גם בתקופה קשה זו חשוב שהליך הפיטורים יעשה כדין.

ראשית כל יצוין, שלא נקבעו החרגות לעניין פיטורים ומתן הודעה מוקדמת במשבר הקורונה, ומשכך חובת מתן ההודעה המוקדמת עומדת בעינה.

שאלה שחוזרת רבות היא האם ניתן לחפוף חל"ת עם הודעה מוקדמת?

כלומר עובד שפוטר וזכאי לימי הודעה מוקדמת, אך אין למעסיק אפשרות להעסיקו האם ניתן למנות את ימי ההודעה המוקדמת כחל"ת.

התשובה לכן שלילית.

מעסיק נדרש על פי חוק לתת הודעה מוקדמת לעובד ואם אין ביכולתו אזי על המעסיק לשלם לעובד "פיצוי" בגין ימי ההודעה המוקדמת (להלן:"חלף הודעה מוקדמת").

העובד אינו יכול להתייצב לעבודה שלא באשמתו ומשכך אין לפגוע בזכותו לקבלת שכר בגין תקופה זו.

גם עובד אשר הוצא לחל"ת והוחלט לסיים העסקתו לאחר החל"ת, לא יהיה רשאי המעסיק לראות בתקופת החל"ת כהודעה מוקדמת.

כאשר משולם לעובד חלף הודעה מוקדמת יש ניתוק מיידי של יחסי עובד-מעסיק, ומשכך העובד אינו צובר יותר זכויות סוציאליות.

בהתאם לקבוע בחוזר ביטוח לאומי בנושא "תשלום לעובד שפוטר ללא הודעה מוקדמת בעד תקופה שנקבעה בחוק" מיום 20.1.2009 ובהתאם להלכת בית הדין הארצי בפסק דין עב"ל 1237 המוסד לביטוח לאומי נ' זפרני וקרויטרו- תשלום בעד חלף הודעה מוקדמת חייב בביטוח לאומי.

תשלום חלף הודעה מוקדמת בעבור תקופה ארוכה מהקבועה בחוק, יהיה פטור מביטוח לאומי החלק היחסי מעבר לקבוע בחוק.

תשלום חלף הודעה מוקדמת מהווה כחלף שכר ולכן עובד אשר משולם לו חלף הודעה מוקדמת אינו זכאי לתשלום דמי אבטלה בתקופה שבעבורה הוא מקבל חלף הודעה מוקדמת.

ביטוח לאומי מכיר בתקופת חלף הודעה מוקדמת כתקופת עבודה בה משולמים דמי ביטוח לאומי (תקופת אכשרה) לבחינת זכאות לדמי אבטלה.

עוד מאמרים

The post האם ניתן לחפוף הודעה מוקדמת עם חל"ת? first appeared on פתרונות אפקטיביים.

מעסיק אינו חייב בהמשך הפרשות לביטוח פנסיוני או לקרן השתלמות בתקופת חל"ת.

כאשר מעסיק מפסיק להעביר כספים לקופות, עליו להודיע על כך לחברה המנהלת את הקופות.

הדיווח יעשה כמו בדיווחים השוטפים לקופות בדבר העובדים (בדיווח מקוון או דרך המסלקה הפנסיונית).

הדיווח צריך לכלול את הפרטים הבאים:

• מספר מזהה של החברה במנהלת
• שם המעסיק ומספר מזהה של המעסיק
• שם העובד ומספר ת.ז. של העובד
• סיבת הפסקת התשלומים
• מועד הפסקת התשלומים.

בתקופה זו חשוב שהעובד ידאג לשמור על הזכויות הפנסיוניות שצבר במהלך העסקתו. שמירה על זכויות פנסיוניות וכיסוים ביטוחים מתבצעת או ע" ביצוע הפרשות באופן עצמאי או בביצוע הסדר ריסק.

אנו ממליצים שכל עובד אשר הוצא לחל"ת יבחן מול הקופות בהן הוא מבוטח מה עליו לעשות על מנת לשמור על כיסוי ביטוחי ורצף פנסיוני.

ההשלכות המרכזיות באי ביצוע המשך הפרשות לגמל בתקופת חל"ת הן איבוד כיסויים וביטוחים (למשל, אובדן כושר עבודה, נכות,  קצבת שארים במקרה של מוות)וכן איבוד רצף פנסיוני.

