכמים קיבוציים, פסיקת בתי הדין ועוד.
בהיעדר רגולציה, המעסיק הוא הגורם המרכזי והחזק בעיצוב יחסי העבודה, כולל בכל הקשור לגיוס עובדים ולפיטוריהם. מצב זה מסכן את העובדים, שמשקיעים בעבודה את מרצם וכישוריהם, אך עלולים למצוא את עצמם מפוטרים בהחלטה חד-צדדית. מצב זה מסכן גם את המעסיק, שלא יכול לסמוך על נאמנותם של עובדיו ועלול לשאת בעלויות הכלכליות של תחלופת עובדים גבוהה.
מערכות הביטחון התעסוקתי, בצורותיהן השונות, נוצרו במטרה להפחית ככל האפשר את הסיכונים לשני הצדדים באמצעות שילוב של הגנות מהותיות (הענקת זכויות לעובדים או הטלת מגבלות על שיקול דעתו של המעסיק) והגנות פרוצדורליות (קביעת מנגנונים המאפשרים מיצוי זכויות ומגדירים מגבלות על פעולות).
שתי המערכות המרכזיות המקדמות ביטחון תעסוקתי משלימות זו את זו: מערכת הביטחון בעבודה מבוססת על הגבלת שיקול דעתו של המעסיק בסיום יחסי עבודה; מערכת הביטחון בתעסוקה מבוססת על הבטחת זכויות העובדים לקיום בכבוד בשוק העבודה.
מערכת הביטחון בעבודה מגבילה את יכולתו של המעסיק לסיים את יחסי העבודה על פי שיקול דעתו הבלעדי, תוך הגנה על עובדים מפיטורים שרירותיים וקביעת מנגנונים המפקחים על הליכי סיום העסקה ואף מצמצמים את כדאיותם.
מערכת הביטחון בתעסוקה משקיעה בהבטחת התעסוקתיות (Employability) של העובדים, למשל באמצעות אספקת הכשרות מקצועיות, כמו גם בהבטחת קיומם בכבוד בעיתות אבטלה, למשל דרך מנגנוני ביטוח אבטלה.
במרבית המדינות המפותחות נעשה שימוש משולב בשתי המערכות הללו על מנת להעניק לעובדים (ולמעסיקים) מידה ניכרת של יציבות בעבודה ובתעסוקה והבטחה של קיום בכבוד. שיווי המשקל בין שתי המערכות משתנה בין מדינות, בהתאם למבנה ולמסורות של שוק העבודה, וכן בין תקופות שונות, המאופיינות בצרכים שונים ובאפשרויות משתנות.
מבט ארלוזורוב על שוק העבודה – אוגוסט 2022
ישנן כמה ביקורות מרכזיות על מערכות של ביטחון בעבודה, אשר נתפס כפגיעה משמעותית באוטונומיה של המעסיק ובזכות הקניין הבלעדית שלו על מקום העבודה. בנוסף, מחקרים מצביעים על קשר שלילי בין מערכות של ביטחון בעבודה לחדשנות ולהקצאה מחודשת של משאבים בתוך הארגון, המהווים אמצעי להגדלת פריון העבודה.
מיקוד הביקורת במערכות של ביטחון בעבודה מסווה את העובדה שכל אסדרה חברתית של שוק העבודה (בחקיקה, בהסכמים קיבוציים ועוד) מגבילה את האוטונומיה של המעסיק. כמו כן, על אף ההגבלה של שיקול הדעת בסיום יחסי עבודה, אין במערכות הביטחון התעסוקתי הגבלה על שיקול הדעת בהתחלת יחסי עבודה. בנוסף, כל ההגבלות הקיימות על סיום יחסי עבודה מתמקדות בעיקר במניעת פיטורים שרירותיים.
לצד הגבלת שיקוליו העסקיים-אישיים של המעסיק, מנגנוני הביטחון בעבודה כוללים התייחסות לרכיבים האנושיים ביחסי העבודה לצד הדגשת האינטרס החברתי להגן עליהם.
נמצא שמערכות ביטחון תעסוקתי תורמות לבריאותם הפיזית והנפשית של העובדים, להגדלת נאמנותם לארגון וליצירת תחושת מחויבות בינם ובין המעסיקים, וכן מהוות תמריץ להגדלת הפריון.
למערכות אלה גם השלכות חברתיות רחבות על המשק כולו. ברמת המיקרו, עובדים שפרנסתם מובטחת יחושו נוח יותר לתכנן את התנהלותם הכלכלית לטווח הארוך. ברמת המאקרו, ביטחון תעסוקתי מסייע לשמירה על יציבות בזמנים של זעזוע מאקרו-כלכלי.
כיום קיימת הסכמה בין החוקרים שאי-ביטחון תעסוקתי הוא אחד מגורמי הסיכון הפסיכולוגיים במקומות העבודה, לצד עומס, היעדר שליטה, גורמי לחץ כתוצאה מהתפקיד ויחסים לא תקינים בין עמיתים, מה שמוביל לנזק נפשי וגופני.
בסקר שוק העבודה שערך פורום ארלוזורוב בשנת 2022, הביטחון מפני פיטורים דורג חשוב או חשוב מאוד על ידי רובם המכריע של העובדים בישראל, לרבות במגזר הפרטי (85.3%), כאשר השיעור הגבוה ביותר נמצא בענף ההייטק (89.2%).
על פי הספרות המחקרית, הסדרי ביטחון בעבודה מייצבים את מערכת יחסי העבודה ומעודדים השקעה בהכשרת העובדים, בפיתוח מיומנויותיהם ובשימורם במקום העבודה. אלה, בתורם, מובילים לעלייה במחויבותם ובנאמנותם של העובדים לארגון, בשיפור המשמעת שלהם, בצמצום תחלופתם ובהעלאת המוטיבציה והפריון שלהם.
עוד נמצא, כי ברמה התפקודית, היעדר ביטחון בעבודה מגביר את השחיקה, פוגע במוטיבציה להשקיע מאמץ בעבודה וביכולת להתמיד ומשפיע על ביצועי העובדים ועל תפוקתם. ברמה הבין-אישית, אי-ביטחון תעסוקתי מייצר אמון נמוך בהנהלה ומגביר את הרצון לעזוב את מקום העבודה.
למערכות הביטחון התעסוקתי תרומות ייחודיות למגזר הציבורי בכלל ולשירות המדינה בפרט. באמצעות הטלת מגבלות משמעותיות על שיקול דעתו של המעסיק הציבורי בסיום העסקת עובדים מבטיח המגזר הציבורי שירות ציבורי אובייקטיבי, המנותק יחסית מאינטרסים פוליטיים משתנים. מצב זה מאפשר לעובדים להפעיל שיקול דעת חופשי ולהביע דעה מקצועית ועצמאית, כמו גם לחשוף שחיתויות ואינטרסים זרים (או מפלגתיים צרים) ללא חשש מפני השלכות.
