הוותק בעבודה ומספר ימי החופשה השנתית
המספר המרבי של ימי החופשה בתשלום שלהם זכאי העובד, נקבע בהתאם לשנות הוותק (הקלנדריות) של העובד אצל אותו מעסיק. מספר ימי החופשה, לגבי כל שנת וותק, נקבע בהתחשב בתקופת ההעסקה במהלך השנה וכן במספר ימי העבודה בפועל במהלכה.

ההוראות לעניין מספר ימי החופשה להם זכאי העובד נקבעו בחוק וכן בצו הרחבה שפורסם בעקבות המעבר לשבוע עבודה מקוצר.

מספר ימי חופשה לפי החוק
בטבלה מטה מופיעים מספר ימי החופשה לפי החוק.
החוק  נוקב במספר ימי החופשה ברוטו (כולל מנוחה שבועית), ולא במספר ימי העבודה נטו, הכלולים בחופשה.

ימי החופשה השנתית בהתאם לוותק לפי החוק החל מיום 1.1.2017:

The post איך מחשבים את מספר ימי החופשה השנתית שמגיעה לעובד? first appeared on פתרונות אפקטיביים.

עובד זכאי לפיצויי פיטורים בסכום של שכר חודשי אחד לכל שנת עבודה אצל אותו המעסיק, או באותו מקום עבודה ולחלק יחסי של השכר החודשי, בעד כל חלק של שנה שלאחר שנת עבודה.

עובד עונתי זכאי בעד חלק של שנת עבודה לפיצויי פיטורים יחסיים, אף אם תקופות עבודתו במצטבר לא מגיעות לכדי שנה.

השכר המובא בחשבון בחישוב פיצויי הפיטורים

חישוב על פי השכר האחרון:

ככלל, השכר המשמש בסיס לחישוב פיצויי פיטורים הוא השכר האחרון של העובד.

דוגמא: עובד שעבד אצל אותו מעסיק במשך 10 שנים ושכרו, במשך 9.5 שנים היה 5,000 ש"ח ובחצי השנה האחרונה לעבודתו, 5,500 ש"ח, זכאי לפיצויי פיטורים בסכום של 55,000 ש"ח.

חישוב על פי שינוי זמני בשכר:

בנסיבות בהן נקבע בהסכם קיבוצי כי שכר העובדים במקום עבודה יופחת באופן זמני, מביאים בחשבון, לצורך חישוב פיצויי הפיטורים, את השכר שקדם להפחתה.

חישוב הפחתה בשכר:

בנסיבות בהן חלה הפחתה בשכר העובד, מביאים בחשבון לגבי התקופה שקדמה להפחתה, את השכר האחרון ששולם לעובד לפני ההפחתה.

דוגמא: עובד שעבד אצל אותו מעסיק במשך 10 שנים ושכרו, במשך 9.5 שנים היה 5,000 ש"ח ובחצי השנה האחרונה לעבודתו, 4,000 ש"ח, זכאי לפיצויי פיטורים בסכום של 49,500 ש"ח, לפי החישוב שלהלן: 47,500 ש"ח
עבור 9.5 שנים (5,000 X‏ 9.5) ו – 2,000 ש"ח עבור ששת החודשים האחרונים לעבודה (4,000 X‏ 0.5).

The post איך מחשבים את שיעור פיצויי הפיטורים? first appeared on פתרונות אפקטיביים.

תקופת ההודעה המוקדמת מחושבת בהתאם לוותק שצבר העובד באותו מקום העבודה.

תקופת ההודעה המוקדמת לגבי עובד במשכורת:
עובד שצבר שנת עבודה (12 חודשים), או יותר – תקופת הודעה מוקדמת של חודש ימים.
עובד שלא צבר שנת עבודה מלאה – תקופת הודעה מוקדמת של יום עבור כל אחד מששת חודשי העבודה הראשונים ויומיים וחצי עבור כל חודש עבודה נוסף, עד לשלושה שבועות לכל היותר.