אם העובד יידרש להתחיל העסקה במקום אחר, יהיה על המעסיק החדש לבחון בהתאם לצו הרחבה לפנסיה חובה את הרצף הפנסיוני של העובד.

על פי סעיף 6 לצו ההרחבה, עובד אשר הגיע למעסיק עם קופה פעילה יהיה זכאי להפרשות פנסיוניות החל מהיום הראשון להעסקתו וזאת כל עוד השלים 3 חודשי עבודה.

עובד שהגיע עם קופה שאינה פעילה יצטרך להמתין 6 חודשים עד לזכאות להפרשות לגמל וזאת ללא זכאות להפרשות מהיום הראשון להעסקה (ללא ביצוע הפרשות ברטרו).

יוער כי ישנן קופות רבות בהן נקבע שאי ביצוע הפרשה לתקופה של 60 ימים ומעלה עלולה לבטל את הכיסוי הביטוחי.

חשוב לציין שישנם הסכמים קיבוצים צווי הרחבה והסכמי העסקה אישיים אשר קובעים שעל המעסיק החובה להמשיך לדאוג להפרשות לקופות גם בחל"ת.

מעסיק רשאי להגיע להסכמה עם העובד שעל אף שאין בחובתו להמשיך לבצע הפרשות הוא יבצע הפרשות גם בתקופת החל"ת. אם הצדדים הגיעו להסכמה מסוג זו, על המעסיק להעביר לקופות גם את החלק של הפרשות המעסיק וגם את החלק של הפרשות העובד.

עם חזרתו של העובד לעבודה יוכל המעסיק להתחשבן עם העובד בגין הסכומים שהפריש עבור אחוזי ההפרשה של העובד.

עוד מאמרים

The post האם מעסיק חייב בהפרשות סוציאליות בתקופת חל"ת first appeared on פתרונות אפקטיביים.

להלן הנחיות משרד הבריאות למקומות עבודה:

• יש למדוד חום טרם היציאה לעבודה. במידה ויש חום או סימני תחלואה נשימתית אין להגיע לעבודה ויש להקפיד על כללי הבידוד בבית.
• יש להקפיד על קיום מרחק של 2 מטרים לפחות בין העובדים בכל המקומות בהם העובדים נמצאים.
• יש לרחוץ ידיים בכניסה וביציאה לעבודה, וכן אחת ל-3 שעות לכל היותר.
• יש להשתדל ככל הניתן שלא לגעת באף ובפה, ולרחוץ ידיים לאחר מגע מסוג זה.
• יש לפזר טישו או נייר טואלט בזמינות קרובה לכל העובדים.
• חל איסור על התכנסויות מעל 10 אנשים.

משרד הבריאות ממליץ על עבודה מהבית ככל שהדבר מתאפשר.

מעסיקים אשר הגיעו להסכמה עם העובדים על עבודה מהבית, רצוי לקבוע הנחיות מסודרות בכתב אשר יסדירו את אופן ביצוע העבודה, שעות העבודה ואופן דיווח על שעות עבודתם.

אופציה נוספת היא הוצאה של עובדים לחל"ת.

כאשר המעסיק מבקש להוציא עובד לחל"ת, על המעסיק לקבל את הסכמת העובד.

הוצאה לחל"ת מהווה הרעה בתנאי העסקה ופגיעה בהסכם העבודה של העובד.

יצוין, שגם אם המדינה היא זו שהחליטה על קיום הסגר וסגירת עסקים אין המעסיק פטור מקבלת הסכמת העובד על הוצאתו לחל"ת.

הסכמת העובד לחל"ת תעשה בכתב, ע"י חתימה על טופס או מכתב שמסביר את הנסיבות בהן נדרש הוצאתו לחל"ת, ציון פרטי העובד, פרטי המעסיק, המועדים בהם חל החל"ת וחתימת העובד והמעסיק.

בתקופה בה העובד נמצא בחל"ת, אין הוא זכאי לשכר מהמעסיק ואין זכאות לזכויות סוציאליות.

הזכות היחידה אשר מתקיימת בחל"ת, היא צבירה של 14 ימי ותק לחישוב פיצויי פיטורים.

אם מעסיק מעוניין להמשיך להפריש לגמל או להמשיך לצבור זכויות סוציאליות על אף שאין בחובתו, הרי שמדובר בהטבה לעובד.

אופציה שלישית, הוצאת העובדים ל"חופשה כפויה".