על אף הטענה הרווחת שביטחון תעסוקתי מוביל לשחיקה בביצועי העובדים ומקשה על עמידה ביעדי הארגון, אנו מראים בסקירה זו כי לצד היעדר ביסוס לטענה הנ"ל, תרומותיו של הביטחון התעסוקתי גדולות מעלויותיו, וכי במרבית המקרים הוא נועד להגשים מטרות וערכים בעלי חשיבות חברתית גבוהה.
הביטחון התעסוקתי בישראל מתבסס על שילוב ייחודי בין ביטחון בעבודה לביטחון בתעסוקה: מערכת הביטחון בעבודה נוצרה בישראל תוך התערבות מצומצמת מאוד של המדינה, אשר העבירה את אסדרת הנושא לארגוני העובדים והמעסיקים (דרך הסכמים קיבוציים); ומערכת הביטחון בתעסוקה התבססה על שילוב בין אסדרה מדינתית (של הכשרות מקצועיות ושל ביטוח אבטלה) לאסדרה על ידי ארגוני העובדים והמעסיקים (דרך מערכי הכשרה מקצועית נוספים).
מערכת הביטחון בעבודה התבססה, ומתבססת גם כיום, על הסדרה קיבוצית של יחסי העבודה והגבלת שיקול דעתו של המעסיק בסיום יחסי עבודה. לצד ההגנה המהותית, ההסכמים הקיבוציים קבעו גם הגנות פרוצדורליות מפני פיטורים באמצעות הסדרת סמכותה של נציגות העובדים לפקח על הליך הפיטורים ולהשפיע עליו דרך מיסוד חובת התייעצות. הסכמים קיבוציים רבים אף קבעו מנגנונים מוסכמים ליישוב מחלוקות בנושא. בכמה מקרים הורחבו מנגנונים אלה לכיסוי עובדים שאינם מאוגדים (במסגרת צווי הרחבה של הסכמים קיבוציים ענפיים).
לצד האסדרה הקיבוצית, מנגנוני ביטחון בעבודה הוסדרו עבור עובדי המגזר הציבורי בישראל באמצעות תקנון שירות המדינה (התקשי"ר), שקובע מגבלות על שיקול דעתו של המעסיק הציבורי בסיום יחסי עבודה, בדומה להסדרים דומים במגזר הפרטי. אף על פי שמנגנון זה אינו מונע פיטורים של עובדי המגזר הציבורי, נמצא שבפועל זוכים עובדים אלה להעסקה יציבה מאוד.
מערכת הביטחון בתעסוקה בישראל הוקמה רק בשלהי שנות ה-60, והיא מבוססת על שילוב בין ביטוח אבטלה למערכת ציבורית להכשרה מקצועית. לאורך השנים מאופיינת מערכת זו בהשקעה נמוכה של משאבים בהשוואה לממוצע ה-OECD: ב-2018 עמד ממוצע ההוצאות של מדינות ה-OECD על מדיניות פעילה בשוק העבודה (ALMP, Active Labour Market Policy) על 0.4% מהתוצר, בעוד שבישראל עמד הנתון על 0.16%.
מנגנון ביטוח האבטלה בישראל מעניק תשלום ששיעורו גבוה יחסית, אך תקופת הזכאות לתשלום נמוכה מאוד בהשוואה לממוצע ה-OECD. לצידו מופעלת מערכת הכשרות מקצועיות, המורכבת ממגוון הסדרים, המותאמים לקבוצות חברתיות שונות. אולם, ניתוח פעולתה של מערכת ההכשרות מעלה כי היא סובלת מכמה בעיות: סרבול יתר (חלוקה בין גופים רבים מדי, ללא הגדרה מסודרת של תחומי האחריות); תקציבים נמוכים; חוסר אפשרויות הסמכה ומעבר בין תחומי לימוד מקצועיים ואקדמיים; ומעורבות נמוכה מדי של המעסיקים וארגוני העובדים. בנוסף, נמצא כי מידת הרלוונטיות של מערכת ההכשרה המקצועית בישראל לצורכי המעסיקים (והעובדים) הולכת ופוחתת.
בדומה למדינות מפותחות רבות, גם בישראל הולך ויורד היקפו של הביטחון בעבודה. הירידה בשיעור המימוש של זכות ההתארגנות במהלך שנות ה-90 וה-2000, היחלשותם של ארגוני העובדים והירידה בשיעור הכיסוי של הסכמים קיבוציים שחקו משמעותית את היקף הביטחון בעבודה בישראל. במקביל עלתה ההתערבות המדינתית בנושא באמצעות שורה של הגבלות על שיקול דעתו של המעסיק בסיום יחסי עבודה, בין היתר דרך חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מ-1998, חוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות מ-2001 ועוד. לצד המעורבות המדינתית באמצעות חקיקה התחיל גם בית הדין לעבודה לפתח אסדרה של ביטחון בעבודה, בתחילה על בסיס הגנות מהותיות, ומתחילת המאה ה-21 על ידי הענקת הגנות פרוצדורליות (ובראשן, חובת השימוע לפני פיטורים).
גם במגזר הציבורי הולכת ומצטמצמת ההגבלה על שיקול דעתו של המעסיק הציבורי בסיום יחסי העבודה, ובשנים האחרונות נוצרו הסדרים חדשים המקילים על פיטורי עובדים במגזר הציבורי.
בעוד שמדינות מפותחות רבות מרחיבות את מנגנוני הביטחון בתעסוקה, בישראל ניתן לראות, שלצד שחיקה בהיקפו של הביטחון בעבודה, גם היקף הביטחון בתעסוקה נמצא בירידה: בתחילת שנות האלפיים הוחמרו תנאי הזכאות לדמי אבטלה וקוצצה תקופת הזכאות, ונקבע ניכוי של 30% מדמי האבטלה של המשתתפים בהכשרה מקצועית; וגם מערכת ההכשרה המקצועית סבלה בעשורים האחרונים מירידה ניכרת במעמדה, בהיקפה ובתקציבה.
אומנם במהלך משבר הקורונה, שהתאפיין בשחיקה משמעותית בביטחון התעסוקתי של עובדים רבים, התרחב היקפו של הביטחון בתעסוקה, אולם הרחבה זו הייתה זמנית באופייה ובוטלה באופן הדרגתי במהלך 2022-2021.
השיח הציבורי מתייחס לסוגיית הביטחון התעסוקתי באופן אחיד, כמעורבות מדינתית הפוגעת בפעילותו ה"חופשית" והרציונלית של שוק העבודה, אולם בסקירה זו אנו מציגים את מורכבותו של המושג ואת תהליכי השינוי באופיו ובהיקפו.