תקופת ההודעה המוקדמת לגבי עובד בשכר:
במהלך שנת העבודה הראשונה – תקופת הודעה מוקדמת של יום עבור כל חודש עבודה.
במהלך שנת העבודה השנייה – תקופת הודעה מוקדמת של 14 ימים, בתוספת יום, עבור כל שני חודשי עבודה נוספים שמעבר לשנתיים.
במהלך שנת העבודה השלישית – תקופת הודעה מוקדמת של 21 ימים, בתוספת יום, עבור כל שני חודשי עבודה, שבמהלך שנת העבודה השלישית.
לאחר שנת העבודה השלישית – תקופת הודעה מוקדמת של חודש ימים.

The post מהי תקופת מתן הודעה מוקדמת לפיטורים? first appeared on פתרונות אפקטיביים.

הילה פורת, עו"ד, משיבה:
על פי סעיף 1 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, שעת עבודה היא הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה.
בתב"ע מא/99-2 (סלאח יוסף אלג'מאל – אל וו בע"מ), נפסק כי בעת הנסיעה לעבודה אין העובד עומד לרשות העבודה ובהעדר הסכם בין הצדדים הקובע כי זמן הנסיעה ייחשב כשעות עבודה, אין העובד זכאי לגמול שעות נוספות בגין זמן הנסיעה.

בדב"ע מד/143-3 חיים קיסר – דהן בע"מ (פד"ע כרך ט"ז 269) נפסק כי כאשר זמן הנסיעה של העובד לעבודה וממנה התארך מידי יום מן הטעם, שהיה עליו לאסוף עובדים מבתיהם, ולצורך זה לסטות סטייה של ממש מן הדרך, וכן להחזירם לבתיהם, זכאי העובד בעבור כל יום בו הסיע את העובדים, לתשלום שכר עבודה בעבור שעה אחת נוספת במשך הזמן שבו התארכה נסיעתו מעבר לזמן הנסיעה הרגיל.

בע"ב 7445/00 דטל דיאנה נ. טסנת – בדיקות תוכנה בע"מ, נדון מקרה של עובדת חברת היי טק, שעבודתה היתה כרוכה בפעילות אצל הלקוחות להם נתנה החברה את שרותיה. לצורך הנסיעות ללקוחות, העובדת השתמשה ברכב החברה ו/או בתחבורה ציבורית ו/או ברכבה הפרטי. בית הדין האזורי בחיפה קבע (ביום 26.1.2003) כי במקרה זה אין מחלוקת שהעובדת ידעה מראש שעבודתה תתבצע למעשה במקומות עבודה שונים בהם נותנת הנתבעת שירותים, וכן כי אין מחלוקת שהוצע לעובדת פיצוי בכך שתעבוד שעה אחת פחות ביום (פיצוי שלא נוצל ע"י העובדת). נפסק, כי למרות שזמן הנסיעה היומי אכן היה ארוך מעבר לסביר, אין בסיס משפטי לתביעת התשלום בגינו (יצוין כי על פסק דין זה הוגש ערעור לבית הדין הארצי, אך בהקשר לסוגיה אחרת שנידונה בו – זכאותה של העובדת לפיצויי פיטורים).

לאור האמור לעיל, נראה כי לגבי עובד שנדרש להתייצב שלא במקום עבודתו הרגיל, כי אם במקום מרוחק יותר ממקום העבודה הרגיל, ניתן לראות את ההפרש בין זמן הנסיעה הרגיל של העובד לעבודה, לבין זמן הנסיעה למקום המרוחק – כזמן שהעובד עומד לרשות העבודה ולפיכך כשעת עבודה החייבת בתשלום שכר עבודה. זאת, בהתחשב בעובדה כי לא מדובר מלכתחילה בעבודה שביצועה כרוך בנסיעות ללקוחות.

* עו"ד הילה פורת – מומחית בדיני עבודה ומנהלת אתר עולם העבודה – הפורטל למעסיקים ועובדים www.hilaporat.co.il

The post האם זמן נסיעה לעבודה נחשב כשעות עבודה? first appeared on פתרונות אפקטיביים.

The post מהו גיל הפרישה כיום? first appeared on פתרונות אפקטיביים.