על פי סעיף 9 לחוק חופשה שנתית, רשאי המעסיק להוציא עובד לחופשה כפויה בת 7 ימים תוך הודעה של זמן סביר (יום-יומיים מראש). הוצאת עובד לחופשה כפויה מעל 7 ימים תהיה בהודעה מראש של 14 ימים לפחות.

יש להדגיש שאין להכניס את העובד ליתרה שלילית של ימי חופשה.

בהערת אגב, נציין שהמעסיק רשאי להציע לעובד לנצל את יתרת ימי החופשה השנתית שלו.

עוד מאמרים

The post מה האופציות העומדות בפני המעסיק במשבר הקורונה? first appeared on פתרונות אפקטיביים.

חוק הביטוח לאומי קובע שפרקים ז' ו-ח' לחוק הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה וזכויות עובדים בפשיטות רגל ופירוקי תאגיד) אינם חלים על בעל שליטה בחברת מעטים.

ראו סעיף 335(ה) לחוק:

הוראות יסוד [157]

335. (א) עובד או עובד עצמאי שאינו תושב ישראל ישתלמו בעדו דמי ביטוח אימהות.

(ב)  מבוטח כהגדרתו בסעיף 65(א)(1) ישתלמו בעדו דמי ביטוח ילדים.

(ג)   מבוטח לפי פרק ה' ישתלמו בעדו דמי ביטוח נפגעי עבודה.

(ד)  מבוטח לפי פרק ו' ישולמו בעדו דמי ביטוח נפגעי תאונות.

(תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

(ה)  מבוטח לפי פסקה (1) להגדרת מבוטח שבסעיף 158 למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה.

סעיף החוק קובע שבעל שליטה בחברת מעטים אינו מבוטח בביטוח אבטלה.

את ההגדרה ל"בעל שליטה" נמצא בסעיף 32(9) לפקודת מס הכנסה.

הפקודה קובעת ש"בעל שליטה" הינו אדם אשר בחזקתו במישרין/בעקיפין, לבדו/ביחד עם "קרובו" לפחות 10% ממניות החברה או אדם המחזיק בזכות למנות מנהל.

את ההגדרה ל"חברת מעטים" נמצא בסעיף 76 לפקודת מס הכנסה.

חברת מעטים הינה חברה אשר נשלטת על ידי 5 אנשים לכל היותר.

סעיף 76(ד)(1) קובע מי הוא "קרוב" לענייו הבדיקה האם החברה בשליטת 5 אנשים או יותר.

הסעיף קובע כי "קרוב" הינו: בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן הזוג ובן זוגו של כל אחד מאלה.

כלומר שליטה עם אדם "קרוב" מהווה שליטה של לאדם אחד.

גם על-פי פסק דין של בית המשפט העליון בעניין "יוסף שלם ואליהו שלם" (ע"א 72/6/99), נקבע שבן זוגו של בעל שילטה שהוא שכיר ואין לו מניות בחברה עלול להיות "בעל שליטה".

לאור הפסיקה הנ"ל, הוציא ביטוח לאומי חוזר ביום 28.5.2006 בעניין בעלי שליטה בחברת מעטים שהם בני זוג.

החוזר קובע כי כל עוד שני בני הזוג מחזיקים בחלק ממניות החברה, ולא חשוב באיזה חלק, מצרפים את מניותיהם.

אם לאחד מבני הזוג אין כלל מניות בחברה לא מיחסים לו שליטה בחברה רק בגלל מניות בן זוגו. (בן הזוג שאיננו בעל מניות עשוי להיות בעל שליטה בחברה מכח חלופה אחרת).

יש, איפוא, להביא בחשבון הוראה זו בעת בחינת מעמדם בחברה של בני זוג שהם בעלי מניות בחברה, לעניין הזכאות לדמי אבטלה.

לסיכום, כל עוד בעל שליטה מחזיק ב10% ומעלה של מניות בחברת מיעוטים, לא יהיה זכאי בעל השליטה לאבטלה. ביחס לבן זוג של בעל שליטה שהינו שכיר בחברה ולא בעל מניות תבחן מידת השפעתו וסמכותו בחברה וכן כיצד הוא מדווח לביטוח לאומי. ביטוח לאומי יבחן על מי כלול העובדות את זכאות בן הזוג לדמי אבטלה.

עוד מאמרים

The post האם בעל שליטה זכאי לדמי אבטלה? first appeared on פתרונות אפקטיביים.