בנייר זה אנו מתארים את מגוון המערכות המרכיבות את הביטחון התעסוקתי ומצביעים על תפקידיהם המרכזיים של ארגוני העובדים (והמעסיקים) ועל מקומה המרכזי של המדינה בעיצובן של מערכות אלה.
כמו כן, אנו מצביעים על השפעותיהן של מערכות אלה על בריאותם הגופנית והנפשית של עובדים, על יכולתם לתכנן את חייהם לטווח הארוך ועל יכולת התכנון של המעסיק.
השינויים בשוק העבודה בעשורים האחרונים הובילו לשחיקה משמעותית בהיקפו של הביטחון התעסוקתי, בפועל ובתדמיתו הציבורית. עם זאת, מתוצאות סקרים רחבי היקף עולה שזה עדיין מאפיין תעסוקתי חשוב בעיני העובדים.
על המדינה וארגוני המעסיקים לפעול אל מול ארגוני העובדים כדי ליצור הסדרים עדכניים ומתאימים לצורכי הגורמים השונים, תוך הבטחת זכותם של העובדים להגנה מאובדן פרנסה.
The post ביטחון תעסוקתי בעולם ובישראל – פורום ארלוזורוב first appeared on פתרונות אפקטיביים.
]]>The post תאוריות שונות של שינוי ארגוני first appeared on פתרונות אפקטיביים.
]]>שינוי ארגוני הוא תהליך מתמשך שמטרתו להתאים את המערכות והתהליכים הארגוניים לשינויים החיצוניים והפנימיים שמתרחשים בסביבה. הישרדות ארגונים לטווח ארוך מחייב התאמת מבנה הארגון ואופן תפקודו לתנאי הסביבה שבה הוא פועל. מכיוון שהצלחת הארגון תלויה בעובדים, שינוי ארגוני מחייב התמקדות בשינוי ההתנהגות של פרטים או של קבוצות בתוך הארגון.
קורט לוין מדבר על שדה הכוחות בו השינוי הוא מודיפיקאציה בין כוחות משמרים התנהגות יציבה במערכת מסוימת. ההתנהגויות בזמן השינוי מתחלקות בין כוחות המכוונים לשמירת הסטטוס קוו, וכוחות הדוחפים לשינוי. ככל שהכוחות הדוחפים לשינוי יהיה רב יותר, כך סיכויי הצלחת השינוי יגדלו ולהפך.
לוין (1951) הציג מודל לתהליך השינוי בארגון הכולל שלושה שלבים:
לטענתו, על מנת להחיל שינוי צריך לענות על כמה שאלות: לאן רוצים להגיע; הערכת המצב הנוכחי (מה צריך לעשות על מנת להשיג את השינוי); מה צריך לשנות; מהם המשאבים והכלים הדרושים לביצוע השינוי; מהם הכוחות התומכים או המתנגדים לשינוי.
החוקר ג'ון קוטר הגדיר את מודל "8 השלבים" לרתום ולגייס כמה שיותר תומכים עבור השינוי הארגוני העתידי:
פורסם בwikipedia
The post תאוריות שונות של שינוי ארגוני first appeared on פתרונות אפקטיביים.
]]>The post המנדט הבריטי החדש first appeared on פתרונות אפקטיביים.
]]>78% מהעובדים מעידים שהלחץ שלהם פחת, 75% מהם הפכו אפילו לשמחים יותר, 64% הפכו לפרודוקטיביים יותר ו-66% מהמעסיקים מספרים שהם חסכו בהוצאות. כיצד קרה כל הטוב הזה? גבירותיי ורבותיי, הכירו את המנדט הבריטי החדש: שבוע עבודה של 4 ימים.
78% מהעובדים מעידים שהלחץ שלהם פחת, 75% מהם הפכו אפילו לשמחים יותר, 64% הפכו לפרודוקטיביים יותר ו-66% מהמעסיקים מספרים שהם חסכו בהוצאות. כיצד קרה כל הטוב הזה? גבירותיי ורבותיי, הכירו את המנדט הבריטי החדש: שבוע עבודה של 4 ימים.
מדובר בנתוני סקר שנערך בשנת 2021 על ידי אוניברסיטת רדינג הבריטית, אשר נערך בקרב מעסיקים ועובדים שעברו לשבוע עבודה של 4 ימים ללא הפחתה בשכר.
תוצאות הסקר התפרסמו לאחרונה בסקירה על קיצור שבוע העבודה שכתב הכלכלן נתן שבע ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת חה"כ נעמה לזימי. אין מדובר בהפתעה, אלא בעוד עדות חיה ובועטת למה שכבר הפך לקונצנזוס בקרב החוקרים והעוסקים באתגרי עולם העבודה.
אך מה לבריטים ולנו? הרבה מאד. פריון העבודה בישראל נמוך בכ-20% מממוצע מדינות ה-OECD, מה שמוביל לפגיעה באיכות החיים של כולנו. קיימת הסכמה שהגורמים העיקריים שמשפיעים על רמת הפריון הם ההון הפיזי, ההשכלה והמיומנויות של העובדים, ההשקעה הציבורית במחקר ובפיתוח ואיכות הציוד והתשתיות. אך קיימים שני גורמים נוספים, שעליהם פחות מדברים, והגיע הזמן להניח גם אותם במרכז השולחן של מקבלי ההחלטות.
בסקירה מקצועית שפרסמנו בפורום ארלוזורוב[1] הראינו, שבעוד שבישראל אנחנו מייצרים פחות, אנחנו דווקא עובדים הרבה יותר. שעות העבודה אצלנו ארוכות בכ-9% מממוצע מדינות ה-OECD.
לשעות עבודה מרובות יש השפעה שלילית על פריון העבודה: ככל ששעות העבודה ארוכות יותר, פריון העבודה נמוך יותר והתפוקה השולית של העובדים נמוכה יותר בשל שחיקה ועייפות. שעות עבודה ארוכות פוגעות גם בבריאות של העובדים, שכן העומס מקשה על האיזון בין עבודה, פנאי וזמן אישי.
לשעות עבודה מרובות יש השפעה שלילית על פריון העבודה: ככל ששעות העבודה ארוכות יותר, פריון העבודה נמוך יותר והתפוקה השולית של העובדים נמוכה יותר בשל שחיקה ועייפות. ויש גם פגיעה בבריאות
הפחתת שעות העבודה תהווה גם תמריץ למעסיקים לארגן מחדש וביעילות את יום העבודה ואת שיטות העבודה.
מחקרים רבים מראים, שככל שמספר שעות העבודה גבוה יותר, רמת הפריון לשעת עבודה נמוכה יותר. אבל חשוב לזכור, שעלייה בפריון אינה מביאה אוטומטית לירידה בשעות העבודה.
יחסי הכוחות הא-סימטריים בין עובדים ומעסיקים גורמים לכך, שכאשר משאירים את קביעת שעות העבודה רק בידי המעסיקים, קיימת סכנה לפגיעה בעובדים. האינטרס קצר הטווח של המעסיקים גורם להם לא לקצר את שעות העבודה, ואף להאריכן, על אף היתרונות שיש בקיצורן. לשם כך נדרשת מדיניות ממשלתית ברורה ומכוונת, לצד פעולה משותפת של ארגוני העובדים והמעסיקים.
ובריטניה אינה היחידה. איסלנד ניהלה את הניסוי הממושך והנרחב ביותר בעולם לקיצור שבוע העבודה, שהוביל לכך שהפריון ואיכות השירותים נותרו זהים או השתפרו, ורווחת העובדים גדלה באופן משמעותי. וגם חברת מיקרוסופט ביפן העבירה ב-2019 את עסקיה לארבעה ימי עבודה, והתוצאה היhתה שהפעילות צמחה ב-40% והוצאות החברה צומצמו.
אך לא רק הפחתה של שעות העבודה היא אסטרטגיה אפקטיבית להעלאת הפריון. גם העלאה של שכר המינימום תוכל לעשות זאת. השכר הממוצע בישראל נמוך בכ-20.1% מאשר במדינות ה-OECD, ופערי השכר גדלים ככל שהשכר נמוך יותר; שכר העשירון התחתון בישראל נמוך בכמעט 50% מממוצע השכר בעשירון התחתון במדינות ה-OECD.
העלאה של שכר המינימום תומכת בהגברת היעילות של העובדים, שכן היא מעודדת אותם להישאר במקום העבודה ולצבור ניסיון. היא גם מעודדת את המעסיקים להעלות את הפריון באמצעות ארגון העבודה באופן יעיל יותר וקיום של הכשרות מקצועיות, שתורמות להגברת הפריון בטווח הארוך.
קיימת הנחה נפוצה, שעלייה בשכר המינימום תביא לפגיעה בעסקים ובעובדים, שכן עלויות ההעסקה יגדלו ויביאו לפיטורים. נושא זה נחקר רבות בעשור האחרון, ותוצאותיהם של רוב המחקרים מצביעות על כך שלעלייה מתונה בשכר המינימום יש השפעה שלילית מעטה, אם בכלל, על תעסוקת העובדים בשכר נמוך.
איסלנד ניהלה את הניסוי הממושך והנרחב ביותר בעולם לקיצור שבוע העבודה, שהוביל לכך שהפריון ואיכות השירותים נותרו
איסלנד ניהלה את הניסוי הממושך והנרחב ביותר בעולם לקיצור שבוע העבודה, שהוביל לכך שהפריון ואיכות השירותים נותרו זהים או השתפרו, ורווחת העובדים גדלה באופן משמעותי
ואל תשכחו: בין השנים 2020-2005, שבהן הועלה שכר המינימום הריאלי למשרה מלאה בישראל בכ-29%, התמ"ג בישראל צמח בכ-65%, האבטלה ירדה בכ-56% ומדד המחירים לצרכן עלה בכ-21%. אמנם לא מדובר על קשר סיבתי, אך אין ספק שהמשק הישראלי התחזק במקביל להעלאת שכר המינימום.
אז הגיע הזמן שבישראל נעבוד קצת פחות שעות ובשכר קצת יותר הוגן. המשק ירוויח עלייה בפריון והעובדים ירוויחו יותר זמן עם הילדים ולפנאי, יותר כסף בחשבון הבנק ועלייה משמעותית באיכות החיים. וכן, אפשר לעשות את זה בלי מנדט בריטי.
The post המנדט הבריטי החדש first appeared on פתרונות אפקטיביים.
]]>The post מבט ארלוזורוב על שוק העבודה – אוגוסט 2022 first appeared on פתרונות אפקטיביים.
]]>ניתוח של השכר הממוצע בענפים מראה, כי השכר בקבוצת הענפים המאופיינים בשכר גבוה (שכר ממוצע של מעל 13,000 ₪, צבע ירוק באיור) המשיך לצמוח לאחר המשבר ועקף את השכר החזוי לפי מגמת הגידול טרום הקורונה. לעומת זאת, בענפים ברבעון השכר הנמוך (צבע אדום) אנחנו עדים לירידה בשכר הממוצע בהשוואה לתחזית המגמה. למעשה, במבט על כלל רבעוני הענפים (נספח 4), כבר למעלה משנה, השכר הריאלי נמצא במגמת ירידה עקבית בקבוצות הענפים בהם השכר הממוצע נמוך מ-13,000 ש״ח.
חשוב להזכיר שתי נקודות, שמחדדות את החשיבות בניתוח שמתמקד בענפים. ראשית, ישנה שונות במגמות של הענפים השונים שמרכיבים כל רבעון. שנית, סביר ששונות זו מוסברת בחלקה על ידי שינוי בהיקפי משרות של העובדים. כך לדוגמה, אם עובדים רבים עוברים להעסקה במשרות חלקיות, אך כל אחד מהם שומר על משרה מלאה בסך הכל (משרה מלאה שמורכבת מכמה משרות חלקיות), הרי שהשכר הממוצע של כל עובד לא ירד, וזאת בניגוד לשכר הממוצע למשרה בענף שירד. נתוני הביטוח הלאומי עליהם אנו מתבססים אינם מאפשרים להבחין במגמות אלה, אך אנו מעריכים כי ההשפעה האפשרית של שינויים כאלה על המגמה הממוצעת ברבעון הענפים היא משנית.
במבט ממוקד על הענפים בהם השכר הממוצע מעל 13,000 ש״ח, ניתן לראות כי מגמת עליית השכר המאפיינת אותם מובלת כולה על ידי שישה ענפים מרכזיים (שלושה ענפי הייטק, שני ענפי תעשייה וענף שירותים אחד[1]). ענפים אלו מספקים כ-10% מכלל המשרות במשק (371 אלף), והשכר הממוצע בהם עומד על 23,629 ש״ח. בשאר הענפים ברבעון שכר זה המגמות מעורבות, כשקיימים ענפים שהתפתחו בהתאם למגמה טרום הקורונה ואחרים שנמצאים מתחת למגמה.
[1] ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי (26), ייצור מכונות וציוד לנמ״א (28), ייצור כלי תחבורה והובלה (29-30), תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים (62), שירותי מידע (63), שירותי משרדים ראשיים ושירותי ייעוץ ניהולי (70).
איור 2
ברבעון השכר השלישי (שכר ממוצע מ-9,500 ₪ ועד 13,500 ₪) השכר הממוצע (צבע אדום) ירד בכ-3.3%, בעוד שבשני רבעוני השכר הנמוכים היציאה מהמשבר מתאפיינת בירידה משמעותית עוד יותר בשכר הממוצע לעומת המגמה טרום הקורונה: ירידה של כ-5.4% ברבעון השכר השני ובכ-10% ברבעון השכר התחתון. נתונים אלה מצביעים למעשה על כך שפערי השכר בין הענפים גדלו, וזאת בניגוד למגמת צמצום הפערים בעשור שקדם למשבר הקורונה.
גם במספר המשרות (צבע תכלת) נמצאו פערים משמעותיים בין הענפים. בעוד שענפים המאופיינים בשכר גבוה קרובים מאד למגמה טרום הקורונה (ירידה של כ-1.3% במספר משרות השכיר), שאר רבעוני השכר חווים ירידה משמעותית במספר המשרות: ברבעון השכר התחתון וברבעון השכר השלישי מספר המשרות ירד בכ-2.6%, בעוד שברמת השכר הבינונית מספר המשרות ירד בכ-3.9% (להרחבה ראו איור 5).
איור 3
על פי מדד משרות השכיר המדווחות לביטוח לאומי עדיין חסרות במשק כ-89,000 משרות שכיר (המהוות 2.2% מסך המשרות במשק), ביחס למגמת הגידול טרום-הקורונה. תמונה דומה עולה גם מנתוני סקר משרות פנויות של הלמ״ס, שמצביע על מחסור של כ-66,000 משרות ביחס למגמה. כלומר, נתוני שוק העבודה העדכניים ביותר, המתייחסים לחודש מאי 2022, עדיין מצביעים על פער משמעותי בין מדדי התעסוקה העיקריים: משרות שכיר, משרות מאוישות ומספר המועסקים.
נתונים אלה מצביעים על כך שההתאוששות ממשבר הקורונה כפי שהיא מתבטאת בנתוני התעסוקה הרשמיים, אינה מייצגת בהכרח את המצב בשטח. אמנם שיעור המועסקים חזר למגמת טרום-הקורונה ושיעור האבטלה ממשיך להיות נמוך, אולם מספר משרות השכיר ומספר המשרות הפנויות מצויים בפער משמעותי מהמגמה שלהם. פער מתמשך זה, עליו אנו מצביעים בחודשים האחרונים, מגביר את החשש לכך שאנו עדים לשינוי מבני משמעותי בשוק העבודה, ועל הממשלה לבחון ביסודיות את השלכותיו ולטפל בו באחריות (להרחבה ראו איור 6).
The post מבט ארלוזורוב על שוק העבודה – אוגוסט 2022 first appeared on פתרונות אפקטיביים.
]]>The post הכנסות המדינה ממסים מינואר 2021 עד יוני 2022 – בסימן התאוששות first appeared on פתרונות אפקטיביים.
]]>רשות המסים מפרסמת סקירה המציגה את הכנסות המדינה ממסים מינואר 2021 עד יוני 2022 ואת הגורמים שהשפיעו על הגידול המהיר בהכנסות ממסים לאחר משבר 2020 ומציגה את המגמות בהכנסות 2022.
The post הכנסות המדינה ממסים מינואר 2021 עד יוני 2022 – בסימן התאוששות first appeared on פתרונות אפקטיביים.
]]>The post לראשונה מזה כעשור כוח הקנייה של העובדים במשק נשחק בעקבות האינפלציה first appeared on פתרונות אפקטיביים.
]]>לראשונה מזה כעשור כוח הקנייה של העובדים במשק נשחק בעקבות האינפלציה
בין הנפגעים העיקריים משחיקת השכר – עובדי החינוך, הרווחה והבריאות.
בדו״ח זה אנו מצביעים על גידול נוסף בפערים במשק בעקבות האינפלציה. שכר העובדים החזקים עומד בקצב עליות המחירים, בעוד שכר שאר העובדים נשחק.
בחודשים האחרונים הזינוק באינפלציה שוחק את שכר העובדים. לראשונה מזה כעשור, נצפית מגמה חדשה בה קצב הגידול בשכר הממוצע נמוך מקצב הגידול באינפלציה. המשמעות היא היחלשות כוח הקנייה של העובדים והעובדות במשק.
גל עליות המחירים שהחל באמצע שנת 2021 עם משבר שרשראות האספקה העולמיות כתוצאה ממשבר הקורונה, ונמשך ביתר שאת בעקבות עליות מחירי הדגנים והאנרגיה בעולם בעקבות המלחמה באוקראינה, נותן את אותותיו גם בשוק העבודה. לאחר כעשור בו קצב הגידול של השכר הממוצע היה גבוה מקצב עליית המחירים, לראשונה אנו עדים לשחיקת כוח הקנייה של השכר הממוצע במשק הישראלי. בין אוקטובר 2021 לאפריל 2022 (הנתונים העדכניים ביותר), המחירים לצרכן עלו בקצב מהיר יותר מאשר השכר, כאשר נכון לחודש אפריל השחיקה בשכר עומדת בממוצע על כ 1.1% . אולם, ממוצע זה מסתיר שונות רבה בין עובדים שנפגעו יותר לעובדים שנפגעו פחות.
הניתוח שלנו בוחן את השחיקה בחלוקה של כלל ענפי המשק לפי רמות השכר הממוצע בהם.
תוצאות הבדיקה מצביעות על כך, שבעוד שהשכר בענפים החזקים (רבעון השכר העליון, שכר ממוצע של מעל 13,000 ₪) הצליח להדביק את קצב עליות המחירים, השכר של שאר הענפים נשחק באופן משמעותי, כאשר עובדים בשכר נמוך (רבעון השכר התחתון, שכר ממוצע הנמוך מ 6,900 ₪) נפגעו בשיעור הגבוה ביותר.
בין הנפגעים העיקריים – העובדים בענפי החינוך, שירותי הרווחה ושירותי הבריאות.
נהוג לטעון, כי אינפלציה פוגעת יותר במשקי בית עם הכנסה נמוכה, מכיוון שהם מוציאים את רוב הכנסתם ואינם יכולים לחסוך וגם מכיוון שאין בבעלותם נכסים ריאליים (כמו נדל"ן או מניות), שנוטים לשמור על הערך שלהם בזמן אינפלציה.
כלומר, גם כאשר שיעור הגידול בשכר הנומינלי דומה עבור בעלי שכר גבוה ונמוך, אינפלציה מגדילה את אי-השוויון ובעלי שכר נמוך נפגעים ממנה יותר.
אולם, אופן ההתאוששות ממשבר הקורונה, שמגדיל את פערי השכר במשק בין ענפים שמשלמים שכר גבוה לאלו שמשלמים שכר נמוך, הופכים את הפגיעה לכפולה. כלומר, שילוב הנסיבות של הגדלת פערי השכר בשוק עבודה יחד עם גל עליות המחירים, משמש כמכפיל פערים ועלול להוביל לעלייה משמעותית באי-השוויון אם מגמות אלה יימשכו.
תופעה זו מדגישה את הצורך בניתוח והתאמת צעדי המדיניות שהממשלה ובנק ישראל מפעילים בהתמודדות עם האינפלציה גם להשפעותיהם על אי-השוויון.
ניתוח של נתוני השכר לפי השכר הממוצע בענף חושף תמונת מצב מורכבת של אי-שוויון. איור 2 מציג את קצב העלייה הנומינלי של השכר בענפי המשק העיקריים וזאת לצד שיעור האינפלציה באפריל 2022) כאשר בירוק מסומן שיעור השינוי בשכר הריאלי, המייצג את כוח הקנייה של השכר (בממוצע, ברוב ענפי המשק קצב הגידול בשכר (עמודות חומות) היה איטי יותר מקצב עליית המחירים וכתוצאה מכך כוח הקנייה של השכר נשחק (קווים ירוקים). ניתן לראות כי בחלק מענפי המשק (כמו שירותי בריאות רווחה וסעד, פנאי וחינוך) הפגיעה קשה עוד יותר מכיוון שמלבד העלייה באינפלציה, גם השכר הנומינלי ירד.
חשוב לציין שגם כאן, סביר שהממוצע מסתיר שונות מרובה שקיימת בתתי-הענפים, למשל שינוי בתמהיל ההעסקה, ונדרש ניתוח ממוקד יותר על מנת להבין את התופעה במלואה.
על פי מדד משרות השכיר המדווחות לביטוח לאומי, עדיין חסרות במשק כ- 132,000 משרות שכיר (המהוות 3.3% מסך המשרות במשק), ביחס למגמת הגידול טרום-הקורונה. כלומר, נתוני שוק העבודה העדכניים ביותר עדיין מצביעים על פער משמעותי בין מדדי התעסוקה העיקריים: משרות שכיר, משרות מאוישות ומספר המועסקים. משמעות הנתונים היא, שהתאוששות שוק העבודה ממשבר הקורונה, כפי שהיא מתבטאת בנתוני סקר כוח אדם, אינה מייצגת בהכרח את המצב בפועל.
אמנם שיעור המועסקים כמעט וחזר למגמת טרום-הקורונה ושיעור האבטלה ירד לרמה הנמוכה אי-פעם, אולם מספר משרות השכיר ומספר המשרות הפנויות מצויים בפער משמעותי מהמגמה שלהם.
פער מתמשך זה, עליו הצבענו לאורך כל החודשים האחרונים, מגביר את החשש מכך שאנו עדים לשינוי מבני משמעותי בשוק העבודה ולא לתופעה חד-פעמית, ועל הממשלה לבחון ביסודיות את השלכותיו של שינוי זה ולטפל בו באחריות.
מגמת ההתאוששות הבלתי-שוויונית של שוק העבודה, עליה אנו הצבענו בחודשים האחרונים, ממשיכה. בעוד שענפים בשכר גבוה התאוששו ממשבר הקורונה, חלק מהענפים בשכר הבינוני והנמוך חווים דווקא ירידה בתעסוקה וברמת השכר הממוצעת.
כך, ניתוח נתוני השכר והתעסוקה לפי השכר הממוצע בענפים מראה, כי השכר בענפים המאופיינים בשכר גבוה (שכר ממוצע של מעל 13,000 ₪, צבע צהוב באיור) המשיך לצמוח לאחר המשבר ועקף את השכר החזוי לפי מגמת הגידול טרום הקורונה. בנוסף, גם רבעון השכר השלישי נמצא קרוב למגמה ארוכת הטווח שלו (שכר ממוצע מ 9,500 ₪ ועד 13,500 ₪, צבע תכלת באיור). מגמות אלו עומדות בניגוד למגמות של שני רבעוני השכר הנמוכים, בהם היציאה מהמשבר מתאפיינת בירידה משמעותית בשכר הממוצע לעומת המגמה טרום הקורונה: ירידה של כ 3.5% ברבעון השכר השני (שכר ממוצע מ 6,900 ₪ ועד 9,500 ₪, צבע ירוק באיור) ובכ 10% ברבעון השכר התחתון (שכר ממוצע נמוך מ 6,900 ₪, צבע אדום באיור). כלומר, פערי השכר בין הענפים גדלים וזאת בניגוד למגמת צמצום הפערים בעשור שקדם למשבר הקורונה.
גם במספר המשרות אנו מוצאים פערים משמעותיים בין הענפים. בעוד שענפים המאופיינים בשכר גבוה קרובים מאד למגמה טרום הקורונה (פער של כ 1.6% במספר משרות השכיר לעומת המגמה טרום-הקורונה), שאר רבעוני השכר עדיין רחוקים משמעותית מהמגמה טרום- הקורונה.
מבחינת מספר המשרות:
ברבעון השכר התחתון (אדום) וברבעון השכר השלישי (כחול) מספר המשרות נמוך בכ 3.6% , בעוד שברמת השכר הבינונית (ירוק) מספר המשרות נמוך בכ 6% .
The post לראשונה מזה כעשור כוח הקנייה של העובדים במשק נשחק בעקבות האינפלציה first appeared on פתרונות אפקטיביים.
]]>The post הגדלת פריון העבודה באמצעות קיצור שעות העבודה והעלאת שכר המינימום first appeared on פתרונות אפקטיביים.
]]>פריון העבודה בישראל נמוך בכ-20% מממוצע מדינות ה-OECD. הגורמים העיקריים שמשפיעים על רמת הפריון: ההון הפיזי, ההשכלה והמיומנויות של העובדים, ההשקעה הציבורית במחקר ובפיתוח ואיכות הציוד והתשתיות.
בישראל עובדים יותר ומייצרים פחות: שעות העבודה ארוכות יותר (8.9%) ופריון העבודה נמוך יותר (20%) מממוצע מדינות ה-OECD.
לשעות עבודה מרובות יש השפעה שלילית על פריון העבודה: ככל ששעות העבודה ארוכות יותר, פריון העבודה נמוך יותר והתפוקה השולית של העובד נמוכה יותר בשל שחיקה ועייפות.
שעות עבודה ארוכות פוגעות בבריאות העובדים: עומס שעות עבודה מקשה על האיזון בין עבודה, פנאי וזמן אישי.
גם למשך יום העבודה ולשכר המינימום השפעה ניכרת על פריון העבודה.
הפחתת שעות העבודה והגדלת זמן המנוחה והפנאי יתרמו לשיפור הפריון: יהוו תמריץ חיובי למעסיקים לארגן מחדש וביעילות את יום העבודה ואת שיטות העבודה.
קביעת מדיניות להפחתת שעות העבודה: העלייה בפריון אינה מביאה בהכרח לירידה בשעות עבודה, והפריון לבדו אינו הגורם המרכזי שמשפיע על שעות העבודה. נדרשת מדיניות ציבורית-ממשלתית, לצד פעולה של ארגוני העובדים והמעסיקים, שיביאו להפחתת שעות העבודה ולעלייה בשכר המינימום.
דוגמאות מהעולם: איסלנד ניהלה את הניסוי הממושך והנרחב ביותר בעולם לקיצור שבוע העבודה. התוצאה: הפריון ואיכות השירותים נותרו זהים או השתפרו, ורווחת העובדים גדלה באופן משמעותי; חברת מיקרוסופט ביפן העבירה ב-2019 את עסקיה לארבעה ימי עבודה. התוצאה: הפעילות צמחה ב-40% והוצאות החברה צומצמו.
העלאת שכר המינימום תומכת בהגברת יעילות העובדים: היא מעודדת את העובדים להישאר במקום העבודה ולצבור ניסיון, ומעודדת את המעסיקים לארגן את העבודה באופן יעיל יותר ולקיים הכשרות מקצועיות, שתורמות להגברת הפריון בטווח הארוך.
העלאת מתונה של שכר המינימום אינה מגדילה את האבטלה: בשנים 2020-2005 חלה עלייה בשכר המינימום בישראל, המשק צמח משמעותית, האבטלה ירדה בחדות ומדד המחירים לצרכן עלה במתינות.
פריון העבודה מייצג את התפוקה לעובד או לשעת עבודה, והוא הכלי המקובל למדידת יעילות הייצור של עובדים. בשנת 2019 היה הפריון לשעת עבודה בישראל נמוך בכ-20% מממוצע מדינות ה-OECD, ועמד על $46.9. בראשית שנות ה-2000 הלך הפער והתרחב, ומאז נותר יציב.
ניתוח המשק הישראלי מציג פערי פריון גבוהים בין ענפים: ענף המידע והתקשורת ניצב בראש, עם פריון לעובד של $67.4; בתחתית נמצאים ענפי המסחר והשירותים, עם פריון לעובד של $35.1 בלבד. השונות באופן ובקצב התפתחות הפריון בענפים השונים נובעת מההבדלים במיומנויות העובדים בענפים השונים ובהשכלתם.
בנק ישראל פרסם דוח מקיף, המציע שורה של צעדים במטרה להגדיל את פריון העבודה וכתוצאה מכך את רמת החיים בישראל. הצעדים ממוקדים בתחומי ההון האנושי, ההון הפיזי, הון התשתיות והרגולציה. ההשקעה שנדרשת למימוש צעדים אלה עומדת על כ-3.3% תמ״ג לשנה (כ-46 מיליארד ש"ח במונחי שנת 2019), והם צפויים להעלות את פריון העבודה בכ-20%.
בנוסף לצעדים חשובים אלו, קיימות שתי דרכים נוספות להגדלת הפריון: הפחתת שעות העבודה והעלאת שכר המינימום.
לצד פערי הפריון בין ישראל למדינות ה-OECD האחרות, בישראל גם עובדים יותר וגם מרוויחים פחות:
כרבע מהגברים בישראל מועסקים יותר מ-50 שעות בשבוע, מצב המוגדר "עבודת יתר" והוכח שמהווה סכנה בריאותית. שעות עבודה ארוכות הן גורם סיכון מרכזי לפציעות בעבודה ולבריאות העובד. לעבודת יתר השלכות ארוכות טווח גם על תזונתם של העובדים, חיי המשפחה וזמן השינה שלהם. מעבר לרווחתם הפיזית והנפשית של העובדים בעבודת יתר, עבודה מוגזמת כרוכה בירידה בתפוקה ואף בפגיעה במוצרים ובשירותים המיוצרים.
חלק לא מבוטל מהעובדים עבודת יתר עושים זאת שלא מרצונם, אלא מאילוצים כלכליים אישיים או מאילוצי המעסיק. רובם מתחלקים לשתי קבוצות: עובדי צווארון לבן בכירים במשרות תובעניות, עם אקלים ארגוני תובעני ותחרותי, שלרוב מתאפיינים גם במשכורות גבוהות; עובדים קשי יום, בעלי כישורים נמוכים בשוק העבודה, שנאלצים לעבוד שעות עבודה רבות כדי להגדיל את הכנסתם.
שעות עבודה מרובות אינן תורמות לתפוקה גבוהה יותר. להפך, תפוקתה השולית של כל שעת עבודה נוספת פוחתת, כלומר שווה קצת פחות מקודמתה.
מחקרים מראים, באופן חד-משמעי, שככל ששעות העבודה רבות יותר, כך פוחתת היעילות בעבודה עקב שחיקה ועייפות; כל שעת עבודה נוספת מצמצמת בשיעור גבוה יותר את התועלת המצטברת מעבודה. בסופו של יום עבודה ארוך, לעובדים יש נטייה לעבוד לאט יותר ולהספיק פחות.
שעות עבודה ארוכות פוגעות בבריאות העובדים ומקשות על האיזון בין עבודה, פנאי וזמן אישי.
קיצור שבוע העבודה באופן משמעותי (מ-40 שעות ל-36-35, כלומר לארבעה ימי עבודה) משפיע באופן חיובי על פריון העבודה:
הפחתת מספר שעות העבודה משפרת את רווחת העובדים: היא מסייעת בהפחתת הלחץ והמתח, מפחיתה את רמות השחיקה בעבודה ומאפשרת איזון בין העבודה לבית.
ישראל ממוקמת שישית מהסוף במדד "איזון בית-עבודה" של ה-OECD. היא סובלת משיעור גבוה במיוחד של עבודת יתר ומשיעור נמוך במיוחד של שעות פנאי.
הפחתת מספר שעות העבודה משנה ומייעלת את אופן העבודה: קיצור שבוע העבודה מעודד הטמעת אסטרטגיות עבודה חדשות, דרך שיתוף פעולה בין העובדים וההנהלה, בין היתר באמצעות קיצור ישיבות וביטול משימות שאינן נחוצות. כך, תפוקת העובדים אינה נפגעת ואף מושג שיפור בפריון.
נדרשת התערבות פעילה: בניגוד לטענות כי העלאת פריון העבודה תביא לירידה במספר שעות העבודה, העלייה בפריון אינה מביאה בהכרח ליותר זמן פנוי (כלומר, לירידה במספר שעות העבודה). פריון לבדו אינו הגורם המרכזי שמשפיע על שעות העבודה. נדרשת מדיניות ציבורית-ממשלתית, לצד הגנה של איגודים מקצועיים על העובדים.
יחסי הכוחות הא-סימטריים בין עובדים ומעסיקים גורמים לכך, שכאשר מותירים את קביעת שעות העבודה בידי המעסיקים לבדם קיימת סכנה לפגיעה משמעותית בעובדים. האינטרס של המעסיקים גורם להם לא לקצר את שעות העבודה, ואף להאריכן, למרות היתרונות הגלומים בקיצור שבוע העבודה. רגולציה על ארגון העבודה בחוק או בהסכמים הכרחית כדי לתקן כשלי שוק אלו.
מחקר מקיף שנערך בבריטניה בדק נתוני רווחיות של 50,000 עסקים, ובחן האם יוכלו להרשות לעצמם לעבור לשבוע עבודה בן ארבעה ימים (32 שעות). המחקר מצא, שהפחתת שעות העבודה תוכל להתקזז על ידי עלייה בפריון ועליית מחירים.
בענפים שבהם עלויות העבודה גבוהות, יהיו חברות שעלולות לחוות בעיה בתזרים המזומנים, אולם זה יקרה רק אם המעבר יתרחש מהר מדי, באופן שלא יאפשר התאמה הדרגתית.
בשנים 2019-2015 ניהלה איסלנד שני ניסויים בהיקף נרחב להפחתת שבוע העבודה ל-36-35 שעות, ללא הפחתת שכר. הניסויים כללו 2,500 עובדים, שהם למעלה מ-1% מכלל העובדים במדינה, ומגוון מקומות עבודה: עבודות משרדיות ועבודות בבתי חולים ובחינוך, עובדים בשעות עבודה "רגילות" ועובדי משמרות.
תוצאות הניסוי: הפריון ואיכות מתן השירותים נותרו זהים או השתפרו ברוב מקומות העבודה; רווחת העובדים גדלה באופן משמעותי: המתח הנפשי והשחיקה פחתו, המצב הבריאותי והאיזון בית-עבודה השתפרו.
בעקבות הצלחת הניסוי: האיגודים המקצועיים השיגו ל-86% מכוח העבודה במדינה שבוע עבודה מקוצר או את האפשרות לנהל מו"מ על קיצור השעות.
באוגוסט 2019 העבירה מיקרוסופט את עסקיה ביפן לארבעה ימי עבודה. בנוסף לצמצום שעות העבודה, החברה עודדה את העובדים לקצר את משך הפגישות ללא יותר מ-30 דקות, וכן לצמצם את הזמן שהם הקדישו למענה למיילים.
תוצאות המהלך: צמיחת הפעילות ב-40% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת; צמצום הוצאות החברה: הוצאות החשמל ירדו ב-23.1%, מספר הדפים שהודפסו ירד ב-58.7%.
קיים מתאם שלילי בין מספר שעות העבודה לפריון העבודה. לפי מחקרים, המתאם בין מספר שעות העבודה למועסק ובין רמת הפריון לשעת עבודה במדינות ה-OECD הוא שלילי באופן מובהק
כפי שניתן לראות באיור 5, בישראל פריון העבודה נמוך יותר (בכ-20%) ושעות העבודה רבות יותר (בכ-14.4%) מממוצע מדינות ה-OECD.
ישראל אף עומדת מעל קו המגמה, כלומר בהינתן התוצר לשעת עבודה, מספר שעות העבודה השנתיות גדול יחסית למדינות עם אותו תוצר (ולהפך).
ישראל היא שיאנית שעות עבודה מבין מדינות ה-OECD, לצד קולומביה, מקסיקו, קוריאה, צ'ילה ויוון.
בשנת 2019, מספר שעות העבודה השנתיות בישראל עמד על 1,898, לעומת 1,743 בממוצע במדינות ה-OECD.
עובד במשרה מלאה בישראל עובד כ-44.7 שעות שבועיות בממוצע, לעומת 41.2 שעות בממוצע במדינות ה-OECD, ורק 39-38 שעות שבועיות במדינות כגון נורווגיה (עם פריון עבודה של $93.2), דנמרק ($84.6), שוודיה ($76.4) והולנד ($75).
שכר מינימום גבוה יותר מניע את העובדים לפריון עבודה גבוה יותר, מעודד אותם להישאר במקום העבודה ולצבור ניסיון, ומביא לקיום הכשרות מקצועיות רבות במקומות העבודה כאמצעי של המעסיק להגדיל את התמורה לה הוא זוכה עבור השכר.
במחקרים נמצאה השפעה של עלייה בשכר המינימום על פריון העבודה:
קביעת שכר מינימום והעלאת שכר המינימום מעודדות חברות להעלות את הפריון, לא באמצעות הפחתת כוח העבודה(פיטורים), אלא דווקא באמצעות שינויים ארגוניים והכשרות לעובדים. במטרה להגדיל את התמורה הניתנת לשכר העבודה, עליית שכר המינימום מובילה מעסיקים להרחיב הזדמנויות להכשרה מקצועית לעובדיהם (תוך כדי תעסוקה), באופן המגדיל את פריון העובדים.
עליית שכר המינימום מביאה גם לעליית שכרם של עובדים המשתכרים מעל שכר המינימום. השכר במדינות ארה"ב שהעלו את שכר המינימום עלה בקצב מהיר יותר לכל העובדים בשכר נמוך.
קיימת הנחה נפוצה, שעלייה בשכר המינימום תביא לפגיעה בעסקים ובעובדים, שכן עלויות ההעסקה יגדלו ויביאו לפיטורי עובדים. אולם הנחה זו שנויה במחלוקת. הנושא של השפעת שכר המינימום על התעסוקה נחקר רבות בעשור האחרון, ותוצאותיהם של רוב המחקרים מצביעים על כך שלעלייה מתונה בשכר המינימום יש השפעה שלילית מעטה, אם בכלל, על תעסוקת העובדים בשכר נמוך
בין השנים 2020-2005, שבהן הועלה שכר המינימום הריאלי למשרה מלאה בישראל בכ-32% (מ-3,335.18 ש"ח לחודש במשרה מלאה ל-5,300 ש"ח), התמ"ג בישראל צמח בכ-65%, האבטלה ירדה בכ-56% ומדד המחירים לצרכן עלה בכ-21%. נתונים אלה אינם מצביעים על קשר סיבתי, אך הם מצביעים על כך שהמשק הישראלי התחזק במקביל להעלאת שכר המינימום.
The post הגדלת פריון העבודה באמצעות קיצור שעות העבודה והעלאת שכר המינימום first appeared on פתרונות אפקטיביים.
]]>